קראו
מילדותו זוכר יו"ר הרשימה המשותפת, ח"כ איימן עודה, את מראות חגיגות ערב יום העצמאות בשכונת הכרמל בחיפה, עיר הולדתו, ואת הוריו שהסבירו לו ש"זה לא היום שלנו" ונשארים בבית. "אז פשוט ישבנו בבית", הוא משחזר בראיון לאל-מוניטור בבוקר שאחרי חגיגות ה-70 למדינת ישראל. "אני זוכר גם את העצב האישי של המשפחה שלי, של הדודים שנעקרו מהבתים שלהם בשנת 1948, שביום הזה היו חוזרים לשם, בוכים ומתאבלים על האסון שלהם, על אובדן המולדת, האדמות והחיים שהיו להם. בעיר שלנו חיפה היו 70,000 ערבים ונותרו 2,000 אחרי 1948. ומאות כפרים נהרסו. קוראים לזה אסון לאומי".
הפער הזה, בין השמחה הגדולה של היהודים לבין האסון האישי של הערבים, תורגם בשני העשורים האחרונים גם לאירוע שציין את הנכבה – יום אסונם של הפלסטינים ערביי ישראל, ואשר ביטא תודעה פוליטית רחבה וזיכרון לאומי קולקטיבי מצדם.
