בעיתונים כתבו השבוע (18 בדצמבר) כי שתי רקטות נחתו בעיר שדרות ובשטח מיושב מדרום לאשקלון וכי נגרם נזק, אך לא היו נפגעים. אם זה לא היה עצוב, אפשר היה לעבור לידיעה הבאה ולקרוא בנחת ששר הביטחון, אביגדור ליברמן, אמר בסיור בעוטף עזה (19 בדצמבר) כי הממשלה ידעה שלהכרזה של נשיא ארה"ב על ירושלים בירת ישראל יהיה מחיר. "לדברים האלו יש כנראה מחיר ושווה לשלם אותו", אמר השר, ולא שכח לשבח את "האופטימיות ומצב הרוח״ של תושבי האזור.
באותו יום הודיע ליברמן כי הוא "מעניק גיבוי מלא" לחיילים שלא הגיבו על סטירות שספגו מהנערה הפלסטינית בת ה-16, עאהד תמימי, והראו עד כמה צה"ל הוא "צבא מוסרי וערכי". תמימי היא אחת מבין 45 אלף קטינים מהגדה המערבית שנעצרו ב-50 שנות הכיבוש. 64 אחוזים מהם דיווחו כי הוכו בעת מעצרם, על פי נתונים שפרסם השבוע ארגון Military Court Watch. החיילים הישראלים שעצרו את הנערה הפלסטינית ישבו עד לפני כמה חודשים על ספסל הלימודים. רבים מחבריהם שעצרו קטינים פלסטינים אחרים לאורך השנים נושאים עמם צלקות נפשיות בעקבות ההתנסויות שלהם כחיילים. אחדים שופכים את לבם בפני פעילי "שוברים שתיקה" או מצטרפים לארגון, בניסיון לפרוק את מצוקתם. אחרים נושאים עימם את הטראומה, לעתים אף בלי להיות מודעים לה ולהשלכותיה.