ישראל פולס

המסתערבים פגעו בעבודת העיתונאים הישראלים בגדה

p
המחבר
בקצרה
בין אם המסתערבים שפעלו השבוע באוניברסיטת ביר זית התחזו לאנשי תקשורת ואם לאו, הנזק כבר נגרם. גם כך "כתבי השטחים" הישראלים חשים בחודשים האחרונים שמרחב הפעולה שלהם בשטח הולך ומצטמצם והם נתפשים כגורם עוין.

ביום רביעי השבוע [7 במארס] פעל כוח מסתערבים של מג"ב במתחם אוניברסיטת "ביר זית" ועצר את עומר כסוואני, יו"ר אגודת הסטודנטים של האוניברסיטה. כסוואני עומד בראש תא "אלוופא אל אסלאמייה" מטעם חמאס, שניצח בבחירות לאגודה ב-2015. לטענת הפלסטינים שנכחו באירוע, המסתערבים התחזו לעיתונאים וכך הם לכדו אותו. בסרטון המתעד את המעצר, שצולם ככל הנראה על ידי אחד הסטודנטים, נראים ארבעה צעירים בלבוש אזרחי שולפים אקדחים וגוררים את כסוואני למעצר, כשכוחות של צה"ל ששהו מחוץ למתחם האוניברסיטה מחפים עליהם.

בשלב זה לא ידועה עילת המעצר שהצדיקה הפעלת מסתערבים באוניברסיטה הפלסטינית תוך סיכון הכוח, אך בעקבות הפעולה שבוצעה לאור יום ולעיני עשרות סטודנטים גינה ארגון העיתונאים בישראל את התחזות המסתערבים לעיתונאים. יו"ר הארגון, יאיר טרצ'יצקי, אומר לאל-מוניטור כי התחזות המסתערבים לעיתונאים "מסכנת את העיתונאים האמיתיים בשטח העושים עבודה חשובה. אנו מגנים בכל תוקף את השימוש (של המסתערבים) במקצוע העיתונות ורואים בזה פגיעה בדמוקרטיה. זה שקול בעינינו לשימוש באמבולנסים לביצוע פעולות צבאיות".

לא בכדי טרצ'יצקי מזכיר שימוש באמבולנסים שלא לצרכים רפואיים. לא אחת בעבר האשים צה"ל את הפלסטינים בשימוש באמבולנסים של הסהר האדום כדי להסתיר העברת אמל"ח או חמושים לזירות אירועים. המקרה האחרון דווח בחודש ינואר [2018] אז טען מתאם פעולות הממשלה בשטחים כי שימוש באמבולנסים לסיוע לטרור איננו רק פלילי אלא גם חריגה של ארגון הסהר האדום מהתחייבותו לניטרליות, "ומנצל בציניות לצורכי ארגוני הטרור את החולים ואת היתריהם לכניסה לישראל לטובת טיפולים מצילי חיים".

"אמבולנסים ועיתונאים יש להרחיק משימוש קלוקל", אומר טרצ'יצקי. "יש לשמור על כללי משחק. אסור להכניס את העיתונאים כמו את החולים והאמבולנסים למשחק המלחמתי".

בעקבות מחאת העיתונאים הישראלים פרסמה דוברות המשטרה (מג"ב) הכחשה לטענה שהמסתערבים התחזו לעיתונאים. "לוחמי היחידה המיוחדת הביאו למעצרו של המבוקש בחשד לפעילות טרור כנגד מדינת ישראל", נטען בהודעת הדוברות, "בטרם נעצר ע"י הלוחמים במתחם האוניברסיטה נטמעו הלוחמים בקרב הפלסטינים במקום. היטמעות שלא כללה כל שימוש בכיסוי עיתונאי זה או אחר".

על אף ההכחשה, עדי ראיה לפעילות המסתערבים באוניברסיטה טוענים כי לא רק שהמסתערבים התחזו לעיתונאים אלא אף נעשה עם כיסוואני תיאום טלפוני מוקדם כדי לקיים עמו ראיון במתחם האוניברסיטה, ולכן הכוח הצליח להיכנס לאוניברסיטה ללא קושי ובלי שזוהה, עד המעבר לפעולה גלויה.

בין אם כוח המסתערבים התחזה לאנשי תקשורת ואם לאו, הנזק כבר נגרם. העיתונאים הישראלים המסקרים שנים את שטחי הרשות הפלסטינית ומביאים לציבור הישראלי תמונת מצב חשובה על הרשות מהיבטים שונים – פוליטיים, מדיניים, ביטחוניים והומניטריים, חשים בחודשים האחרונים כי מרחב הפעולה שלהם בשטח הולך ומצטמצם. אם בעבר הציבור הפלסטיני ראה בתקשורת הישראלית, ובמיוחד בעיתונאים הפועלים בגדה (כתבי שטחים), חוליה מקשרת לציבור הישראלי המשמשת צינור להעברת אינפורמציה חשובה, ופעמים רבות אף העניק לעיתונאים הישראלים סיוע בשטח – המצב הזה כבר השתנה.

אסף גיבור, כתב ופרשן לענייני ערבים ופלסטינים בעיתון "מקור ראשון" ובאתר NRG, ויו"ר תא העיתונאים לענייני פלסטינים, אומר לאל-מוניטור: "אנחנו מרגישים שהציבור הפלסטיני התחיל לראות בנו גורם שהוא חלק מהמנגנון הביטחוני הישראלי, הצבא והשב"כ. פתאום אנו שהיינו סוג של ערוץ מקשר בין החברה הישראלית לחברה הפלסטינית, הפכנו לסוג של חשודים, לגורם עוין שבא לפעול נגד הפלסטינים".

את החשדנות כלפי העיתונאים הישראלים הפועלים בשטחי הרשות יש לראות בהיבטים רחבים יותר. תחילתה של העויינות כלפי התקשורת הישראלית והכתבים לענייני שטחים החלה ב-2013, לאחר שעיתונאים פלסטינים דרשו מהרשות הפלסטינית למנוע כניסתם של עיתונאים ישראלים לערי הגדה כל עוד ישראל אינה מאפשרת להם לצאת למשימות סיקור בישראל.

תא הכתבים הישראלי תמך אז בדרישת מקביליהם הפלסטינים, שדרשו הדדיות בטענה שסיקור הצד הישראלי כמו הצד הפלסטיני משמש לבניית גשר חשוב שיחדש את יחסי האמון בין שתי החברות. למרות כל זאת צה"ל והשב"כ ממשיכים במדיניות ההגבלות בטענה של שיקולי ביטחון.

​נקודה שניה שמעצימה את החשדנות הפלסטינית כלפי עיתונאים ישראלים היא פעילות שמקיים צה''ל לאחרונה בשטחי הרשות כולל בשטחי A למעצר פלסטינים, כפי שדווח כאן באל-מוניטור. המעצרים הללו מעלים את סף המתיחות ומגבירים את החשד שכל ישראלי שמגיע לגדה הוא "גורם עוין" מבחינת הפלסטינים.

אסף גיבור מספר, שאם בעבר צוותי צילום שנכנסו לשטחי הגדה זכו לעתים לסיוע פלסטיני, "עכשיו כל הוצאת טלפון סלולרי מהכיס נראית חשודה ומיד מתנפלים עליך ומבקשים לברר את זהותך. זוהי תחושה מאוד קשה שהשטח נסגר עליך", הוא אומר.

כעת, בנוסף לכל הקושי הקיים, העיתונאים הישראלים עלולים להיתפס כמסתערבים. אובדן הסיקור הישראלי בשטחי הרשות הפלסטינית משמעו אובדן של הגשר הכמעט יחיד שעוד נותר ביחסי ישראלים-פלסטינים. בלעדיו רק הדמוניזציה בין הצדדים תוכל לפרוח.  

 

שלומי אלדר כותב עבור ''ישראל פולס'' של האתר אל-מוניטור. במהלך עשרים השנים האחרונות סיקר את הרשות הפלסטינית ובעיקר את המתרחש ברצועת עזה עבור ערוץ 1 וערוץ 10, בדגש על סיקור עליית כוחו של החמאס. אלדר זכה בפרס סוקולוב לעיתונות. הוא פירסם שני ספרים: ''עזה כמוות'' (2005) בו צפה את נצחון החמאס בבחירות שנערכו לאחר מכן, וכן ''להכיר את החמאס'' (2012).
ב-2010 יצא לאקרנים סרטו ''חיים יקרים'' אשר הוקרן בפסטיבל הקולנוע הבינלאומי של טורונטו וזכה אף בפרס ''אופיר''. הוא בעל תואר שני בלימודי מזרח תיכון מהאוניברסיטה העברית ומתגורר בנס ציונה.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept