האם טורקיה חברה לארגון המזוהה עם אל-קאעידה באדלב?

p
המחבר
בקצרה
יחסי רוסיה וטורקיה מידרדרים, בזמן שהכוחות הסוריים מתקדמים באדלב; אל-מוניטור מקדים - בשישה חודשים - את הסיקור על המשבר הכלכלי באיראן; האוניברסיטה האמריקאית בביירות חונכת מרכז אקדמי וקליני "פורץ דרך" על שם חלים ואיידה דניאל.

הקשרים המפוקפקים של טורקיה עם חייאת תחריר א-שאם

תהליך אסטנה נמצא על סף קריסה, בזמן שטורקיה ורוסיה עומדות משני צדי המתרס באדלב, ששם עשוי להתחולל הקרב המכריע במלחמה בסוריה.

המבצעים הצבאיים של סוריה באדלב "גורמים למתיחות רבה עד כדי כך שטורקיה הזעיקה את שגריריה באיראן וברוסיה, והזהירה אותם שתנועותיו של הצבא הסורי מפרות את ההסכם שהושג באסטנה, קזחסטן, הסכם שהוביל להפחת האלימות בערבותן של איראן, רוסיה וטורקיה", כותב פהים טשטקין.

במוסקבה רמזו כי המזל"טים שתקפו מתקנים רוסיים בחמיימים ובטרטוס ב-6 בינואר נשלחו מאזורים שבשליטת כוחות אופוזיציה "מתונים" שזוכים לתמיכת הטורקים. באנקרה מיהרו להכחיש את הדברים, וטענו שהתקיפות הן תוצאה ישירה של המתקפה הסורית, שמעמיקה בתגובה את אחיזתם של ארגוני טרור באזור.

טורקיה היא התומכת העיקרית בצבא סוריה החופשית (FSA), שנחשב ארגון "מתון". אחד ממוקדי הכוח באדלב הוא חייאת תחריר א-שאם, ארגון ג'יהאד המזוהה עם אל-קאעידה וכולל גם לוחמים מאחראר א-שאם, הארגון שהפסיד במאבק הכוחות עם חייאת תחריר א-שאם. שני הארגונים חוזים לסוריה עתיד המבוסס על השריעה, ושלטונם באדלב אופיין בעיקר בעריצות ובעינויים, כפי שתיעד ארגון אמנסטי אינטרנשיונל וכפי שדיווחנו אנחנו בטור הזה

מבחינתה של אנקרה, המתקפה הסורית באדלב היא הפרה של הסכם הפסקת האש ואיום על תהליך השלום השברירי. "תגובתה החריפה של טורקיה להתגברות הלחימה מצביעה על כך שהסכם אסטנה הולך ומתפרק, לפחות סביב אדלב", כותבת אמברין זמאן. "נראה שהמניע המיידי לכך הוא סדרה של תקיפות מזל"ט מסתוריות על בסיסים צבאיים של רוסיה במחוז לטקיה שבסוריה, מאז תחילת השנה. נראה שבמוסקבה מאמינים כי גם בטורקיה לא עמדו בהסכם, על רקע האשמות שהכוחות הטורקיים בחרו לחיות בדו-קיום [עם הארגונים בשטח], במקום לפעול לריסונם כשנכנסו לאדלב בתפקיד משקיפים באוקטובר האחרון".

בעקבות התקדמותם של הכוחות הסורים, וההתנגשות עם כוחות FSA ועם חייאת תחריר א-שאם, טורקיה מוצאת את עצמה חוברת לארגון מפוקפק כמו חייאת תחריר א-שאם, מה שמוביל אותה לחיכוך גם עם רוסיה וגם עם איראן. "המאבק באדלב נתפס בעיני רבים כקרב האחרון במלחמה נגד ארגוני ג'יהאד שנשלטים למעשה בידי חייאת תחריר א-שאם, תחת הנהגתו של ג'בהת פתח א-שאם, המזוהה עם אל-קאעידה", כותב טשטקין. "בחייאת תחריר א-שאם רואים בתהליכי אסטנה וז'נבה בגידה, כך שהסכם הפסקת האש שגיבשה רוסיה אינו כולל לא את חייאת תחריר א-שאם ולא את המדינה האיסלאמית (דאעש). כבר מההתחלה אמרו ברוסיה שהסכם הפסקת האש כולל אך ורק ארגוני אופוזיציה 'מתונים', והבטיחו שהפעילות נגד חייאת תחריר א-שאם ודאעש לא תיפסק. טורקיה, לעומת זאת - על אף הסכמתה לתוצאות תהליך אסטנה - החליטה למקם את חייאת תחריר א-שאם בקטגוריה אחרת. באנקרה ניסו בתחילה לעצב מחדש את הארגון, כפי שעשו בעבר עם אחראר א-שאם. כשזה לא עבד, ניסתה טורקיה לפצל את חייאת תחריר א-שאם. וכשגם זה לא עבד, השלימה אנקרה עם עובדות החיים והחליטה לשתף פעולה".

העדיפות הראשונה של טורקיה היא לשבור את כוחן של יחידות ההגנה העממיות (YPG) של הכורדים הסורים, שמזוהות עם מפלגת הפועלים של כורדיסטן (PKK) ונחשבות גם הן ארגון טרור. "אם הטרוריסטים באפרין לא ייכנעו, נקרע אותם לגזרים", אמר נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן ב-13 בינואר.

"על פי מקורות בחייאת תחריר א-שאם", מדווח טשטקין, "היו שלושה תנאים שיאפשרו לצבא הטורקי לפלוש לאזור מבלי להיתקל בהתנגדות. התנאי הראשון היה שהמטרה תהיה אפרין, שם הכריזו הכורדים על אוטונומיה. התנאי השני היה שלא תהיה פעילות כלשהי נגד ארגונים ששולטים באדלב. והשלישי היה שארגונים המזוהים עם מבצע מגן הפרת של טורקיה לא ייכנסו לאזור... הפריסה הטורקית - שזכתה לאישור ולליווי מצד חייאת תחריר א-שאם - לא עמדה בקנה אחד עם ההגדרה הרוסית והאיראנית של אזורי הפחתת אלימות. טורקיה סיפקה בעקיפין הגנה לארגון שכבר שלט באדלב".

בנוסף למחלוקות שנתגלעו בין הצדדים השותפים לתהליך אסטנה, גם הסדקים בין טורקיה לחייאת תחריר א-שאם הציתו חילוקי דעות בתוך ארגון הג'יהאד עצמו. "במצב נפיץ שכזה, אנקרה מקווה להמשיך ולאחוז באדלב ובמשולש של אל-באב, ג'ראבלוס ועזאז, אותו אזור שטורקיה כבשה במבצע מגן הפרת, כדי להשתמש בו כקלף מיקוח נגד דמשק בכל הסדר שיושג", מסכם טשטקין. "לקלף שכזה יהיו השלכות רציניות על גורלו של נשיא סוריה וכן על עתידם של הכורדים, שמבקשים לבסס אוטונומיה בצפון. עד שיקבל את הוויתורים שהוא דורש בשתי סוגיות המפתח הללו, ארדואן אינו מעוניין שהצבא הסורי יתקרב אל הגבול הטורקי ויעמוד מול הכוחות הטורקיים".

באל-מוניטור סיקרו את שורשיה הכלכליים של המחאה באיראן כבר ביוני 

בוול סטריט ג'ורנל סיפקו השבוע ניתוח מעמיק של התפקיד שמילאו בגל המחאות האחרון מוסדות הפיננסים והאשראי של איראן, שאין עליהם שום רגולציה.

המאמר הזכיר לנו את פרשנותו היוצאת מן הכלל של ביז'אן קאג'פור, בעל טור באל-מוניטור שראה את הנולד והזהיר עוד ביוני 2017 מפני הסכנות הטמונות בחוסר הפיקוח של הבנק המרכזי באיראן (CBI) על מוסדות הפיננסים והאשראי של המדינה.

קאג'פור כתב: "על נתח גדול מאוד מהמגזר הפיננסי של איראן חולשים היום מוסדות פיננסים ואשראי (CFI) שאין עליהם שום רגולציה. רובם מזוהים עם קרנות דתיות, שטוענות כי המוסדות הפיננסיים אינם אלא המשכה של האחריות הדתית שנטלו על עצמם ארגוני גג כדי להעניק לאזרחים הלוואות ללא ריבית. במשך תקופה ארוכה, לא הצליח CBI לאתגר את הישויות הללו, שאינן רואות במעשיהן פעילות בנקאית ופיננסית טיפוסית".

לדברי קאג'פור: "למוסדות הללו יש דרישה מסיבה אחת מובנת מאליה, כי למוסדות הבנקאיים המפוקחים - הציבוריים או הפרטיים - אין את היכולת לעמוד בדרישת השוק להלוואות אישיות או עסקיות, ולכן הם מאלצים אזרחים רבים לפנות אל אותם CFI. ובמילים אחרות, ה-CFI מילאו בור שנפער בשוק ההון של המדינה, בהיעדרו של מגזר פיננסי מפותח יותר. בה בעת, פריחתם של CFI ושל קרנות וקואופרטיבים חסרי כל פיקוח ברחבי המדינה יצרה שיבושים לא בריאים בשוק ההון".

וכך סיכם ואמר: "מעבר למיזוגים המתוכננים ולפיקוח הדוק יותר מצד CBI על הבנקים וה-CFI במדינה, הבעיה העיקרית שיש למצוא לה פתרון היא התרבות הזו של התנהלות פיננסית מושחתת. מעילות הפכו לעניין שבשגרה, במיוחד בישויות המזוהות עם מרכזי כוח פוליטיים ודתיים, ואלו חתרו תחת רווחתה הכלכלית והחברתית של המדינה, ועשו דה-לגיטימציה נוספת לרפובליקה האיסלאמית כמשטר פוליטי שמסוגל להתמודד עם מורכבותה של הכלכלה המודרנית".

האוניברסיטה האמריקאית בביירות חונכת את המרכז האקדמי והקליני על שם חלים ואיידה דניאל

האוניברסיטה האמריקאית בביירות (AUB) חנכה השבוע את המרכז האקדמי והקליני על שם חלים ואיידה דניאל, הודות לתרומה נדיבה מקרן הלבנט.

המרכז נקרא על שם הוריו של ג'מאל דניאל, המייסד ויושב הראש של אל-מוניטור, והתורם העיקרי לקרן הלבנט.

נשיא AUB פאדלו חורי אמר: "חנוכתו של המרכז האקדמי והקליני על שם איידה וחלים דניאל מאפשרת לנו לשדרג את המחקר הקליני שלנו לרמה עולמית ממש, ולהשיק מחקרים קליניים מהשורה הראשונה. זהו שינוי פורץ דרך עבור האוניברסיטה, ואנו אסירי תודה למשפחת דניאל על היוזמה".

לדברי ג'מאל דניאל, "אנו שמחים ומאושרים שהמרכז האקדמי והקליני על שם חלים ואיידה דניאל ייגע בחייהם של הדורות הבאים ויעניק להם גם השכלה ברמה עולמית וגם את הטיפול הרפואי הטוב יותר בלבנון ובאזור כולו, מתוך בניין ומתקן מהשורה הראשונה. האוניברסיטה (AUB) היא חלק מההיסטוריה הקולקטיבית שלנו, וכולנו באזור הלבנט צריכים לפעול יחדיו כדי לתבוע חזרה את ההיסטוריה הזאת, כי רק כאשר נראה את העולם כמות שהוא, נוכל להתחיל לדמיין כיצד הוא יוכל להיראות בעתיד".

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept