ישראל פולס

האם הרשות תנפיק מטבע פלסטיני עצמאי?

p
המחבר
בקצרה
אבו מאזן מעוניין בהיפרדות מהכלכלה הישראלית ובוחן את הפסקת השימוש בשקל והנפקת מטבע פלסטיני עצמאי. אבל כשהכלכלה שלו חלשה וזועקת לעזרה, הסכנה מהתנתקות כלכלית גדולה הרבה יותר מהטובה שעשויה לצמוח לו מכך.

אבו מאזן כבר התנתק מרצועת עזה [אפריל 2017], וכעת בכירים ברשות הפלסטינית אומרים לאל-מוניטור שהוא נערך להתנתק גם מישראל. סימן ראשון לכוונותיו ניתן לראות בהודעת הממשלה הפלסטינית מיום שלישי השבוע [6 בפברואר] על הקמת ועדה שתכין תכניות אופרטיביות לניתוק הרשות מישראל בכל המישורים, לרבות הפסקת השימוש בשקל – המטבע הישראלי.

אכן, המישור החשוב ביותר, שעתיד להשפיע באורח קריטי על שלטון הרשות וביתר שאת על חיי תושבי הגדה, הוא המישור הכלכלי. מתוקף הסכמי אוסלו והסכם קהיר [1993-1995], הכלכלה הפלסטינית קשורה קשר הדוק בכלכלה הישראלית בכל תחום כמעט: שימוש בשקל, תשתיות, תעבורה ימית ואווירית, העסקת פועלים מהגדה בישראל ועוד. ישראל גם גובה את תשלומי המע"מ והמכס מייבוא סחורות עבור הפלסטינים המגיעות לנמלי הים והאוויר שלה, ומעבירה את הכספים לרשות (סכומים אלה נאמדים במאות מיליוני דולרים בשנה ולא פעם שימשו אמצעי ענישה ולחץ על הרשות). 

בהודעת דובר הממשלה ברמאללה נמסר כי "נבדקת האפשרות להפסיק את השימוש בשקל ולהנפיק מטבע פלסטיני עצמאי או להשתמש במטבע אחר". בעבר סחרו בשטחי הגדה בדינר הירדני, שנחשב אז למטבע יציב וחזק, אך בשנים האחרונות בעקבות המשבר הכלכלי בממלכה ההאשמית פחת השימוש בדינר והשקל הפך למטבע העיקרי למסחר, לרבות תשלום משכורות לעובדי הרשות בגדה וברצועת עזה.

כעת ספק אם הוועדה של הרשות תמליץ לעבור מהשקל הישראלי היציב למטבע הירדני הנתון לתנודות עקב כלכלתה הרעועה של הממלכה, הזקוקה בעצמה לסיוע חוץ. כמו כן ספק אם הרשות הפלסטינית תוכל באמת להנפיק מטבע פלסטיני עצמאי. הרשות כידוע אינה מדינה ריבונית, כך שהבנק העולמי לא צפוי לאשר בקשה פלסטינית, ככל שתהיה כזו, להנפיק מטבע מקומי כשאין לרשות הפלסטינית מעמד של מדינה.

הרצון הפלסטיני להתנתק מהשקל הישראלי אינו רק עניין של השתחררות מהסכמים הכובלים את הפלסטינים לכלכלה הישראלית. מומחי כלכלה בישראל וברשות מצביעים על קושי פלסטיני להתמודד עם התחזקותו של המטבע הישראלי בשווקים הפיננסים בעולם. השקל אמנם חזק, אבל הייצוא הפלסטיני נשחק.

ד"ר אביחי שניר מהמכללה האקדמית נתניה ובית ההשקעות אינפיניטי טען במאמר שפרסם באתר וואלה [אוקטובר 2017], כי בעוד היצואנים הישראלים, בעיקר אלו בענף ההיי טק, מצליחים להסתדר עם שקל חזק כי הם מייצאים מוצרים ייחודיים, עבור יצואנים פלסטינים שהיתרון היחסי שלהם הוא עלויות ייצור זולות (כוח תעסוקה זול בהשוואה לישראל) המסחר בשקל הינו מכת מוות.

בכתב עת של אוניברסיטת ת"א "כלכלת המזרח התיכון" מסביר יצחק גל, חוקר במכון דיין ומומחה להיסטוריה כלכלית במזרח התיכון, כי האינטגרציה הכלכלית של הפלסטינים עם ישראל יצרה ברשות רמת מחירים דומה לרמת המחירים בישראל, בעוד שהשכר הממוצע שלהם נמוך בהרבה משכר הישראלים. לדבריו, מצב שכזה יוצר עיוות שקשה יהיה לתקן ללא מהלך של היפרדות מהכלכלה הישראלית ויציאה פלסטינית לעצמאות כלכלית במידת האפשר.

האם הרשות הפלסטינית תסתכן ותנפיק מטבע פלסטיני על כל המשמעויות המוניטריות, כשספק אם יהיה לו גיבוי בינלאומי, ועוד יותר מכך כשספק אם יהיה בעל ערך כלשהו בשווקים הפיננסים בעולם? 

מקור פלסטיני ברשות אומר לאל-מוניטור, כי מזה כעשור ישנה שאיפה פלסטינית להתנתק מהכלכלה הישראלית, אבל הסוגיה הרגישה תמיד הונחה בצד עד שתיפתר המחלוקת המדינית. לדבריו, "עכשיו כשהכל ברור ומונח על השולחן, כשהסכם אוסלו הוא נחלת העבר וכל העקרונות כבר לא מחייבים את ישראל ואין תהליך מדיני בטווח הנראה לעין, המסקנה המתבקשת היא שיש לפעול לעצמאות (כלכלית)".

עוד הוא אומר: "הסכם אוסלו היה מלכתחילה הסכם ביניים שנועד להוות תהליך זמני עד להקמת מדינה פלסטינית תוך חמש שנים מיום החתימה בבית הלבן. מאז חלפו 25 שנים והרשות הפלסטינית נאלצת להתנהל, או בעצם לשרוד, תחת הסכמים שרובם הפכו לא רלוונטיים במציאות הקיימת, ובמקרים רבים גם למטלה עצומה".

למרות דברים אלו, אומר המקור, הפלסטינים מבינים היטב כי "מטבע פלסטיני שאינו עובר לסוחר ולא מקובל על ידי בנקים או חברות וקונצרנים בינלאומיים יוביל למיתון ואינפלציה, מצב שיחייב את היצואנים והיבואנים הפלסטינים לברוח למטבעות חלופיים".

לפי דו"ח ועידת האו"ם לסחר ופיתוח (UNCTAD) שפורסם בספטמבר 2016 ועסק בכלכלה הפלסטינית, אילו הייתה הרשות הפלסטינית משתחררת מהכיבוש, כלכלתה הייתה גדלה פי שניים. מחברי הדו"ח מסבירים כי הקושי לנהל מערכת כלכלית יציבה נובע מכך שהכלכלה הפלסטינית, לבד מהישענותה על פועלים העובדים בישראל, נשענת גם על חקלאות. החקלאים בשטחי הגדה מתקשים לייצא את תוצרתם עקב קשיי הניידות במחסומים וכמוהם גם סוחרים בענפי תעשייה, שעלויות השינוע וההובלה שלהם נוגסות ברווחיהם באופן משמעותי. 

אבל מאז פורסם הדו"ח הזה מצב הפלסטינים החמיר וכלכלת הרשות נחלשה עוד יותר. לכן לא ברור מדוע אבו מאזן בוחן דווקא עתה התנתקות כלכלית מישראל. האם הוא מבקש להתנתק כדי להיחלץ מהלפיתה הישראלית שלא מותירה לו לדעתו סיכוי להתאושש? או שמא הוא עושה זאת מתוך ייאוש וכעס על ישראל?

מקור ישראלי ביטחוני אומר לאל-מוניטור, כי החלטותיו האחרונות של אבו מאזן מעידות שהוא שולף מהמותן רק כדי להוכיח לציבור הפלסטיני שיש לו תשובה למצב העגום אליו הוא נקלע שלא באשמתו. אבל כשהכלכלה חלשה וזועקת לעזרה, הסכנה מהתנתקות כלכלית גדולה הרבה יותר מהטובה שעשויה לצמוח לו מכך בעתיד הרחוק מאוד, אם בכלל.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון

שלומי אלדר כותב עבור ''ישראל פולס'' של האתר אל-מוניטור. במהלך עשרים השנים האחרונות סיקר את הרשות הפלסטינית ובעיקר את המתרחש ברצועת עזה עבור ערוץ 1 וערוץ 10, בדגש על סיקור עליית כוחו של החמאס. אלדר זכה בפרס סוקולוב לעיתונות. הוא פירסם שני ספרים: ''עזה כמוות'' (2005) בו צפה את ניצחון החמאס בבחירות שנערכו לאחר מכן, וכן ''להכיר את החמאס'' (2012) שזכה בפרס יצחק שדה לספרות צבאית. שני סרטיו הדוקומנטריים "חיים יקרים" (2010) ו"ארץ זרה" (2018) זכו בפרסי אופיר (האוסקר הישראלי) בקטגוריית הסרט התיעודי הטוב ביותר. "חיים יקרים" אף נכלל ברשימה המקוצרת של האוסקר האמריקאי ושודר ברשת HBO. אלדר בעל תואר שני בלימודי מזרח תיכון מהאוניברסיטה העברית.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept