ישראל פולס

בדמו של הרב שבח הכשירו המתנחלים את חוות גלעד

p
המחבר
בקצרה
שרי הימין מיהרו להצהיר על תמיכה בלתי מסויגת בחוות גלעד, אבל האם הסדרת יישוב בשומרון שתושביו לקחו את החוק לידיהם הוא אינטרס ישראלי? או שיש בכך כניעה נוספת למתנחלים, שהפכו פיגוע נורא שבו נרצח אב לשישה לכלי למימוש מטרתם.

מסע הלווייתו של הרב רזיאל שבח, שנרצח השבוע בפיגוע ירי בשומרון [9 בינואר], נערך במאחז הלא חוקי חוות גלעד. עד מותו של הרב לא היה קיים במקום בית עלמין, אבל בהחלטה מהירה ומשותפת עם בני משפחתו של הנרצח החליטו המתנחלים להכשיר אחד כזה ולקבור אותו בתחומי היישוב הלא חוקי בו התגורר.

בכך מתנחלי חוות גלעד קבעו עובדה בשטח לא רק בעצם הקמת המאחז, שהפך מחווה קטנה ליישוב שבו מתגוררות כ-40 משפחות; ההחלטה להקים באופן מיידי בית עלמין הופכת פינוי עתידי של היישוב לכמעט בלתי אפשרי.

"בחרנו לקבור את בעלי האהוב כאן, כי אנחנו מרגישים שזו המשימה שלנו", אמרה אלמנתו יעל שבח לעיתונאים שביקרו בביתה בשבעה, "להשאיר את היתד החזק שהוא נטע פה, להשאיר אותה פה שאי אפשר יהיה לנתק אותה יותר...הקרבנו קורבן מאוד גדול. אנחנו רוצים להרגיש שגם בממשלה מרגישים שמגיע לנו בית. מגיע לנו להיות מוסדרים. לא להילחם על כל פיסת קרקע".

חוות גלעד הוקמה בשנת 2002, במהלך האינתיפאדה השנייה, על ידי איתי זר כתגובה לרצח אחיו גלעד בפיגוע ירי שביצעו אנשי פת"ח. את הקרקע רכש לטענתו אביהם משה זר בסוף שנות ה-70'. חודשים אחדים אחרי הקמת החווה ניסו כוחות הביטחון לפנותה, אך מתנחלים מיישובים סמוכים סייעו למנוע בכוח את הפינוי. במהלך האירועים נפצעו כ-90 בני אדם והיישוב פונה, אך המתנחלים לא ויתרו והקימו מחדש את המאחז.

עם השנים נוצרה מציאות לפיה חוות גלעד איננה ברת פינוי. ממשלות ישראל לא רק שהעלימו עין מהתרחבותה אלא גם תמכו בה. האישיות הבכירה הראשונה שביקרה במקום והכשירה, לפחות ציבורית, את חוות גלעד היא יו"ר הכנסת לשעבר ראובן ריבלין, כיום נשיא המדינה. ריבלין ביקר ב-2012 במאחז הלא חוקי, פגש את מייסד החווה והתושבים שהצטרפו אליו ושמע מהם על מה שהגדירו כמצוקותיהם ליישב את ארץ ישראל. הם דיברו על דרכי גישה, אבטחה ושירותים בסיסיים שהם זקוקים להם כדי להפוך את היישוב לראוי למגורים, וריבלין צידד בהם. "בכל מקום שיהודים יושבים על אדמות שנרכשו בכסף מלא, על הממשלה לסייע בהסדרת מגוריהם וביצירת תשתיות מתאימות", הוא אמר

לימים תשתיות אכן סופקו, וכעת בעקבות רצח הרב שבח נחנך גם בית עלמין שמקדם את הכשרתה של חוות גלעד. כך החלה גם הסדרת היישוב היהודי בחברון אחרי מלחמת ששת הימים. בסרטו התיעודי של הבימאי שמעון דותן "המתנחלים" סיפרה שרה נחשון, מראשי היישוב היהודי בחברון, על החלטתה לקבור את תינוקה בבית העלמין העתיק בחברון על אף האיסור הממשלתי. בסרט היא מספרת שתינוקה מת מוות בעריסה והיא החליטה לקבור אותו בחברון כדי למנוע אפשרות עתידית של החזרת העיר. היא החלה לצעוד לעבר בית העלמין אוחזת את תינוקה המת בידיה ואחריה צעדו מניין של מתנחלים. בצאתם משערי היישוב קריית ארבע נעצרה השיירה על ידי קצין צה"ל, שניסה לשכנעה לקבור את תינוקה בירושלים או בקריית ארבע אך היא סירבה.

הסוגיה הגיעה עד לשר הביטחון דאז שמעון פרס, שהיסס דקות ארוכות אך לא יכול היה לעצור אם הנושאת את תינוקה המת בידיה ומתעקשת לקבור אותו ב"אדמת האבות הקדושה". פרס כנראה לא הבין את משמעותה של החלטתו החפוזה. "תנו לה לקבור את הילד בבית העלמין בחברון", פסק פרס והשאר היסטוריה.

בחוות גלעד לא היה רגע אחד של היסוס. אל בית העלמין שזה עתה נחנך ביישוב הלא חוקי הגיעו ראשי הציונות הדתית ובראשם שר החינוך ויו"ר הבית היהודי נפתלי בנט. השר בנט לא רק שלא אמר מילה על כך שמתנחלים החליטו על דעתם להקים בית קברות ביישוב, אלא אף עודד אותם לבנות בתים ולהוליד עוד ועוד ילדים לחיזוק ההתנחלויות. "צריך לבנות, להוליד ילדים ולהקים יישובים, עכשיו תור הממשלה לעשות את עבודתה", הוא אמר, וקרא לראש הממשלה לכנס את הקבינט הביטחוני ולהסדיר מיד את היישוב כמוכר בישראל.

בכך תקע בנט יתד נוספת להכשרת המאחז הלא חוקי, והוא לא לבד. שר הביטחון אביגדור ליברמן הודיע לאחר הרצח, כי הורה למשרד הביטחון להעניק סיוע למשפחת הנרצח ולתושבי חוות גלעד, וכי הנחה את ראשי משרדו לבחון את הסדרת היישוב. כמוהם גם שרת המשפטים איילת שקד (הבית היהודי), האמורה להגן על שלטון החוק. "התשובה שלנו תהיה בהסדרת היישוב חוות גלעד", היא אמרה.

אף אחד, כך נדמה, לא בחן את השאלות המהותיות שכל מדינת חוק הייתה חייבת לשאול – האם הסדרת יישוב בשומרון שבו מתגוררות 40 משפחות, שלקחו את הדין לידיהן ומסכנות את עצמן, הוא אינטרס ישראלי או שיש בכך כניעה נוספת למתנחלים, שהפכו כעת פיגוע נורא שבו נרצח אב לשישה לכלי למימוש מטרתם.

שלומי אלדר כותב עבור ''ישראל פולס'' של האתר אל-מוניטור. במהלך עשרים השנים האחרונות סיקר את הרשות הפלסטינית ובעיקר את המתרחש ברצועת עזה עבור ערוץ 1 וערוץ 10, בדגש על סיקור עליית כוחו של החמאס. אלדר זכה בפרס סוקולוב לעיתונות. הוא פירסם שני ספרים: ''עזה כמוות'' (2005) בו צפה את נצחון החמאס בבחירות שנערכו לאחר מכן, וכן ''להכיר את החמאס'' (2012).
ב-2010 יצא לאקרנים סרטו ''חיים יקרים'' אשר הוקרן בפסטיבל הקולנוע הבינלאומי של טורונטו וזכה אף בפרס ''אופיר''. הוא בעל תואר שני בלימודי מזרח תיכון מהאוניברסיטה העברית ומתגורר בנס ציונה.

x

Cookies help us deliver our services. By using them you accept our use of cookies. Learn more... X