ישראל פולס

מדוע המערכת הפוליטית לא מצמיחה עוד גולדה מאיר?

p
המחבר
בקצרה
האישה היחידה שכיהנה בישראל בתפקיד ראש ממשלה, פילסה את דרכה הפוליטית בחברה גברית מיליטנטית בתקופה בה לא דיברו על "תקרת זכוכית" או "העצמה נשית". האם בישראל יכולה להיבחר פעם נוספת אישה לראש ממשלה?

ב-7 במארס 1969 מונתה גולדה מאיר על ידי מרכז מפלגת העבודה לראש ממשלת ישראל, כמחליפתו של לוי אשכול שנפטר. ההישג המגדרי לא הובלט באותם ימים, אף שהייתה האישה הראשונה להתמנות לתפקיד בישראל ועוד בתקופה מאתגרת ביטחונית במהלכה החלה מלחמת ההתשה.

כמעט חמישים שנה חלפו מאז. אף שבעשורים האחרונים נשים פרצו מחסומים ותפסו עמדות מפתח במשפט, בכלכלה ואפילו בצבא, נשאלת השאלה – מדוע המערכת הפוליטית לא הצמיחה עוד גולדה?

האישה היחידה שהתקרבה לכהונת ראש ממשלה הייתה ציפי לבני, בבחירות 2009, כאשר עמדה בראש מפלגת קדימה והתמודדה מול אהוד ברק (מפלגת העבודה) ובנימין נתניהו (הליכוד). מאותה מערכת בחירות תיזכר התקפתו המזלזלת והמיזוגינית של ברק על לבני, שכינה אותה בלעג "ציפורה" והטיל דופי ביכולותיה לקבל החלטות בעלות אופי ביטחוני. "היא לא יכולה לתת תשובות, לא בשלוש לפנות בוקר ולא בשלוש בצהריים", טען ברק.

לבני אגב סיימה את הבחירות עם הישג מרשים של 28 מנדטים, בעוד ברק רשם מפלה עם 13 מנדטים בלבד. זאת הייתה הוכחה לכך שהציבור הישראלי סמך על לבני שתוביל את המדינה גם בענייני ביטחון. את הממשלה הרכיב בסופו של דבר נתניהו, שקיבל 27 מנדטים, בזכות מהלכיו המוצלחים בגיוס שותפים קואליציוניים – ברגע האמת החרדים העדיפו שותפות עם הגבר הימני.

בשנים שחלפו מאז ייצוגן של הנשים בכנסת השתפר ללא הכר, בכנסת הנוכחית מכהנות 34 נשים, למעלה מרבע מחברי הכנסת, אך השרות שבהן (ארבע בלבד) אינן נמצאות במגרש של "ראשות ממשלה," ובאופק הנראה לעין אין פוליטיקאית הנמצאת בעמדת התמודדות על ראשות הממשלה.

הפוליטיקאית המשפיעה והבכירה ביותר כיום היא שרת המשפטים איילת שקד, מספר 2 בבית היהודי, שהכריזה אשתקד [2017] כי היא רואה את עצמה מתמודדת בעתיד על ראשות הממשלה, אחרי שנפתלי בנט יו"ר מפלגתה יכהן כראש ממשלה.

השאלה האם בישראל יכולה להיבחר פעם נוספת אישה לראש ממשלה עלתה לדיון ביום עיון לציון 120 שנה להולדתה של גולדה מאיר, "הדיפלומטית העברית הראשונה", שהתקיים השבוע במכון אבא אבן לדיפלומטיה במרכז הבינתחומי בהרצליה [19 בפברואר].

גולדה מאיר הייתה מנעוריה פורצת דרך, ובמובן הזה היא הייתה בת תקופתה –חלק מהכוחות המחוללים של המדינה שבדרך. בתקופה החלוצית – גם לפני הקמת המדינה וגם בשנותיה הראשונות - נשים היו לוחמות בצבא כמו הגברים. נשים התגייסו למחתרות, ואחר כך גם שולבו במערכי הלחימה של צה''ל במלחמת העצמאות. הן גם לקחו חלק שווה בחיים הקיבוציים כעובדות אדמה לצד הגברים. זה היה פועל יוצא של צורך אמיתי, בכוח עבודה ובתפקידי סיוע לכוחות הלוחמים.

בתקופה בה לא דיברו על "תקרת זכוכית" או "העצמה נשית" גולדה מאיר שברה מחסומים, בלי מודעות פמיניסטית וכנראה גם בלי שהבינה את גודל הישגיה כאישה. בימים בהם לנשים במדינות רבות לא הייתה בכלל זכות בחירה, גולדה מאיר התמנתה לשרת חוץ וכיהנה עשר שנים רצופות [1966-1956]. יחלפו 40 שנה עד שאישה תחזור ותכהן כשרת חוץ (לבני ב-2006).

מה שמרתק ומעצים את ההישג האישי-המגדרי יוצא הדופן של מאיר הוא שתוך כדי התרחשותו, איש בסביבתה או בהנהגת מפא"י הגברית השלטת, או אפילו בציבור, לא פקפק ביכולותיה של אישה להוביל את המדינה – למעט החרדים.

כל זה, עד למחדל מלחמת יום הכיפורים באוקטובר 1973, שמאיר הייתה אחת מהאחראים לו. מאיר ירדה מהבמה שפופה, והטראומה הלאומית הייתה אקורד הסיום לקריירה יוצאת הדופן שלה.

לדעת פרופ' גבריאלה שלו, לשעבר שגרירת ישראל באו"ם – האישה היחידה בתפקיד זה עד כה, מחדל מלחמת יום הכיפורים הפך לחסם בפני נשים בשנים הבאות להגיע לעמדות הנהגה בישראל ולראשות הממשלה. בהקשר זה יש לציין כי אף אישה לא כיהנה בישראל כשרת ביטחון או שרה לביטחון פנים.

"הטראומה של יום כיפור יצרה את התחושה שאישה במדינת ישראל, שנמצאת בסכסוך צבאי, אינה יכולה להיות זאת שתרים את הטלפון בשלוש בבוקר, בוודאי במדינה של גנרלים שיש בה הרבה מאצ'ואיזם. ההתרסקות שלה אחרי מלחמת יום הכיפורים גרמה לכך שעד היום אומרים שאישה לא יכולה להיות שר ביטחון או רמטכ או ראש ממשלה", טענה פרופ' שלו, שהשתתפה ביום העיון בפאנל שעסק במנהיגות נשית.

למרות הטענה הזאת, אי אפשר להתכחש לכך שלבני זכתה בבחירות 2009 במספר הקולות הרב ביותר, יותר מנתניהו ומברק. כלומר הבוחרים הישראלים נתנו בה אמון למרות הזיכרון הקולקטיבי של מלחמת יום הכיפורים. ייתכן שלדור הצעיר יותר, שהכיר את המלחמה ההיא רק מספרי ההיסטוריה, היה קל יותר "לסמוך" על אישה בענייני ביטחון.

דורית ביניש, לשעבר נשיאת בית המשפט העליון והאישה הראשונה לכהן בתפקיד זה, סבורה שאת ההישג של גולדה מאיר יש לראות בראי התקופה, כחלק מהתפקיד שהיה לנשים בחלוציות הישראליות, "שהלך ונמוג בשנים שלאחר מכן". ואכן, עם קום המדינה נעלמו בתהליך רגרסיבי הנשים החלוציות ממוקדי פעילות גבריים. בעצם, כבר לאחר מלחמת העצמאות אימץ הצבא מדיניות אחרת – אשר סגרה את תפקידי הלוחמה בפני הנשים.

עם זאת, צה''ל בעצמו הוביל מהפיכה מגדרית בשני העשורים האחרונים. חיל התותחנים היה ראשון שפתח את דלתותיו לנשים לוחמות, ומאז מספרן של החיילות הלוחמות אינו חדל לגדול. על פי נתוני הצבא, משנת 2012 עד 2014 הוכפל מספר הלוחמות, מאז יש זינוק של 250% מדי שנה במספר הנשים המתגייסות לתפקידי לוחמה. גדוד קרקל למשל משלב לוחמים ולוחמות. החיילים והחיילות עוברים יחד מסלול הכשרה זהה.

המהפיכה הזאת של צה''ל, אשר מלווה במהפיכה חברתית בישראל בעולם העסקי והכלכלי, היא זאת שעשויה לאפשר את צמיחתה של גולדה הבאה. ראשת הממשלה הבאה של ישראל תצמח אולי דווקא מרקע ביטחוניסטי. על חיילת לוחמת לא יוכלו להגיד שאיננה מסוגלת להרים את הטלפון בשלוש לפנות בוקר.

נמצא ב: tzipi livni, israeli elections, idf, israeli politics, women in politics, yom kippur war, golda meir

מזל מועלם היא פרשנית באתר אל-מוניטור לנושאים פוליטיים, וחברתיים פנים ישראליים.

בין השנים 2011-2003 היא שימשה ככתבת הפוליטית של עיתון הארץ, ולאחר מכן הצטרפה למעריב, ככתבת הפוליטית הבכירה וכבעלת טור פוליטי שבועי. במקביל מזל מועלם מגישה תוכנית טלוויזיה שבועית בנושאים חברתיים בערוץ הכנסת.

מזל מועלם היא ילידת מגדל העמק, והחלה את הקריירה העיתונאית שלה במהלך שירותה הצבאי ככתבת במחנה.
היא בעלת תואר שני בלימודי בטחון (במסגרת החוג למדעי המדינה) מאוניברסיטת תל אביב.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept