ישראל פולס

למה לא לדבר ישירות עם איראן?

p
המחבר
בקצרה
נתניהו הוכיח כי יש בכוחו להשפיע על גורמי הכוח בוושינגטון לפגוע באינטרסים של איראן, כדי לקדם את מה שנראה בעיניו כאינטרסים של ישראל. בסכסוך סביב קידוחי הגז בים התיכון, הוא יכול להשתמש בכוח הזה כדי לבנות יחסים חדשים עם איראן על בסיס של אינטרסים משותפים.

ראש הממשלה בנימין נתניהו החליט להגיע לוועידה השנתית של איפא"ק בוושינגטון [4 במארס] ולהשאיר את הצרות בבית. וברור שהוא איננו מתכוון להחמיץ את ההזדמנות לגייס את הקהילה היהודית, הקונגרס והתקשורת, לקמפיין נגד איראן. המשימה העיקרית שלו היא לעודד את הנשיא דונלד טראמפ להודיע במאי הקרוב על פרישתה של ארה"ב מהסכם הגרעין, אם האיראנים יסרבו לפתוח אותו מחדש. הישג אחד נתניהו יכול לזקוף לזכותו; כדי לפתות את טראמפ לדבוק בהסכם, שותפיה של ארה"ב ב-G5+1 לוחצות על איראן לדון בהגבלות על פיתוח טילים בליסטיים ובהפסקת התמיכה בארגוני טרור, ובראשם חיזבאללה.

שם המשחק באזורי עימות בעולם הוא "אם אתם רוצים לירות - אל תירו, תדברו". אם אין די במילים, מדברים בתמריצים ובסנקציות. לעת מצוא, כמו במקרה של דרום וצפון קוריאה, גם אלופי טניס שולחן וגולשות סקי מצטיינות פורצים ערוצים דיפלומטיים. בשבועות האחרונים עושה ארצות הברית מאמצים ליישב את ההדורים בין ישראל ללבנון סביב קידוחי הגז הטבעי באזור חיץ משולש, בשטח של 860 קמ"ר בים התיכון. בנוסף, לבנון מתנגדת לגדר שישראל מבקשת לבנות בגבול עם לבנון, בטענה שהתוואי פולש לתחומה.

עוזר מזכיר המדינה, דיוויד סאטרפילד, מדלג כבר שלושה שבועות בין וושינגטון, ביירות וירושלים, בניסיון לגבש פשרה על בסיס תוכניתו של השליח האמריקאי ללבנון, פרד הוף מ-2012 (חילופי שטחים ב-13 נקודות המחלוקת בין המדינות). טילרסון עצמו קיים בשבוע שעבר שיחות עם ראשי השלטון בלבנון. הוא  נסע ממפקדה אחת לשנייה כדי לפגוש את הנשיא מישל עאון, יו"ר הפרלמנט נביה ברי וראש הממשלה סעד חרירי. טילרסון, כמו גם סאטרפילד, נמנעו מפגישה ישירה עם נציגי חיזבאללה, אך ברור לכולי עלמא שמזכ"ל הארגון, חסן נסראללה, קיבל דווח על כל שיחה ונדרש לחוות את דעתו על כל הצעת פשרה. לחיזבאללה יש נגיעה ישירה בבלוק 9 (אחד מהשטחים הימיים עליהם חלוקות ישראל ולבנון) המצוי בלב המחלוקת עם ישראל. הארגון אף פרסם סרטון (6 בפברואר) שבו נסראללה מאיים על "כל מי שיפגע באתרי הנפט והגז במים הכלכליים הלבנוניים".

ערב ביקורו בביירות (14 בפברואר) אמר טילרסון כי "אסור להתעלם מחיזבאללה כגוף פוליטי לגיטימי בלבנון". כששר האנרגיה יובל שטייניץ אומר שבישראל "מקווים ומוכנים לקדם פתרון דיפלומטי", הוא מאשר למעשה שישראל מקיימת מגעים דיפלומטיים עם חיזבאללה. ישראל  טוענת, במידה רבה של צדק, כי חיזבאללה הוא סוכן המכירות האזורי הראשי של הרפובליקה השיעית האיראנית. יוצא שישראל מקיימת מגעים עם איראן. אלה תמיד מגעים ״עקיפים״, כמו במשא ומתן עם חמאס ב-2011, שהוביל לעסקת שליט. כך היה גם במשא ומתן עם פלסטינים מהשטחים, אשר קיבלו הוראות מראשי אש"ף, למחרת ועידת מדריד ב-1991.

הגישור האמריקאי בין ישראל ללבנון הגיע למבוי סתום. סאטרפילד חזר לוושינגטון כדי להתכונן לתפקיד הבא שלו. המשא ומתן הדיפלומטי העקיף בין ישראל לחיזבאללה ואיראן, פינה את מקומו לאיומים צבאיים. נסראללה הודיע (16 בפברואר) שאם מועצת הביטחון העליונה של לבנון תבקש מחיזבאללה להפסיק את עבודתם של פלטפורמות הנפט והגז הישראליות, "נוכל לעשות זאת תוך שעות". מנגד, שר הביטחון אביגדור ליברמן הגיב על פרסום המכרז הראשון שפרסמה לבנון, לחיפוש גז ונפט באזור המחלוקת, כי תהיה זו טעות מצדן של חברות בינלאומיות להשתתף בו.

בירושלים לא מקלים ראש באיומים מצדו של נסראללה. יו"ר הבית היהודי ושר החינוך נפתלי בנט, התלונן על כך שישראל "אפשרה לחיזבאללה להתחמש ב-130 אלף רקטות", (ולא שכח להאשים את ממשלת אולמרט וממשלת נתניהו הראשונה ב"מחדל אסטרטגי"). שטייניץ אמר שהטילים הבליסטיים שבידי חיזבאללה "לפעמים מדויקים מספיק כדי לפגוע בסביבה של מתקנים כאלה או בתחנות הכוח שלנו". לדבריו, ישראל עושה "הרבה מאוד כדי להגן על עצמנו", בעזרת טכנולוגיות להגנה בפני טילים. ועם זאת, כך שר האנרגיה, "אנחנו בהחלט מודאגים ולא יושבים בחוסר מעש".

לא ברור אם "המעש" כולל היערכות לאפשרות שחברה איראנית תזכה במכרז ותקים אסדה באזור המחלוקת. אסדת קידוח עמוסה במהנדסים וטכנאים איראנים היא לא מטוס איראני ללא טייס שפלש לתחומי ישראל. גופות של אזרחים איראנים אינם שברי מטוס, שנתניהו יכול להציג בפני באי ועידה בינלאומית [ועידת מינכן ב-18 בפברואר]. מה שברור הוא ש"המעש" אינו כולל פתיחת ערוץ הידברות ישיר עם איראן, ולא רק לצורך דיון על מחלוקת הגז. יש להצטער על כך – כי ישראל ואיראן יכולות לגבש ביניהן את "עסקת המאה", לטובת ביטחונם ורווחתם של שני העמים.

איראן כבר רמזה שהיא מוכנה לעשות עסקים עם ישראל. הנשיא חסן רוחאני [כך דווח בעבר באל-מוניטור] הצביע בעד ההחלטה המסכמת של פסגת ראשי מדינות האסלאם שהתקיימה באחרונה באיסטנבול, אשר כללה תמיכה ביזמת השלום הערבית. קודם לכן (מאי 2017) תקף רוחאני בחריפות את משמרות המהפכה על כך שכתבו על גבי טילים בליסטיים כתובת בעברית, "ישראל חייבת להימחק". הוא טען כי המשמרות בראשות קאסם סולימני עשו זאת כדי לחבל בהסכם הגרעין. הסכם הגרעין הביא רווחה כלכלית לעם האיראני וחיזק את מעמדו של המחנה הפרגמטי בהנהגתו של רוחאני, למורת רוחם של יצואני המהפכה הקנאים. 

נתניהו הוכיח כי יש בכוחו להשפיע על גורמי הכוח בוושינגטון לפגוע באינטרסים של איראן, כדי לקדם את מה שנראה בעיניו כאינטרסים של ישראל. הגיע הזמן להשתמש בכוח הזה כדי לבנות יחסים חדשים עם איראן על בסיס של אינטרסים משותפים. זה כולל, כמובן, הסדר שלום אזורי וסיום הכיבוש. במקרה הגרוע, הניסיון לא יעלה יפה, הסעודים יכעסו וישראל תראה לעולם שפניה לשלום. אך במקרה הטוב, ישראל תרחיק מעצמה את האיום מצד היריבה החזקה ביותר במזרח התיכון ושותפיה בסוריה ולבנון. סגירת התיק האיראני לא תביא אולי לסגירתם של שלל תיקי החקירות שמקיפים את נתניהו, אבל היא תפתח פרק גדול וחשוב בהיסטוריה של מדינת ישראל.

נמצא ב: benjamin netanyahu, david satterfield, hezbollah, nuclear deal, hassan rouhani, rex tillerson, iranian-israeli conflict, qasem soleimani

עקיבא אלדר הוא בעל טור ב''ישראל-פולס'' של אתר אל-מוניטור. עיתונאי בכיר ופובליציסט לשעבר בעיתון הארץ. שימש בתפקיד הכתב המדיני של הארץ וראש המשרד האמריקאי של העיתון בוושינגטון. ספרו ''אדוני הארץ: המתנחלים ומדינת ישראל'' אותו חיבר יחד עם פרופ' עדית זרטל הפך לרב-מכר בישראל, ותורגם לאנגלית, לגרמנית לערבית ולצרפתית. בשנת 2006 כלל אותו העיתון פיננסיאל טיימס ברשימת הפרשנים המשפיעים ביותר בעולם. הוא זכה בפרס Middle East Award מטעם ארגון - search for common ground – ארגון בינלאומי לקידום שלום ופיוס, על פעלו לקידום השלום במזרח התיכון באמצעות התקשורת אלדר הינו יליד חיפה (1945). הוא השלים לימודי כלכלה, יחסים בינלאומיים ופסיכולוגיה באוניברסיטה העברית.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept