"כבר חודשים רבים שבכל התקיפות האלה [ברצועת עזה] אין הרוגים פלסטינים - מחבלים, טרוריסטים - ולא פצועים". כך מחה בשבוע שעבר (10 בינואר) שר החקלאות אורי אריאל. "איזה מין נשק מיוחד יש לנו שאנחנו יורים אבל אין אף פצוע. הגיע הזמן שיהיו שם גם פצועים וגם הרוגים," התלונן החבר הבכיר בסיעת הבית היהודי מטעם מפלגת תקומה. בהספד שנשא באותו יום על קברו של הרב רזיאל שבח, שנרצח בפיגוע ירי סמוך לחוות גלעד, פנה חבר ממשלת ישראל לבורא עולם וקרא "אל נקמות ה', אנחנו רוצים נקמה של הקדוש ברוך הוא".
השר הבטיח שישראל תוסיף לבנות ולטעת שם. "אי אפשר לעצור את המנגינה הזו", הסביר המתנחל מבית אל, "זו מנגינה אלוקית שאנחנו בה שליחים ונשתדל להיות שליחים נאמנים". אריאל, נבחר ציבור בכיר במדינה המתיימרת להיות הדמוקרטיה היחידה במרחב, הודיע כי "אין מי שיעצור בעד גאולת עם ישראל". וכשאדם רואה עצמו כשליח האלוהים, ברור מאליו שהכנסת וחוקיה, הממשלה והחלטותיה, נחשבים בעיניו כקליפת השום. חייל שמפריע למתנחלים לכרות עצי זית של פלסטינים רק מפריע לגאולת הארץ. שוטר שעוצר מתנחלת שיורקת בפרצופה של פלסטינית, עוצר את ״המנגינה האלוקית״.
