ישראל פולס

החרפה ביחסים בין יהודים וערבים בישראל

p
המחבר
בקצרה
המדד השנתי שבוחן את יחסי יהודים-ערבים זה למעלה מ-40 שנה, מצביע על ירידה בלגיטימיות שבה הרוב היהודי רואה את המיעוט הערבי, ומנגד, ירידה בלגיטימיות של המדינה בעיניי אזרחיה הערבים

בבית הספר הפוליטי-מוסרי של ראש הממשלה בנימין נתניהו, בגלל לקיחת שוחד לא מחליפים ראש ממשלה נבחר. גם לא בגלל השתלטות עוינת על אמצעי תקשורת. בית מדרשו של נתניהו קובע כי ראש ממשלה לא מחליפים על ידי כתבי אישום ואף לא בפסקי דין מרשיעים של בתי משפט. לפי נתניהו, "ראש ממשלה מחליפים בקלפי". הוא בוודאי התכוון לכך ש"ראש ממשלה - יהודים מחליפים בקלפי". בשבת הקרובה (17 במארס) ימלאו שנתיים להולדתו של סרטון האימים שלו מהבחירות האחרונות: "המצביעים הערבים נעים בכמויות אל הקלפיות".

קשה לדעת כמה קולות יהודים הניב לליכוד קמפיין "הערבים נעים לקלפיות", אך אפשר לאתר תסמינים לנזק שהוא גרם ליחסים בין יהודים לערבים. המדד השנתי שעורך פרופ' סמי סמוחה מאוניברסיטת חיפה זה למעלה מ-40 שנה, מצביע על ירידה בלגיטימיות שבה רואה הרוב היהודי את המיעוט הערבי. שיעור היהודים המסכימים עם מעמד הערבים כמיעוט בעל זכויות אזרח מלאות במדינה יהודית ודמוקרטית ירד מ-75 אחוז ל-68 אחוז. שלושה מכל עשרה יהודים סבורים שעל האזרחים הערבים לעזוב את הארץ ולקבל פיצוי מתאים. שיעור היהודים שאינם מסכימים שערבים יהיו שכניהם עלה מ-41 אחוז ל-48 אחוז.

במקביל, חל שינוי בהכרה של הערבים בלגיטימיות של ישראל. בעוד שב-2015 הכירו 66 אחוז מהערבים בזכות הקיום של ישראל, בשנה שעברה ירד המספר ל-59 אחוז. רק מיעוט (47 אחוז) מערביי ישראל הסכימו להיותה של המדינה בעלת רוב יהודית, לעומת רוב של 60 אחוז מהערבים שהתייחסו לכך בחיוב לפני שנתיים [סקר 2015]. בנוסף, ניכרת עלייה משמעותית בתחושת האיום של ערביי ישראל. רוב של 73 אחוז חוששים מפגיעה חמורה בזכויות היסוד שלהם לעומת 68 אחוז בסקר הקודם.

אף שהמדד מצביע על החרפה חדה שחלה בשנתיים האחרונות ביחסים ביו יהודים וערבים, פרופ' סמוחה סבור כי השינוי הזה אינו מבטא ״שבירת כלים״ של ערביי ישראל, אשר במדדים המרכזיים ממשיכים להראות קשר חזק למדינה היהודית והדמוקרטית. בדבריו ביום עיון שהתקיים בשבוע שעבר לרגל פרסום המדד מטעם מרכז תמי שטיינמץ למחקרי שלום באוניברסיטת תל אביב, הדגיש סמוחה כי מבט לאורך יותר משלושה עשורים מראה שאין כמעט שינוי בעמדותיהם של היהודים. שיעור השינוי הנמוך מבטל, לדבריו, את הטענה שהיהודים נהיו יותר ״אנטי-ערבים״.

ד"ר מרי תותרי ממכללת אורנים הציגה עמדה שונה, אם לא הפוכה לחלוטין. "איך ניתן להסביר ש-55 אחוז מהנחקרים הערבים דיווחו שהם נתקלו אישית באפליה מצד יהודים או מוסדות המדינה? מדינה דמוקרטית אמורה להגן על זכויות המיעוט", הצליפה החוקרת החיפאית. "איך ניתן להסביר ש-63 אחוז מהערבים חוששים מסיפוח המשולש לפלסטין?", שאלה, והשיבה מיד: "לחששות אלה יש קשר ישיר לשנים ארוכות של אפליה ולאירועים שהתרחשו בתקופה האחרונה ולהתבטאויות אנשי ציבור יהודים נגד האוכלוסייה הערבית. לא כי הערבים הם פראנואידים וצריכים טיפול פסיכולוגי". לדברי תותרי, ממצאי הסקר "אמורים להדליק נורה אדומה לכולנו".

מוחמד דראושה, מנהל תחום תכנון, שוויון וחיים משותפים במרכז גבעת חביבה, העדיף להציג קרני אור בקצה המנהרה. דראושה היה שותף לאין ספור יוזמות "דו קיום". בשנים האחרונות הוא הגיע למסקנה שכל עוד הסכסוך הישראלי-פלסטיני מוסיף לדמם, לא ניתן לנסח "חזון משותף" שיגשר בין עמדת הרוב היהודי למיעוט הערבי. האחד תובע להכיר בישראל כ"מדינת העם היהודי", והשני עומד על כך שישראל תהיה "מדינת כל אזרחיה". על רקע זה, דראושה מוביל, ביחד עם  מכון מרחבים, קרן אברהם וארגונים נוספים, יוזמה שהוא מכנה "איים של הצלחות".

"האי" החשוב והמצליח ביותר מוקם בתחום החינוך. במסגרת תוכנית "מורים בין-מגזריים", 742 מורות ומורים ערבים מלמדים בבתי ספר יהודים, ו-104 יהודים מלמדים בבתי ספר ערבים. עבור 68 אחוז מהתלמידים היהודים זו היכרות ראשונה עם ערבי מחוץ למפגש חולף עם עובד שמעניק לו שירות כלשהו, בתחנת הדלק או בסופרמרקט. יותר מ-90 אחוז מהתלמידים בבתי הספר שמשתתפים בתוכנית הראו תזוזה חיובית ביחסם לבני העם השני. דראושה מכנה את התוכנית הזאת "גלולה נגד גזענות".

האי השני צומח במעמד הביניים הערבי, בעיקר בתחום הרפואה והבריאות. יותר משליש מרופאי השיניים ויותר ממחצית הרוקחים בישראל הם ערבים. מספר עובדי ההיי-טק הערבים מצוי במגמת עלייה ועמו התרומה של ערביי ישראל לתל"ג, שלדברי דראושה צמחה ב-40 אחוז מאז 2006. דראושה סיפר שעד שבתו הצטרפה לחברת היי-טק, איש מבין 11 אנשי הצוות היהודים שעובדים לצדה לא ביקר מעולם בכפר ערבי. מאז, ארבעה מהם ביקרו בכפרה. "זה מאלץ אותם לצאת מאזור הנוחות שלהם", אמר.

האי השלישי תופח במגזר הציבורי. ועדת אור לחקירת אירועי אוקטובר 2000, בהם נהרגו 13 אזרחים ערבים, מתחה בזמנו ביקורת על השיעור הנמוך של ערבים בקרב עובדי המדינה - 1.7 אחוז בלבד. מאז גדל שיעורם בשירות המדינה ביותר מפי חמישה.

אי נוסף מבצבץ באקדמיה. מוסדות להשכלה גבוהה החלו לציין בלוחות השנה שלהם את חג המולד וחג הקורבן ולהעניק הקלות לסטודנטים מוסלמים בחודש הרמדאן. בראש הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית עומד פרופסור מיכאיל קרייני, יליד כפר יסיף.

האי החמישי - תרומתם של ערביי ישראל בתחומי התיירות, התעשייה והמסחר - ממתין עדיין לחילוץ. היישובים הערבים כלואים בתוך תחומי שיפוט צרים שהמדינה מקצה להם, וממתינים לתוכניות מתאר לאזורי תעשייה ומרכזי תרבות. "אבל  הכישלון הגדול של המדינה בכל הנוגע ליחסים בין יהודים לערבים", אמר השבוע דראושה לאל-מוניטור, "נמצא בתחום הפוליטי. ביוזמות החקיקה ל'יהוד המדינה' ובדברי ההסתה והדה-לגיטימציה שהנהגת המדינה עושה למיעוט הערבי". וכך, לא נותר אלא להמתין לגרסת "הערבים נוהרים" בנוסח בחירות 2018, אם אכן יהיו, ולעדכן את בקרת הנזקים. 

עקיבא אלדר הוא בעל טור ב''ישראל-פולס'' של אתר אל-מוניטור. עיתונאי בכיר ופובליציסט לשעבר בעיתון הארץ. שימש בתפקיד הכתב המדיני של הארץ וראש המשרד האמריקאי של העיתון בוושינגטון. ספרו ''אדוני הארץ: המתנחלים ומדינת ישראל'' אותו חיבר יחד עם פרופ' עדית זרטל הפך לרב-מכר בישראל, ותורגם לאנגלית, לגרמנית לערבית ולצרפתית. בשנת 2006 כלל אותו העיתון פיננסיאל טיימס ברשימת הפרשנים המשפיעים ביותר בעולם. הוא זכה בפרס Middle East Award מטעם ארגון - search for common ground – ארגון בינלאומי לקידום שלום ופיוס, על פעלו לקידום השלום במזרח התיכון באמצעות התקשורת אלדר הינו יליד חיפה (1945). הוא השלים לימודי כלכלה, יחסים בינלאומיים ופסיכולוגיה באוניברסיטה העברית.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept