כך ישראל מנציחה אפליה ממוסדת של 400 אלף נשים

ישראל נמנית עם המדינות היחידות במזרח התיכון, והיא המדינה היחידה במערב, שבה מתקיימת במשך עשרות שנים אפליה בחוק על בסיס מגדרי. לפי חוות דעת של היועץ המשפטי לממשלה לקראת דיון בבג״ץ השבוע, זה לא צפוי להשתנות בקרוב.

al-monitor .

דצמ 21, 2017

שגרירת ארה"ב באו"ם, ניקי היילי, ניצלה השבוע (8 בדצמבר) את הדיון התקופתי במועצת הביטחון על "המצב במזרח התיכון", שעוסק בהרחבה בעוולות הכיבוש הישראלי, כדי לתקוף את הארגון על מה שהגדירה "עוינות חסרת פרופורציות כלפי הדמוקרטיה הוותיקה ביותר במזרח התיכון". למזלה של הדיפלומטית הבכירה היא לא נולדה למשפחה חרדית בירושלים, העיר שאת שמה היא משננת בימים אלה בלי הרף. משם, נשים לא מגיעות לכהונות כמו מושלת או חברת קונגרס. הן יכולות רק לחלום על משרת שגרירה. 

בספסלי הקואליציה של הפרלמנט בדמוקרטיה הוותיקה ביותר יושבות שתי מפלגות שאין ומעולם לא הייתה בסיעותיהן אף לא אשה אחת. אין ולא הייתה להן אף לא נציגה נבחרת אחת ברשויות המקומיות. אין ולא היה להן שום ייצוג בשירות הדיפלומטי. בפרלמנט של הרפובליקה האיראנית, הידועה לשמצה בקנאותה הדתית, יושבות לעומת זאת 17 נשים. אפגניסטאן, תוניסיה, סודן ודרום סודן מותירות מאחוריהן את "הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון" בטבלת ייצוג הנשים בבתי המחוקקים.

ישראל נמנית עם המדינות היחידות במזרח התיכון, והיא המדינה היחידה במערב, שבה מתקיימת במשך עשרות שנים אפליה ממוסדת על בסיס מגדרי (בנוסף לאפליה על בסיס לאומי, עדתי  ודתי שנדונו בטורים אלה בהרחבה).

סעיף 6 בתקנון מפלגת אגודת ישראל, החברה בסיעת יהדות התורה, קובע כי "חבר מפלגה יכול שיהיה: כל איש יהודי מבן 18 שנה ומעלה, שומר תורה ומצוות הנמנה עם החרדים לדבר ה' ומזדהה עם אגודת ישראל ומטרותיה". ודוק, איש, לא אשה. הרב מרדכי בלוי, ראש משמרת הקודש והצניעות ומספר 48 ברשימת יהדות התורה, איים ב-2014 כי "אשה שתתקרב למפלגה לא בהנהגת גדולי ישראל... תצא בלא כתובה, צאצאיה יגורשו ממוסדות הלימוד החרדיים, ייאסר ללמוד במוסדות החינוך שלה ולרכוש ממנה כל מוצר". גם ש"ס, המפלגה הדתית הספרדית, מונעת מנשים את הזכות להיבחר מטעמה, אך היא נזהרת שלא לעגן את הנוהג הפסול הזה בכתובים.

מדינת ישראל נותנת יד לכך שעד היום כיהנה בכנסת רק אישה חרדית אחת, ד"ר צביה גרינפילד וגם זאת מטעם מרצ. צמרת השירות הציבורי תוסיף להדיר 400 אלף נשים חרדיות בישראל, שהן 4.5 אחוזים מאוכלוסיית המדינה.

בג״ץ דן השבוע (20 בדצמבר) בעתירה של נשים חרדיות נגד רשם המפלגות והסתדרות אגודת ישראל. בחוות דעת שהגיש לבית המשפט לקראת הדיון כתב היועץ המשפטי לממשלה כי אל לה למדינה להתערב ולפסול את הסעיף בתקנון המפלגה לגבי הדרת נשים. היועץ ציין אמנם כי איסור אפליה של נשים הוא עיקרון יסוד מושרש בחברה הישראלית, והוא אף הסכים שפסילה גורפת של בני אדם בשל השתייכותם הקבוצתית חמורה, במיוחד כשהכלל מופנה לקבוצת מיעוט שבתוך מיעוט.

היועץ הודה בחוות הדעת כי לא הוצג בפניו שום נימוק שיש בו להסביר מדוע אשה מנועה מלהיות חברה במפלגה. ואחרי כל זה, הנציג המשפטי הבכיר ביותר של המדינה ביקש לדחות את העתירה. הנימוק: "האופי המיוחד של המרחב המפלגתי מחייב גמישות מרבית בקבלה של רעיונות ותפישות עולם, גם כאלה שאינם הולמים את עקרונות היסוד של השיטה, ואשר מאתגרים את תפישותיו של הציבור הכללי". 

גם אם אין להסכים עם היועץ המשפטי לממשלה, יהודי דתי בעצמו, אפשר להבין את עמדתו. אכיפת עיקרון השוויון המגדרי על המפלגות החרדיות צפויה לעורר משבר פוליטי עד כדי פירוק הממשלה. אך כיצד יכולה אשה המייצגת מעצמה דמוקרטית גדולה כארה״ב להלל משטר דמוקרטי שמגן על הפליית נשים? היכן הסולידריות הנשית? איך שגרירה באו"ם מתעלמת מהפרה גסה של אמנת האו"ם בדבר ביטול אפליה נגד נשים לצורותיה?

באמנה, שישראל חתמה עליה ב-1991, נדרשות המדינות החתומות לנקוט את כל האמצעים המתאימים כדי לבטל אפליה נגד נשים בחיים המדיניים והציבוריים. נאמר בה במפורש כי יש להעניק לנשים תנאים שווים לתנאי הגברים בכל הנוגע לזכות להצביע בכל בחירות ומשאלי-עם ולהיות כשירות להיבחר לכל הגופים הנבחרים על ידי הציבור. כדי להסיר כל ספק, צוין באמנה כי יש לאפשר לנשים להשתתף בעיצובה של מדיניות הממשל ובהוצאתה לפועל, ולהחזיק במשרה ציבורית ולמלא כל תפקיד ציבורי בכל דרגי הממשל.

במאמר שפרסמו בשנה שעברה ב"הארץ" כתבו אסתי שושן ואסתי רידר־אינדורסקי, מנכ"ליות משותפות של עמותת ״נבחרות״ הפועלת להגברת ייצוג נשים חרדיות: "אימהותינו הסופרג'יסטיות, שנאבקו בתחילת המאה ה–20, עשו זאת בעיקר כדי שיוכלו לחוקק חוקים ולהיות חלק ממעגלי קבלת ההחלטות". במאה ה-21 מופקעות הזכויות הללו ונמנעות מנשים חרדיות כמותן. פוליטיקאים חרדים, גברים ששומרים לעצמם את השמנת, מנמקים את הדרת נשותיהם מהמגזר הציבורי בתירוץ הצבוע  "כל כבודה בת מלך פנימה" [תהילים מה יד]. היועץ המשפטי לממשלה מבקש להנציח את "הכבוד" המפוקפק הזה בטענה שהמחוקק ובית המשפט הכירו בכך ש"ישנם הקשרים שבהם גם ייחוד תרבותי יכול להצדיק התנהגות שבדרך הרגילה הייתה עולה כדי הפליה או פגיעה בחירות".

מעניין אם היועץ אביחי מנדלבליט יגן על רשם המפלגות שיאפשר למפלגה להצלת הדמוקרטיה לרוץ לכנסת עם סעיף בתקנון, שמרחיק משורותיה גברים חרדים. הגנה על עיקרון השוויון בישראל הוא לא "ייחוד תרבותי" ראוי?  ומה יאמר היועץ אם בבוא היום הכנסת תחוקק חוק שבנימוק של "ייחוד תרבותי" יאפשר להקים ערים ושכונות ליהודים בלבד? רגע אחד, הרי הצעת חוק כזאת הפציעה בימים אלה ממש בשמי התכלת של הדמוקרטיה הוותיקה. מישהי צריכה לספר על זה לגברת היילי.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:
  • מאמרים בארכיון
  • The Week in Review
  • אירועים מיוחדים
  • הזמנות רק בהזמנה

מאמרים מומלצים

הנקמה המתוקה של הרשימה המשותפת בנתניהו
שלומי אלדר | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
מבחן 15 המנדטים של הרשימה המשותפת
דני זקן | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
נתניהו לא כשיר לקבל על עצמו את מלאכת הרכבת הממשלה
עקיבא אלדר | הבחירות בישראל | מרץ 5, 2020
כמו ב-1996, ברית המקופחים התייצבה מאחורי נתניהו
מזל מועלם | הבחירות בישראל | מרץ 4, 2020
כחול לבן פספסה את ההצלחה הגדולה של הרשימה המשותפת
עפיף אבו מוך | הבחירות בישראל | מרץ 5, 2020

Featured Video

יותר מ ישראל פולס

al-monitor
הבחירות השלישיות רק הגבירו את הכאוס הפוליטי
מזל מועלם | | מרץ 6, 2020
al-monitor
כשביבי נתניהו הפך לשמעון פרס
בן כספית | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
al-monitor
הנקמה המתוקה של הרשימה המשותפת בנתניהו
שלומי אלדר | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
al-monitor
השמאל הציוני אינו צפוי להיעלם
יוסי ביילין | | מרץ 7, 2020