ישראל פולס

הכנסת הנייה לרשימת הטרור – עוד מכשול בדרך לפיוס

p
המחבר
בקצרה
גם אם הכנסת ראש הלשכה המדינית של חמאס לרשימת הטרור האמריקאית לא תרפה את ידה של מצרים לקדם פיוס פלסטיני, מחלקת המדינה הוסיפה מכשול רציני נוסף לערימת המכשולים שמנעו עד עתה מהצדדים לשים סוף לסכסוך ביניהם.

ארה"ב הכניסה השבוע את ראש הלשכה המדינית של חמאס, איסמעיל הנייה, לרשימת הטרור מטעמה [31 בינואר]. "להנייה קשר קרוב לזרוע הצבאית של הארגון, והוא חסיד מושבע של פעולותיו החמושות שהופעלו גם כנגד אזרחים", נכתב בהודעת משרד החוץ האמריקאי, "על פי דיווחים, הוא היה מעורב גם בתקיפות טרור נגד אזרחים ישראלים. על פי הערכות, חמאס אחראי למותם של 17 אזרחים אמריקאים".

למחלקת המדינה רשימה נוספת המונה 61 ארגונים המוגדרים "ארגוני טרור".  תנועת חמאס הוכנסה לרשימה באוקטובר 1997, בעקבות פיגועי התאבדות בישראל לאחר חיסולו של "המהנדס" יחיא עיאש [ינואר 1996]. באותה שנה הוכנסו לרשימה ארגונים פלסטינים נוספים כמו הג'יהאד האסלאמי והחזית העממית לשחרור פלסטין.

רשימת הטרוריסטים הגלובלית של מחלקת המדינה כוללת גם את מוחמד דף, ראש הזרוע הצבאית; יחיא סינוואר, ממקימי הזרוע הצבאית והיום מנהיג התנועה בעזה; ראווחי מושתווא, מחזיק תיק האסירים בתנועה; ופתחי חמאד, בעבר שר הפנים בממשלת חמאס שנחשד בתכנון פיגועים ואפילו מצרים מייחסת לו קשר עם תאי ג'יהאד בסיני.

מי שלא הוכנסו לרשימה הם ח'אלד משעל לשעבר ראש המחלקה המדינית של חמאס, ומוסא אבו מרזוק, מייסדה של הלשכה המדינית. לאחר שגורש מעמאן [1995] אבו מרזוק נחת בנמל התעופה קנדי, נעצר ונכלא בעקבות בקשת הסגרה של ישראל, אך שוחרר מהכלא לאחר כשנתיים כשבנימין נתניהו ויתר על הסגרתו, ולא הוכרז כטרוריסט.

הכנסתו של הנייה לרשימה מעידה כי מחלקת המדינה מפסיקה לקבל את ההפרדה המלאכותית שחמאס ביקשה ליצור במשך כל שנותיה כתנועה - בין זרוע מדינית לזרוע צבאית. כשמנהיגי התנועה ה"פוליטיים" היו נשאלים על ידי עיתונאים על פעולות טרור של חמאס או אם יגיבו לפעולות חיסול שביצעה ישראל במנהיגי התנועה,  הם היו משיבים בדרך כלל כי זו החלטה בלבדית של הזרוע הצבאית ואין להם כל קשר או השפעה להחלטות "המנהיגים הצבאיים".

כך נהגו הד"ר מחמוד א-זהאר, איסמעיל הנייה כראש ממשלה ואפילו ד"ר עבד אל-עזיז רנטיסי, שחוסל על ידי ישראל באפריל 2004 אחרי שראש הממשלה דאז אריאל שרון ושר הביטחון בממשלתו שאול מופז הגיעו למסקנה כי הדרך היחידה לאלץ את חמאס להפסיק את פיגועי ההתאבדות היא לאיים על ראשי התנועה. אבל מאז מבצע החיסולים "קטיף כלניות" (מארס-אפריל 2004) בו חוסלו השייח' אחמד יאסין ויורשו רנטיסי, נמנעה ישראל באופן כללי מלפגוע בראשי הזרוע המדינית. סעיד סיאם שר הפנים, האחראי על מנגנוני הביטחון בממשלת חמאס, חוסל אמנם במבצע עופרת יצוקה ינואר 2009. אך ישראל נמנעה ממהלכים דומים במהלך מבצע צוק איתן 2014.

כאמור, מרשימת הטרוריסטים שפרסמה מחלקת המדינה האמריקאית עולה שגם ארה"ב אינה רואה הבדל בין הזרוע הצבאית למדינית. כך, לצד טרוריסטים של דאע"ש, אל קאעידה, בוקו חראם וארגוני ג'יהאד עולמיים, נמצא כעת האיש שהוגדר בעבר "הפרגמטי מבין כל הנהגת חמאס", איסמעיל הנייה. אחד מבכירי התנועה בעזה, הנחשב למקורבו, אומר לאל-מוניטור כי בחמאס אינם מתייחסים לרשימה ברצינות. לדעתו, הרשימה מוכיחה עד כמה ארה"ב של טראמפ מעוניינת לשלול את זכויות העם הפלסטיני לבחור את מנהיגיו ולהכריחו לקבל את הכיבוש הישראלי לעד. "לא נופתע אם בקרוב גם אבו מאזן יוכנס לרשימה", הוא אומר. זו בהחלט הגזמה, אבל עיתוי ההחלטה אכן מפתיע.

ארה"ב אינה מפרסמת את שיקוליה להכנסת טרוריסטים לרשימה השחורה, אבל לגבי הנייה ניתן להעריך שחוץ מההחלטה העקרונית להפסיק את ההפרדה בין הזרוע המדינית לצבאית, ישנה גם סיבה נוספת. בחודשים האחרונים הנייה הגביר את הטון הלוחמני שלו, וקרא פעמיים קרא לפלסטינים לצאת לאינתיפאדה. הפעם הראשונה הייתה בעקבות הצבת המגנומטרים מחוץ למסגד אל-אקצא (יולי 2017), והשנייה לאחר הכרזת טראמפ להכיר בירושלים בירת ישראל (דצמבר 2017). עם זאת, חשוב גם להתייחס לדברים של מחלקת המדינה כפשוטם: להנייה, כך נכתב, קשר קרוב לזרוע הצבאית של הארגון, והוא חסיד מושבע של פעולותיו החמושות אשר הופעלו גם כנגד אזרחים.

כשהרשות הפלסטינית ובכירי חמאס הכריזו על כוונתם להתפייס, ארה"ב ראתה בכך תהליך חיובי שעשוי לסייע למו"מ עם ישראל. שליחו של טראמפ למזרח התיכון, ג'ייסון גרינבלט, אמנם הציב תנאים לארה"ב והקהילה הבינלאומית בדרך לקבלת חמאס כשותפה לממשלת אחדות עם הפת"ח, אך עם זאת בירך על הפיוס.

מאז עברו רק ארבעה חודשים. הסכם הפיוס תקוע, טראמפ הכריז כי ירושלים היא בירת ישראל והקרע בין הרשות לממשל האמריקאי מעולם לא היה גדול יותר. ועדיין השאיפה של שתי התנועות, חמאס ופת"ח, להגיע לפיוס, לא ירדה מהפרק. אבל הכנסת הנייה לרשימה הטרוריסטים היא בגדר מכשול נוסף בדרך לפיוס.

כשאבו מאזן מחפש מוצא להיחלץ מהמבוך אליו נקלע, הדבר האחרון שהוא ירצה לעשות זה להיראות בחברתו של מי שנמצא ברשימת הטרוריסטים של ארה"ב. אמנם, רשימת הטרור אינה מחייבת מדינות אחרות, אבל יש לה משקל מהותי בתפיסת איומי טרור של כל סוכנויות הביון בעולם המערבי. נוסף על כך, בעלי הברית של ארה"ב, מלך ירדן עבדאללה ונשיא מצרים א-סיסי, לא יעזו לקבל את הנייה בשטחם, וודאי לא ללחוץ לו יד.

האם הכנסתו של ראש הלשכה המדינית של חמאס לרשימת הטרוריסטים תרפה את ידה של מצרים, הדוחפת במלוא הכוח את "פרויקט הפיוס"? גם אם לא, מחלקת המדינה של ארה"ב הוסיפה מכשול רציני נוסף לערימת המכשולים שמנעה עד עתה מהצדדים לשים סוף לסכסוך ביניהם.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון

שלומי אלדר כותב עבור ''ישראל פולס'' של האתר אל-מוניטור. במהלך עשרים השנים האחרונות סיקר את הרשות הפלסטינית ובעיקר את המתרחש ברצועת עזה עבור ערוץ 1 וערוץ 10, בדגש על סיקור עליית כוחו של החמאס. אלדר זכה בפרס סוקולוב לעיתונות. הוא פירסם שני ספרים: ''עזה כמוות'' (2005) בו צפה את ניצחון החמאס בבחירות שנערכו לאחר מכן, וכן ''להכיר את החמאס'' (2012) שזכה בפרס יצחק שדה לספרות צבאית. שני סרטיו הדוקומנטריים "חיים יקרים" (2010) ו"ארץ זרה" (2018) זכו בפרסי אופיר (האוסקר הישראלי) בקטגוריית הסרט התיעודי הטוב ביותר. "חיים יקרים" אף נכלל ברשימה המקוצרת של האוסקר האמריקאי ושודר ברשת HBO. אלדר בעל תואר שני בלימודי מזרח תיכון מהאוניברסיטה העברית.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept