"נתניהו זכה בהישג מדיני, שמסיט את הפוקוס מהחקירות לאזור הנוחות שלו", איבחן פרשן בכיר בתקשורת הישראלית. "הישג עצום - נתניהו ידע מה הוא עושה", הילל האתר המתחרה. "ירושלים של זהב ושל נתניהו", התפייטה העיתונאית הנחשבת, "למרות שהוא חשוד בשחיתות, ראש הממשלה לא מפסיק לעבוד ושאף אחד לא ייקח לו את הקרדיט על ירושלים". הכותרות הללו, ועוד מאותו דבר, קידמו את פניה של הצהרת ירושלים שנשיא ארה״ב דונלד טראמפ שחרר ב-6 בדצמבר. נתניהו מיהר לקרוא למדינות נוספות ללכת בעקבותיה של ארה"ב. ראש הממשלה ידע לומר כי "הצהרתו של הנשיא טראמפ מסייעת לקידום השלום". כיצד מהלך חד צדדי בנושא שנוי במחלוקת מסייע לשלום? "כי היא מחברת את כולם לקרקע המציאות", קבע הדוקטור לשלום.
לא רק שאף מדינה מליגת העל של הקהילה הבינלאומית לא הלכה בעקבות טראמפ, כל 14 חברות מועצת הביטחון הצביעו נגדו; שרת החוץ של האיחוד האירופי הציעה לנתניהו שישכח משינוי בעמדתו של האיחוד כלפי ירושלים, עד אשר ישראל תגיע להסדר עם הפלסטינים על מעמדה של העיר; 128 חברות באו"ם הצביעו נגד ההכרה של ארה"ב בירושלים כבירת ישראל. רק שבע מדינות (בנוסף לארה"ב וישראל), דלות מעמד בינלאומי - גוואטמלה, הונדורס, איי מרשל, מיקרונזיה, נאורו, פאלאו וטוגו - הצביעו נגד ההחלטה.
