הסרת מגבלות הצנזורה הישראלית על העובדה כי ישראל היא זו שהשמידה בספטמבר 2007 כור גרעיני פלוטוגני בסוריה הייתה אמורה להשיק חגיגה של גאווה לאומית. במקום זה הושק מחול שדים שכלל גם קרב גרסאות וחילופי האשמות סביב מבצע "מחוץ לקופסה" (שם הקוד של הפצצת הכור). ראש המוסד לשעבר תמיר פרדו אמר כי מדובר ב"מחדל מודיעיני מהדהד" וטען כי אלמלא קומץ לוחמי המוסד שהביאו את "ידיעת הזהב" הכור הגרעיני כלל לא היה מתגלה. לעומתו אמר מי שהיה אז ראש אמ"ן, אלוף במילואים עמוס ידלין, כי אמ"ן זיהה סימנים לכור גרעיני סורי כבר בשנת 2006. לדברי ידלין אכן הייתה הפתעה אסטרטגית בהליכתו של הנשיא הסורי בשאר אל אסד לפרויקט גרעין שאפתני חשאי, אך מי שחשפו את ההפתעה הזו ומנעו אסון אסטרטגי, והובילו להצלחה אסטרטגית מרשימה, הם אנשי קהיליית המודיעין הישראלית.
ידלין הוא, ככל הידוע, האדם היחיד שהיה שותף פעיל ובכיר לחיסולם של שני כורים גרעיניים צבאיים: בשנת 1981 הוא היה אחד מטייסי האף-16 שהשמידו ב"מבצע אופרה" את הכור הגרעיני שבנה סדאם חוסיין, בהוראתו של ראש הממשלה הישראלי דאז, מנחם בגין. ב-2007 הוא היה ראש אגף המודיעין בעת שהתגלתה העובדה המדהימה שאסד הקים בלב המדבר הסורי כור גרעיני פלוטוגני שהיה על סף חיבור לנהר הפרת ותחילת פעילות מבצעית. הביקורת על המודיעין הישראלי מתמקדת בעובדה שלקח לאמ"ן יותר מדי זמן לאתר את הכור. אמ"ן זיהה את הפעילות הגרעינית הסורית רק בסוף 2005, באיחור של יותר משנתיים.