ישראל פולס

המבוי הסתום הכפול של הפלסטינים

p
המחבר
בקצרה
מנהרת הטרור של חמאס שנחשפה באזור כרם שלום מהווה יריקה בפרצופם של המצרים ומאיימת על הפיוס הפנים-פלסטיני. כל זה קורה כשתהליך השלום בין ישראל לפלסטינים מת כפי שלא מת מימיו. לא רק שאין פרטנר, אין גם מתווך.

בלילה שבין שבת לראשון [14 בינואר] הפציצו מטוסי קרב של צה"ל מה שכונה "תשתיות טרור" ברצועת עזה. בבוקר התברר כי הייתה זו מנהרת טרור של חמאס, הרביעית שמושמדת בחודשים האחרונים והחשובה מסוגה: מנהרה עם פוטנציאל אסטרטגי לפיגוע מהדהד בישראל, שהפרה גם את הריבונות המצרית בסיני ובכך הפכה למטען צד פוטנציאלי העלול לערער את ירח הדבש החמאסי-מצרי ואת הפיוס הפלסטיני כולו. בערב, אמורה הייתה להתכנס ברמאללה המועצה המרכזית של אש"ף, בראשותו של אבו מאזן, להסקת מסקנות פומבית מ"הצהרת ירושלים" של הנשיא דונלד טרמאפ. באירוע הזה אמור יו"ר הרשות הפלסטינית לעגן באופן סופי את גט הכריתות שהוציא לממשל טראמפ.

שני האירועים הללו גורמים לסיפוק רב בירושלים: מצד אחד, תהליך השלום מת כפי שלא מת מימיו. הפעם, לא רק שאין פרטנר, אין גם מתווך. מצד שני, הפיוס הפלסטיני ברצועה, שהדאיג את ישראל (שנאלצה לשתף איתו פעולה), מאיים לקרוס אף הוא. מה הפלא שגורמים בכירים בירושלים לא מפסיקים בשבועות האחרונים לחכך את ידיהם בסיפוק ולפזר אופטימיות לכל עבר. הבעיה היחידה היא, שהמבוי הסתום אליו נקלעים הפלסטינים בשתי החזיתות, יכול להוליד גם פורענות. בפעם הקודמת שזה קרה, בקיץ 2014, נגררו כל הצדדים ל"צוק איתן". גם הפעם, על פי אזהרות מערכת הביטחון הישראלית, זה עלול לקרות.

כל מי שמבקר ברמאללה בימים אלה, אינו יכול שלא להתרשם כי הפלסטינים נמצאים בנקודת השפל הנמוכה ביותר בה היו מאז נחתמו הסכמי אוסלו עם ישראל ב-1993. גלי הטרור של שנות ה-90', האינתיפאדה השנייה [2005-2000], בחירתו של נתניהו ב-1996, בכל נקודות השפל הללו היה תמיד איזשהו אופק אפשרי, אם כי מרוחק. נתניהו לא ביטל את הסכמי אוסלו ב-96' אלא אישרר אותם והחזיר לפלסטינים את חברון [1997]. האינתיפאדה השנייה לא חיסלה את התהליך אבל עודדה את אריאל שרון לבצע את ה"התנתקות". הפעם, אין ולו רמז קלוש לכך שמשהו חיובי ממתין לתהליך השלום מעבר לפינה כלשהי. האור בקצה המנהרה נראה כמו קטר דוהר ממול לעבר התנגשות חזיתית. הייאוש הפלסטיני נראה סופני.

בפגישה בין בכירי הרשות הפלסטינית לשני חברי כנסת ישראלים, שנערכה במסגרת "יוזמת ז'נבה" בשבוע שעבר [9 בינואר], דיברו הפלסטינים בגילוי לב וסיפרו לעמיתיהם, חברי הכנסת עמר בר-לב ומרב מיכאלי (המחנה הציוני), את הסיבה האמיתית לכך שהפלסטינים מאסו בתיווך האמריקאי.

לדבריהם, לרמאללה הגיע מידע באמצעות המצרים והסעודים על תכנית השלום המתגבשת של טראמפ. התכנית, נאמר לפלסטינים, לא כוללת מדינה פלסטינית על בסיס גבולות 67', לא כוללת ריבונות פלסטינית ולא מאזכרת את נושא הפליטים כלל. בנוסף, טפטפו לרמאללה ידיעות על הכוונה האמריקאית להפוך את רמאללה לבירת פלסטין. הבכירים הפלסטינים הסבירו לישראלים שבמצב הדברים הזה, אין טעם להמשיך עם התיווך האמריקאי. הגט עליו הכריז אבו מאזן סופי ומוחלט. לשיטתו טראמפ הוא לא מתווך הוגן, אלא מוטה לחלוטין לטובת ישראל.

הפלסטינים נשאלו מהי האלטרנטיבה. לדברי הישראלים, הם הציעו מנגנון דומה לזה שניהל את המו"מ בין איראן למעצמות, אולי אפילו זהה. אתם לא צריכים לחשוש מזה, אמרו לישראלים, עם רוסיה יש לכם יחסים חסרי תקדים, גם שאר המעצמות לא ינסו לכפות הסדר על אף אחד מהצדדים. אנחנו, את האמריקאים, לא נקבל יותר כמתווך בלעדי. נקודה. אין סיבה שלא נאמץ את מנגנון ה-P 5+1 (חמש החברות הקבועות במועצת הביטחון של האו"ם, וגרמניה) גם למו"מ הישראלי-פלסטיני, אמרו.

במהלך השיחה הודו הפלסטינים שאבו מאזן השתמש ב"הצהרת ירושלים" של הנשיא טראמפ כתירוץ להכרזת מלחמה ונתק סופי מהממשל. אנחנו יודעים, הם אמרו, שההצהרה עצמה לא הייתה חשובה במיוחד וכי השפעותיה האמיתיות על השטח מוגבלות. מה שהדאיג אותנו זה הידיעות שהגיעו על התכנית של טראמפ. במהלך השיחה השתמשו הפלסטינים בביטויים קשים כלפי ההתנהגות של הנשיא האמריקאי, אותה הגדירו כ"לא שפויה". הם נתנו לעמיתיהם להבין שבכל הקשור לטראמפ וצוות השלום שלו, המשחק נגמר.

מאז נבחר לנשיאות ארה"ב, היה הנשיא טראמפ נושא הדיון החם ביותר בזירה הישראלית-פלסטינית. האם הוא אכן אוהד ישראל אדוק שיעשה הכל כדי לאפשר לנתניהו להמשיך להקפיא את תהליך השלום, או שמדובר באיש עסקים שמעוניין להביא את "הדיל האולטימטיבי" המדובר ומסוגל לעשות מה שאף אחד מקודמיו לא הצליח? ובכן, נכון לעכשיו, טראמפ נראה כמו התגשמות חלומם של נתניהו והימין הישראלי, באשר הם.

נכון, במקרה שלו הכל יכול להתהפך לכל כיוון בכל רגע, אבל כרגע העליצות בקואליציית הימין של נתניהו אותנטית, וכנראה גם מוצדקת.

גם בחזית הדרומית העניינים מסתדרים על הצד הטוב ביותר: המנהרה שהושמדה היא כאמור הרביעית שמתגלה, מסומנת ומושמדת על ידי ישראל בחודשים האחרונים. זה כבר לא רצף של הצלחות מקומיות, עכשיו כבר ברור שמדובר בשיטה וביכולת ישראלית בלעדית לאטימת הרצועה גם בתווך התת-קרקעי. אלה בשורות קשות מאוד לחמאס, שבנה הרים וגבעות על המנהרה האחרונה שהושמדה. היא נחפרה מרפיח, בדרום הרצועה, אל מתחת לתשתיות המספקות לפלסטינים גז, חשמל, מים ודלק מתחת למעבר "כרם שלום", ואז חצתה לסיני, שם הפרה את הריבונות המצרית, ומשם לתוך שטח ישראל. זו הייתה מנהרה רב-שימושית. על פי דובר צה"ל, תא"ל רונן מנליס, היא הייתה מיועדת גם לטרור וגם להברחת נשק ואמל"ח שאמורה איראן להזרים לארגון דרך סיני.

עצם חפירת המנהרה במיקום ובעיתוי הנוכחיים מהווה יריקה בפרצופם של המצרים ומאמציהם לשחרר במקצת את עניבת החנק המתהדקת על צווארה של חמאס. השאלה הנשאלת כעת היא למי יחליטו המצרים להאמין: לחמאס, שטוענת שמדובר במנהרת הברחות סטנדרטית, או לבעלת הברית ישראל, שיודעת להציג מודיעין שמוכיח את ההיפך.

המצרים, שהכחישו בשבוע שעבר בתוקף את כוונתם לשתף פעולה עם הרעיון להרחיב את רצועת עזה על חשבון שטחים בסיני, יצטרכו לבחור. אף אחת מהאלטרנטיבות העומדות בפניהם אינה מוצלחת.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון

בן כספית משמש כפרשן של האתר אל-מוניטור, ישראל פולס. הוא עיתונאי בכיר ופרשן פוליטי ומדיני של מספר עיתונים ישראלים, מגיש תוכניות רדיו וטלוויזיה קבועות בנושאים
הקשורים לפוליטיקה ישראלית.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept