ישראל פולס

אכזבה במשרד החוץ: למרות ההישגים, נאבקים בקיצוץ תקציב

p
המחבר
בקצרה
במשרד החוץ התגאו בשינוי דפוסי הצבעה של מדינות רבות בהצבעה על ירושלים בעצרת האו״ם. הלקח היה ברור: ישראל צריכה להעמיק את הסיוע שלה למדינות מתפתחות, כדי להשיג את תמיכתן. לכן, הופתעו שם מדרישת האוצר - בתמיכת ראש הממשלה - לקיצוץ משמעותי

הופעתו המתוקשרת בתחילת השבוע (21 בינואר) של ראש הממשלה בנימין נתניהו בפני שגרירי ישראל וראשי הנציגויות בעולם סיפקה כותרות מדיניות, אבל ראשי משרד החוץ ציפו בכיליון עיניים למפגש עמו הסגור לתקשורת. הם קיוו לשמוע שראש הממשלה, המשמש גם שר החוץ, יבהיר כי ייאבק בדרישות האוצר לקיצוץ בתקציביהם.

תקוותיהם נכזבו. נתניהו אמר שלמרות ההישגים הדיפלומטים של ישראל בעולם באמצעות משרד החוץ, יש לבצע שינוי מרחיק לכת במבנה המשרד, ולהעביר חלק מתקציב השכר והחזקת הנציגויות בחו"ל - למימון פעילות. המשמעות היא סגירה של כשבע נציגויות ישראליות במדינות העולם ב-2019.  בדיונים המוקדמים על התקציב דרשו אנשי משרד האוצר קיצוץ מרחיק לכת שהיה אמור להביא לסגירה של 22 נציגויות מתוך 103 הנציגויות הקיימות ולקצץ כחמישית מכוח האדם במשרד החוץ, כדי לחסוך 216 מיליון שקל מתוך תקציבו הכולל של מיליארד וחצי.

לאחר משא ומתן הוחלט כי התקציב כמעט לא יקוצץ, אך מנגד תבוטל תוספת שהובטחה בעבר, וכמה מהנציגויות ייסגרו כדי להעביר כספים לתקצוב פעילות דיפלומטית. הצעת תקציב זו אושרה בממשלה לפני כשבועיים.

במשרד החוץ ראו כהישג גדול את ההצבעה בעצרת האו״ם ב-21 בדצמבר, שבה 35 מדינות נמנעו, 21 נעדרו ו-9 התנגדו להחלטה המגנה את ההכרה האמריקאית בירושלים כבירת ישראל. ההצעה עברה בזכות תמיכתן של 128 מדינות, אולם בישראל, שבדרך כלל זוכה בעצרת האו״ם לתמיכתן של מדינות קטנטנות וחסרות השפעה כמו מיקרונזיה, התגאו בשינוי דפוסי הצבעה של מדינות רבות בעקבות מאמץ דיפלומטי. לכן, הציפיות במשרד החוץ מהתקציב ומנתניהו היו אחרות.

גם ראש הממשלה לקח קרדיט על התוצאות, ובלשכתו הביעו ״שביעות רצון מהמספר הגבוה של המדינות שלא הצביעו בעד ההחלטה, מדינות שנתניהו ביקר בהן״. בדרג המקצועי במשרד החוץ יש שביעות רצון מתפקודו של נתניהו כשר חוץ פעיל במיוחד במדינות המתפתחות, שבהן הוא רואה יעד דיפלומטי חשוב. אולם ייתכן שבלי גיבוי של פעילות הסיוע של ישראל למדינות אלה גם המאמץ הדיפלומטי רם הדרג לא היה מספיק.

את סיוע החוץ הישראלי מרכז גיל השכל, סמנכ"ל במשרד החוץ המשמש מנהל מש"ב – המרכז לשיתוף פעולה בינלאומי של ישראל. במסגרת מש"ב מתנהלת פעילות הסיוע בתחומים אזרחיים, בעיקר בתחום החקלאי ובתחום ניהול משאבי מים שבהם מתמחה ישראל. שתי מדינות שנעזרות רבות בסיוע הישראלי, גואטמלה והונדורס, הצביעו עם ישראל וארצות הברית בעצרת האו״ם, וגואטמלה אף הודיעה כי תעביר גם היא את שגרירותה לירושלים.

השגריר בגואטמלה מתי כהן אומר לאל-מוניטור כי למדינה המרכז-אמריקאית הזאת יש עבר ארוך של שיתוף פעולה עם ישראל, שראשיתו בתמיכה בתוכנית החלוקה ב-29 בנובמבר .947, שגריר גואטמלה באו״ם היה אז חורחה גרנדוס. הוא תמך בהקמת מדינת ישראל וסייע לשכנע מדינות אחרות בכך. בעידן הנוכחי הקשר אף התהדק. שניים משרי ממשלת גואטמלה הם בוגרי קורסים של מש"ב, והנשיא ג'ימי מוראלס שייך לקהילה האוונגליסטית הנוצרית, הידועה בתמיכתה בישראל. כהן מספר כי מוראלס וההנהגה בגואטמלה מקווים שעמדתם תביא להגדלת הסיוע הן מירושלים והן מוושינגטון. זו גם התמונה בהונדורס. הנשיא חואן הרננדז הוא בוגר של אחת מתוכניות מש"ב להעצמה ומנהיגות.

גיל השכל מנהל מש"ב אומר לאל-מוניטור כי נוכחות הסיוע הישראלי במדינות המתפתחות היא בפרופיל גבוה והיא נחשבת מעצמה בתחום, אף שההשקעה הכספית שלה אינה גדולה ביחס למדינות האירופיות. באפריקה ניכרת תנודתיות בהצבעות באו״ם, הוא אומר, הקשורה באופן משמעותי לסיוע הישראלי למדינות השונות.

לדברי השכל, ב-1971 קבע האו״ם למדינות המפותחות רף של 0.7 אחוז מהתל"ג כהיקף סיוע החוץ שיש להעניק למדינות העניות. ה-OECD אימץ רף זה, אך ישראל משקיעה לפי נתוני ה-OECD רק 200 מיליון דולר בשנה בסיוע חוץ, שהם כעשירית מהשיעור המומלץ. ״אנחנו בין 25 המדינות העשירות בעולם ובאוצר מתנהלים כאילו אנחנו עדיין מדינה מתפתחת״, הוא אומר.

השכל יזם את תוכנית חמישים-חמישים, שעיקרה הקצאה של חמישים מיליון דולר נוספים בשנה לסיוע ל-50 מדינות, כדי לבסס בהן את ההצלחה הדיפלומטית. זו תוכנית מהפכנית, הוא אומר, שיכולה להעניק לישראל גוש של כחמישים מדינות תומכות בארגונים הבינלאומיים כמו האו״ם. הצבעה בעצרת האו״ם על סוגיית ירושלים, לדבריו, היא עדות חזקה לצורך בתוכנית כזאת.

בסוף החודש שעבר נתניהו אימץ את הצעתו בהתלהבות, ואף הצהיר כי יבצע אותה. אמש בכנס השגרירים שב והדגיש נתניהו את חשיבותה. אבל בפועל לא הוקצב לה ולו שקל אחד ב-2018, וכך גם בתקציב המדינה ל-2019 שאושר בממשלה בתחילת החודש. השכל הביע צער על כך שהצהרת נתניהו לא באה לידי ביטוי בתקציב.

על הפער בין ההצהרות לביצוען מעיד גם הסיפור הבא: רק לאחרונה (28 בנובמבר) בישר נתניהו לנשיא רואנדה פול קגאמה שהוא עומד לפתוח נציגות חדשה במדינה. האבסורד הוא שבשל מאמצי האוצר לקצץ בתקציב, יישלח לשם שליח על חשבון נציגות שתיסגר במקום אחר בעולם, כשכל התקציב ישמש להצבתו שם ולאבטחתו. ספק אם יישאר עודף לאותה פעילות דיפלומטית משמעותית, שראש הממשלה ומשרד האוצר רצו כל כך לחזק.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: united nations, foreign ministry, budget cuts, embassy, benjamin netanyahu, diplomats, foreign aid

דני זקן הוא עיתונאי בכיר יוצא רשת ב של קול ישראל, שם היה כתב לענייני צבא, מתנחלים, פלסטינים, כנסת, כלכלה, חרדים ומפלגות חרדיות, דת, משטרה ספורט ועוד. עורך חדשות, עורך ומגיש יומני חדשות ותכניות אקטואליה וספורט. בוגר תכנית נייט וואלאס לעיתונאים מצטיינים באוניברסיטת מישיגן. בוגר תכניות למתקדמים של אקדמיית הביביסי. מנחה סדנאות תקשורת במכון מנדל ובאוניברסיטה העברית, מרצה לתקשורת במרכז הבינתחומי בהרצליה ועוד. יושב ראש אגודת העיתונאים ירושלים בעבר. 

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept