ישראל פולס

הקרב על עצמאותו של בית המשפט העליון

p
המחבר
בקצרה
ממשלת הימין פועלת בתנועת מלקחיים כדי לשנות את אופיו של בג״ץ כמגן האחרון של המיעוטים בישראל: מצד אחד ביוזמת חקיקה שנועדה לסרס את בית המשפט ולהגביל את יכולתו לפסול חוקים של הכנסת, מצד שני במינוי שופטים שמרניים מהמגזר הדתי-לאומי.

אם שוחרי הדמוקרטיה לא יתעוררו מתרדמתם, הם יאלצו לצרף עוד יום עצוב אחד לשבוע שבין יום הזיכרון לשואה ולגבורה ליום הזיכרון לחללי צה"ל - יום הזיכרון לדמוקרטיה הישראלית. בימים אלה, ערב יום העצמאות ה-70, נעשה צעד גדול נוסף אל סופה של עצמאות מערכת המשפט הישראלית. אדם אחד, היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, עצר ביום ראשון (15 באפריל) מהלך מהזן שהוא הגדיר רק לפני שנה וחצי "סוף הדמוקרטיה". בספטמבר 2016 התייצב מנדלבליט נגד "חוק ההסדרה", שנועד להכשיר הפקעת אדמות של פלסטינים כדי להעבירן ליהודים. הוא קבע אז שהצעת החוק מהווה פגיעה בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, וסירב להגן עליה בבג"ץ. התנגדותו כעת לחוק עוקף בג"ץ, מה שמכונה "פסקת ההתגברות", סיכלה השבוע יוזמה נוספת שממשלת הימין מקדמת, אשר תאפשר לכלוא מסתננים ומבקשי מקלט בניגוד לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו.

אפילו בנימין נתניהו, שאינו מהסס להטיל רפש במקורבים שסטו מדרך הישר (כלומר מדרכו לשלטון), יתקשה להאשים את מנדלבליט בליברליות שמאלנית. נתניהו הוא זה שמינה אותו למזכיר הממשלה שלו, קודם שקידם אותו לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה. יתרה מכך, קודמו בלשכת היועץ, יהודה וינשטיין, גם הוא מינוי של נתניהו, התנגד בגלוי לפסקת ההתגברות. וינשטיין סירב לשתף פעולה עם חקיקה שאיימה, לדבריו, להתיר את הרסן שמטיל חוק יסוד כבוד האדם וחירותו כנורמה חוקתית, לגבי כוחו של הרוב במשטר דמוקרטי לפגוע במיעוטים. בהודעה מיוחדת שפרסמה לשכתו ב-2015, בתגובה ליוזמות להגביל את כוחו של בית המשפט העליון, נאמר כי בית משפט עליון עצמאי חיוני לקיומה וחוסנה של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית, מקדם ערכים ראויים וזכויות אדם ותורם לתדמיתה של מדינת ישראל בעולם כמדינה מתוקנת ומתקדמת.

מיכאל בן יאיר, שהיה היועץ המשפטי לממשלה בתקופת ממשלת רבין השנייה, סבור אף הוא כי חוק עוקף בג"ץ יוביל לקצה של הדמוקרטיה בישראל. בראיון לאל-מוניטור אמר השבוע בן יאיר כי ביקורת שיפוטית יעילה של הרשות השופטת היא נשמת אפה של השיטה הדמוקרטית. לדבריו, שלטון רוב המיוסד על ערכים דמוקרטיים - הגנה על זכויות המיעוט, זכויות האדם, וזכויות אישיות, אזרחיות וקיבוציות הקבועות בחוקי היסוד של המדינה - אינו חושש מביקורת שיפוטית. לעומת זאת, המשיך היועץ בדימוס, "שלטון רוב שאינו מיוסד על ערכים דמוקרטיים, מבצע, באמצעות כוחו הפרלמנטרי, מחטפים בלתי דמוקרטיים, והופך משלטון הרוב לעריצות הרוב. לשם כך, הוא מבקש להחליש את הרשות השופטת ולעקר את יכולת ביקורתה השיפוטית על ידי פסקת התגברות רחבה".

בתשובה לשאלת אל-מוניטור, אמר בן יאיר כי הוא היה מסרב להגן על הממשלה אם הייתה מוגשת נגדה עתירה לבג"ץ בנוגע לפסקת ההתגברות, ואף לא היה מאפשר לה לשכור עורך דין פרטי שיגן על עמדתה. הוא משוכנע כי "במאבק הזה, הממשלה הייתה נסוגה".

שני שרי משפטים קודמים, דניאל פרידמן ויעקב נאמן, הציעו להוסיף פסקת התגברות להצעת חוק יסוד החקיקה המונחת כבר שנים על שולחן הכנסת, בניסיון לשנות את המצב הקיים שבו בית המשפט יכול לבטל חוקים שחוקקה הכנסת. על הפרק עומדת עתה הצעה המסתפקת ברוב של 61 חברי כנסת בלבד כדי להתגבר על החלטת שיפוטית. משמעות הדבר היא שדי בקואליציה הצרה ביותר כדי לשתק את ההרכב הרחב ביותר של בית המשפט העליון. 

אפשר שבעתיד הלא רחוק הממשלה לא תזדקק לפסקת ההתגברות כדי לסלק מדרכה את הרשות השופטת. במקביל ליוזמת החקיקה שנועדה לסרס את בג"ץ, שוקדת שרת המשפטים איילת שקד לברוא את בית המשפט העליון בצלמה ובדמותה של מפלגת "הבית היהודי" השמרנית. בעזרת חברי כנסת מהימין ולשכת עורכי הדין, הצליחה שקד לכופף את ידיהן של שתי הנשיאות האחרונות, מרים נאור ואסתר חיות, בוועדה למינוי שופטים, ולהגדיל את נוכחות המגזר הדתי-לאומי בבית המשפט העליון. לא בטוח שבהרכב הנוכחי שלו יימצא רוב שיפסול חוקים כמו חוק ההסדרה.

השופטים החדשים, בדומה לשרה שפעלה למינויים, מעוניינים לצמצם את ״זכות העמידה״ המאפשרת לארגונים שונים לעתור נגד חוק או מוסד ציבורי כלשהו, גם אם הם לא נפגעו ממנו ישירות אלא מייצגים אדם או ציבור שנפגע. ייתכן שבעתיד הלא רחוק, ארגוני זכויות אדם אזרחיים לא יוכלו לעמוד לצד הזקוקים להם, השייכים לאוכלוסייה מוחלשת, או להיאבק בעוולות הכיבוש בצורותיו השונות. ייתכן כי ההרכב הבא יאשר לגרש מבקשי מקלט לאזורי לחימה או להחזיקם במכלאות ללא הגבלת זמן.

לפני פחות מארבע שנים, שלושה מבין תשעת שופטי ההרכב שדן בעתירה בעניינם של מבקשי המקלט לא מצאו לנכון לפסול נוהל המתיר לכלוא את מי שנכנס לישראל בלי היתר למשך שנה ללא משפט. אי אפשר לצפות שקומץ שופטים ופקיד ממשלתי אחד, בכיר ככל שיהיה, יגנו לבדם על כבוד האדם וחירותו וישמרו על שלטון החוק. צודק השר לביטחון פנים, גלעד ארדן, שאמר השבוע [15 באפריל] כי סוגיית הגבלת כוחו של בית המשפט העליון מצדיקה את הקדמת הבחירות. ראש הממשלה, החשוד בעבירות על החוק, טוען ששלטון מחליפים בקלפי. זה המקום שבו יש להחליף ממשלה שהכריזה מלחמה על שלטון החוק. 

 

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: legislation, right wing, avichai mandelblit, democracy, israeli politics, high court of justice, judiciary

עקיבא אלדר הוא בעל טור ב''ישראל-פולס'' של אתר אל-מוניטור. עיתונאי בכיר ופובליציסט לשעבר בעיתון הארץ. שימש בתפקיד הכתב המדיני של הארץ וראש המשרד האמריקאי של העיתון בוושינגטון. ספרו ''אדוני הארץ: המתנחלים ומדינת ישראל'' אותו חיבר יחד עם פרופ' עדית זרטל הפך לרב-מכר בישראל, ותורגם לאנגלית, לגרמנית לערבית ולצרפתית. בשנת 2006 כלל אותו העיתון פיננסיאל טיימס ברשימת הפרשנים המשפיעים ביותר בעולם. הוא זכה בפרס Middle East Award מטעם ארגון - search for common ground – ארגון בינלאומי לקידום שלום ופיוס, על פעלו לקידום השלום במזרח התיכון באמצעות התקשורת אלדר הינו יליד חיפה (1945). הוא השלים לימודי כלכלה, יחסים בינלאומיים ופסיכולוגיה באוניברסיטה העברית.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept