מסע הדילוגים של סאטרפילד עשוי להוביל להזדמנות דיפלומטית בסוריה

p
המחבר
בקצרה
מה עומד מאחורי השיחות על בלוק 9? הצלחתה של הפסקת האש בחסות מועצת הביטחון של האו"ם תלויה בהגדרה מיהו "טרוריסט".

חיזבאללה מחזיק בתיק ישראל בלבנון

דיוויד סאטרפילד, סגן מזכיר המדינה האמריקאי לענייני המזרח התיכון, יצא למסע דילוגים יוצא דופן בן שבוע בין ישראל ללבנון, בעקבות ההסכם שנחתם בין לבנון לתאגיד שכולל את החברות ״טוטאל״ הצרפתית, ״אני״ האיטלקית ו״נובאטק״ הרוסית, לפיתוח שדה הגז הימי השנוי במחלוקת, שנקרא בלוק 9.

שר החוץ של ישראל אביגדור ליברמן כינה את החלטתה של ממשלת לבנון להתחיל בקידוחים בבלוק 9, "מאתגרת ופרובוקטיבית ביותר". ב-9 בפברואר הגיב גם שר האנרגיה של ישראל יובל שטייניץ, ואמר שדיפלומטיה "עדיפה על איומים", אך כעבור זמן הוא גם פנה ישירות לביירות והוסיף, "אל תתגרו בנו, אל תקדחו ואל תתקרבו אל האזור שבמחלוקת".

כפי שמדווח ג'וזף מקרון "כשמפקד צבא לבנון, הגנרל ג'וזף עאון, תהה מה צריכים לעשות חייליו אם ישראל תחדור למים הטריטוריאליים של לבנון, השיב לו ראש הממשלה סעד אל-חרירי ללא היסוס, 'לירות בהם'". 

תגובתו הנחרצת של חרירי משקפת את מה שידוע היטב לכל משקיף מהצד בפוליטיקה הלבנונית: תיק ישראל נמצא כל כולו בידי חיזבאללה. בין אם סאטרפילד ישוחח עם חרירי, עם הנשיא מישל עאון, עם שר החוץ ג'ובראן בסיל או עם כל בכיר אחר בממשלת לבנון, כשזה נוגע לישראל, המסרים מועברים מיד למזכיר הכללי של חיזבאללה חסן נסראללה, והוא שמנצח על המסרים הנשלחים בתגובה.

בהתחשב בעובדה שהקידוח הראשון בבלוק 9 אינו מתוכנן להתחיל אלא בשנה הבאה, נדמה שלשיחות בין ישראל ללבנון בתיווכה של ארה"ב יש ערך רב עוד יותר כתקדים לפתיחת ערוץ חשאי אל חיזבאללה, ומשם לאיראן, סביב נושא ההתפתחויות בסוריה, ולא כאמצעי לנטרול עימות אפשרי ב-2019. השנה הבאה נראית רחוקה מאוד, בהתחשב בסכנה הגדלה והולכת למלחמה בין המעצמות האזוריות והבינלאומיות המעורבות בסכסוך בסוריה, כפי שכבר הסברנו כאן לפני שבועיים.

בוושינגטון מבינים כנראה שהם זקוקים לערוץ דיפלומטי שישלים את עמדתה בנושא הסורי, מעבר לדיונים המתקיימים במועצת הביטחון של האו"ם. מזכיר המדינה רקס טילרסון אמר ב-13 בפברואר כי בנוסף לאלפיים החיילים שיישארו בסוריה, ארה"ב ובנות בריתה בקואליציה "שולטות ב-30 אחוזים משטחה של סוריה, ושולטות גם בחלקים נרחבים מהאוכלוסייה ובמספר רב משדות הנפט של סוריה".

השאלה היא עד כמה איתנה ההשפעה הזאת, ועד כמה היא מרגיעה את ישראל, לאחר שאש נ"מ של הסורים הסתיימה החודש בהתרסקות מטוס אף-16 ישראלי. את סדר היום הדיפלומטי ואת קצב הפעילות הצבאית בסוריה קובעים הרוסים, האיראנים והטורקים. בישראל מבינים שאי אפשר לסמוך רק על רוסיה שתשמור על השקט בגבולה הצפוני. רק לפני שישה חודשים, יישבה טהרן את סוגיית משאל העם של הכורדים בעיראק, ועשתה זאת בתנאים שלה, כשפעלה בשיתוף עם ממשלת עיראק ובאמצעות יחידות הגיוס העממיות, ופילגה בין הארגונים הכורדיים בעיראק.

מעמדה של ארה"ב בסוריה אפילו לא קרוב למעמדה בעיראק. טילרסון וההנהגה האמריקאית חוששים שמא ייחשפו, ואולי יתומרנו, בידי קאסם סולימאני, מפקד כוח אל-קודס במשמרות המהפכה האיסלאמית.

בסופו של דבר, אי אפשר להפריד בין מסע הדילוגים של סאטרפילד לנושא הסורי או לסוגיות הנרחבות יותר באזור. אי אפשר לדבר על בלוק 9 מבלי לדון בקו הכחול, קו הגבול השנוי במחלוקת בין ישראל ללבנון, או בלי לדון בסוגיה הסורית, שקשורה גם לקשרים בין ארה"ב, ישראל ואיראן. 

המשימה של סאטרפילד והאפשרות של פתיחת ערוץ חשאי אל חיזבאללה ואיראן, דרך ממשלת לבנון, עשויה לספק הזדמנות להרגעת הרוחות סביב עימות אפשרי לאורך גבולה של ישראל, ותוך כדי כך גם להתחיל בהכנות הדרושות ליישובו של סכסוך הגבולות בין ישראל ללבנון.

האם דמשק ואנקרה ישמרו על השלום בסוריה?

במועצת הביטחון של האו"ם הצביעו פה אחד ב-24 בפברואר בעד הפסקת אש ברחבי סוריה כדי לאפשר סיוע הומניטרי לאזרחיה הנצורים. הפסקת האש אינה מתייחסת לפעילות צבאית נגד המדינה האיסלאמית (דאעש), אל-קאעידה או שלוחותיהם, שכן אלה אינם צדדים בהחלטה. התעקשותה של מוסקבה על התנאי הזה, שעולה בקנה אחד עם החלטה 2254 של מועצת הביטחון מ-2015, הובילה לדחיית ההצבעה בכמה ימים.

הצלחתה של הפסקת האש תלויה בשאלה אם סוריה ותומכיה, כמו גם טורקיה, ימשיכו בפעילות הצבאית נגד אותם ארגונים שסוריה ובנות בריתה רואים בהם טרוריסטים, ואם אותם ארגונים חמושים וארגוני טרור ימצאו תועלת כלשהי בהמשך המאבק.

במזרח ע'וטה, לדוגמה, ייתכנו חילוקי דעות סביב ג'ייש אל-אסלאם, ארגון סלפי חמוש שזוכה לתמיכתה של סעודיה, ושהסכים לתנאים של הפסקת האש. מזרח ע'וטה הוא אחד מארבעה "אזורי הפחתת אלימות" שהתוו רוסיה, איראן וטורקיה בשיחות אסטנה. ג'ייש אל-אסלאם נתפס לא פעם כאחד מארגוני האופוזיציה "המתונים" ואפילו השתתף בשיחות אסטנה, אבל בסוריה, רוסיה ואיראן רואים בו ארגון טרור. אף שאינו מזוהה עם דאעש או אל-קאעידה, ג'ייש אל-אסלאם דוחה את הדמוקרטיה, מצהיר על שנאתו לשיעים ולעלווים, קורא להחיל את השריעה על סוריה ואף זכה לביקורת מצד ארגוני זכויות אדם לאחר שכלא אסירים בכלובים והשתמש בהם כמגנים חיים. אנשי ג'ייש אל-אסלאם גם לא השתתפו בקונגרס לדיאלוג סורי לאומי שנערך בסוצ'י בחודש שעבר, ויצאו בהצהרה שגינתה את "כל מי שמצטרף לוועידה".

ב-24 בפברואר, לאחר ההצבעה במועצת הביטחון, שגריר סוריה באו"ם בשאר אל-ג'עפרי, אמר כי בימים שלפני ההחלטה ירו ארגונים חמושים "אלפי פגזים" על דמשק, ושלממשלת סוריה יש זכות מלאה להגיב אם יימשכו המתקפות.

באדלב, עוד אחד מאזורי הפחתת האלימות שנקבעו באסטנה, הארגון החמוש הדומיננטי הוא חייאת תחריר א-שאם, המזוהה עם אל-קאעידה ועל כן נחשב ארגון טרור ולא כלול בהחלטה. 

גם אם המטרה היא אכן לקיים הפסקת אש "ברחבי המדינה", עדיין נשאלת השאלה אם טורקיה תפסיק את מבצע ״ענף זית״ נגד יחידות ההגנה העממיות (YPG) של הכורדים בסוריה, הזרוע הצבאית של המפלגה הדמוקרטית המאוחדת (PYD). באנקרה רואים ב-PYD וב-YPG ארגונים המסונפים למפלגת הפועלים של כורדיסטן (PKK), שנתפסת בעיניהם כארגון טרור. ה-PKK נחשב ארגון טרור גם בוושינגטון, בניגוד ל-YPG, שהם חלק הארי בכוחות הדמוקרטיים של סוריה (SDF), השותפים העיקריים של ארה"ב במלחמה נגד דאעש בסוריה.

לאחר ההצבעה במועצת הביטחון, יצא משרד החוץ הטורקי בהצהרה שלפיה טורקיה "תישאר נחושה במאבקה נגד ארגוני הטרור שמאיימים על שלמותה הטריטוריאלית ועל אחדותה הפוליטית של סוריה" - רמז עבה מאוד ל-YPG.

רגע לפני פרסומו של הטור, עצרו הרשויות בצ'כיה את סאלח מוסלים, לשעבר יושב ראש שותף ב-PYD, בתגובה לבקשת מעצר שהגישה טורקיה.

המתקפה הטורקית באפרין העצימה עוד יותר את חוסר הוודאות בחישוביו של הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין בנושא הסורי. לאחר ששוחח עם עמיתו הטורקי, רג'פ טאיפ ארדואן, ב-19 בפברואר, שלושה ימים לאחר ביקורו של מזכיר המדינה האמריקאי רקס טילרסון באנקרה, פרסמה לשכתו של פוטין הצהרה שלפיה השיחה היתה "סביב חיזוק האינטראקציה שנוצרה בתהליך אסטנה. הנשיא אישר את הנכונות לתיאום הדוק בין מאמציהן של רוסיה, טורקיה ואיראן, כדי להבטיח ניהול יעיל של אזורי הפחתת האלימות והתקדמות בתהליך הפוליטי".

פוטין היה מעדיף שטורקיה תאיץ את הקמתם של מוצבי תצפית בצפון סוריה, כפי שנקבע בהסכמי אסטנה. מטין גורג'ן מדווח: "התקשורת הטורקית ממהרת אמנם לדווח על כל פרט קטן במתקפה הצבאית בסוריה - כולל תיאור של פריסת הכוחות מכפר לכפר, מגבעה לגבעה - אך טורקיה פועלת בחשאי להקמת מוצב צבאי נוסף ממזרח לאדלב.... בהתאם להסכם [אסטנה], טורקיה אמורה להקים 12 מוצבי תצפית שכאלה, וליצור מעין אזור חיץ שיכלול בתוכו אזורים מאפרין שנמצאים כיום בשליטתן של יחידות ההגנה העממיות (YPG). המטרה היא להפריד בין חאלב לבין מחוז אדלב הסמוך, הנשלט בעיקר בידי הארגון האסלאמי חייאת תחריר א-שאם (HTS), ולבלום את השאיפות של YPG לנוע מערבה במחוז אדלב וליצור פרוזדור אל הים התיכון״.

"עד כה, הקימה טורקיה שישה מתוך 12 המוצבים שהבטיחה, אך במוסקבה מבקשים להאיץ את העבודות", כותב גורג'ן. "כל מוצב אמור להכיל פלוגה ממוכנת אחת של חיל רגלים. בשטח נמצאות כמעט שתי חטיבות ממוכנות (כ-1,400 חיילים), כולל טנקים, חיל הנדסה ויחידות בינוי, וכוחות נוספים צפויים להגיע".

פהים טשטקין כותב, "כעת, כשסוריה פורסת בשטח מיליציות התומכות במשטר כדי להגן על אפרין, כל החישובים עלולים להשתבש. ארדואן סומך על פוטין שירחיק את הצבא הסורי מאפרין. האם לזה התכוון איברהים קאלין, דוברו של ארדואן, כשהכחיש את הדיווחים על הסכם בין YPG לצבא הסורי?".

בטור הזה התייחסנו בשבוע שעבר למאמצים של איראן לתווך הסכם בין הצבא הסורי לכורדים, כדי לאפשר לטורקיה להנמיך את הלהבות במערכה הצבאית שלה. היוזמה האיראנית משלימה התערבות דיפלומטית דומה גם מצד הרוסים. 

המוצבים הצבאיים שעליהם הוסכם בשיחות להפסקת האש קשורים לאינטרס נוסף של ארדואן, להקים אזור חיץ וליישב בו מחדש את הפליטים הסורים שחיים היום בטורקיה. "השליטה באדלב תאפשר לפחות לחלק מהפליטים הסורים בסוריה להתיישב באזור החיץ הזה ולבלום גל הגירה נוסף לטורקיה, תחת לחץ מצד משטרו של אסד ובתמיכת הסורים", מוסיף גורג'ן. 

"כיום, יש שתי חזיתות ג'יהאד שונות הפעילות ממערב לפרת", כותב גורג'ן. "הראשונה כוללת קיצוניים שגם טורקיה וגם רוסיה לא רוצות שום קשר אליהם; הקבוצה הזו נחושה להמשיך בהתנגדות באזור אדלב. והשנייה היא החזית המתונה יותר שנשלטת בידי טורקיה ופועלת נגד כוחות YPG הכורדים. ברוסיה רוצים שהצבא הטורקי יגביר את הלחץ על הקיצוניים ויכריח אותם להצטרף לשורות צבא סוריה החופשית (FSA) בחזית אפרין. הטורקים משתפים פעולה עם FSA ורואים בו ארגון אופוזיציה מתון... ובמילים אחרות, בשעה שהרוסים וכוחות המשטר מפגיזים את אדלב, במוסקבה גם מקווים לכוון את האופוזיציה הסונית החמושה לנקוט עמדה מתונה באמצעות הפעילות הטורקית להפחתת האלימות, ולצרף אותם לכוחות המתונים שפועלים באפרין. ובמלוא הכנות, ברוסיה מאמינים שמשטר אסד ישתלט על אדלב הרבה לפני שטורקיה תשיג את מטרותיה. הטורקים לא יצליחו להתמקח ולמסור את אפרין בתמורה לאדלב".

Continue reading this article by registering and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • Archived articles
  • Exclusive events
  • The Week in Review
  • Lobbying newsletter delivered weekly
נמצא ב: recep tayyip erdogan, israeli-lebanese maritime border, lebanon government, david satterfield, hassan nasrallah, manbij, afrin, operation olive branch
x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept