האם ארה"ב מייעצת ליורש העצר הסעודי להפגין איפוק?

בסעודיה טוענים שבוצעו נגדה שתי "פעולות מלחמה" בשבוע אחד; גם ישראל וגם סוריה תומכות בדרוזים.

al-monitor .

נוב 12, 2017

הלבנונים קוראים לחרירי לחזור 

יורש העצר הסעודי מוחמד בין סלמאן קיבל כנראה את הרושם שארה"ב, ואולי גם ישראל, מגבות אותו בזכות הצהרותיו ומעשיו האחרונים, מה שעלול להגביר את הסיכון לשיקול דעת מוטעה או לעימות. בהיעדר קווים אדומים ברורים, ממשל טראמפ עלול למצוא את עצמו במדרון תלול שיוביל לקונפליקט עם איראן, או לתסיסה בלבנון, בעקבות החלטות שמתקבלות בריאד, ולא בוושינגטון.

אירועי השבוע האחרון, כולל הטענות לשתי "פעולות מלחמה" מצד תימן ולבנון נגד הסעודים, וכן מעצריהם והלאמת רכושם של מעל מאתיים נסיכים ואנשי עסקים סעודים, מתרחשים בשעה שהממלכה "עומדת בצומת דרכים", כפי שמדווח ברוס רידל. "הכלכלה הסעודית נמצאת בשקיעה בשל הירידה החדה במחירי הנפט; המלחמה בתימן היא ביצה טובענית; החרם על קטאר נחל כישלון חרוץ; ההשפעה האיראנית גוברת בלבנון, בסוריה ובעיראק; וקיים סימן שאלה סביב שאלת הירושה. זו התקופה הנפיצה ביותר בתולדות סעודיה בחמישים השנים האחרונות". 

אך למרות המצב הנפיץ והעבר הסוער, עם פרסום הידיעה על מסע הטיהורים, הביע נשיא ארה"ב דונלד טראמפ "אמון מוחלט" במלך סלמן בן עבד אל-עזיז אל סעוד וביורש העצר ש"יודעים בדיוק מה הם עושים". ייתכן שמוחמד חש מעודד לאחר שבבית הלבן האשימו את איראן בשימוש בטילים - ואף יותר מזה - במלחמה בתימן, נושא שארה"ב עוד מתכננת להביא בפני מועצת הביטחון של האו"ם. בלבנון, מוחמד ודאי קיווה כי התפטרותו של ראש הממשלה סעיד חרירי תוכיח את הטענה שהמדינה נשלטת בידי חיזבאללה. ובכך קיוו בממלכה להפיק תועלת מתשומת הלב המוגברת שמעניק ממשל טראמפ לחיזבאללה כארגון טרור, כולל חקיקה חדשה של סנקציות בקונגרס, כפי שמדווח ג'ק דטש. ישראל, המוטרדת מיכולותיו המוגברות של חיזבאללה בעקבות המלחמה בסוריה, תהיה גם היא שותפה שקטה למאמציה של סעודיה לבודד את חיזבאללה וללחוץ עליו.

אך המשבר המאולץ לכאורה בלבנון עלול להתגלות כצעד אחד רחוק מדי, אפילו מבחינתו של ממשל טראמפ. בשל אופייה המתוסרט של התפטרות חרירי, גם הטענות בדבר איום ממשי על חייו נשמעות חלולות. רבים מאמינים שהוא מוחזק בריאד בניגוד לרצונו, לצד הנסיכים ואנשי העסקים שנעצרו. הקהילה הבינלאומית לא מיהרה לעמוד לצדו של יורש העצר. להפך, מזכ״ל האו״ם אנטוניו גוטרש אף הזהיר מפני האפשרות של "השלכות הרסניות", אם יפרוץ עימות חדש באזור. נשיא צרפת עמנואל מקרון, שהמריא לריאד כדי להיפגש עם חרירי ועם מוחמד, אמר כי הוא אינו שותף "לעמדתה הנוקשה" של הממלכה כלפי איראן.

גם ארה"ב נסוגה כנראה מהעמדה המקורית של "אמון מוחלט" במעשיהם של הסעודים. אף שמזכיר המדינה האמריקאי רקס טילרסון האשים בעיקר את איראן באנדרלמוסיה ששוררת באזור, הוא הוסיף ואמר, "כל הצדדים צריכים לנקוט משנה זהירות כדי שלא תפרוץ מלחמה נוספת. עצתי היא שכולנו צריכים להיות מעט זהירים יותר בדברים שאנחנו אומרים". במחלקת המדינה הזהירו מפני השימוש בלבנון כבסיס "לעימותים מתוּוכים" שרק יערערו עוד יותר את המצב. 

טוב יעשה ממשל טראמפ אם ישלח מסר ברור ליורש העצר שארה"ב לא תגבה אותו אוטומטית בכל עימות עם איראן, ובמקום זה ידחק בו ליזום מהלך דיפלומטי חיוני - שצריך היה לקרות מזמן - בין טהרן לבין ריאד. חזרתה של ארה"ב למזרח התיכון אינה צריכה להיעשות לבקשתו של מוחמד. אם לא יוכל לסמוך על כוחן של ארה"ב או ישראל, יורש העצר ייאלץ לחשוב פעמיים. בעצם תמיכתה במורדים הח'ותים, איראן חושפת מדי יום - ובמחיר נמוך יחסית - את מגבלות העוצמה הצבאית והדיפלומטית של הממלכה, שמתקשה ליישב את הסכסוך אצל שכנתה, המדינה הענייה ביותר באזור. 

בנוגע ללבנון, עוד ב-2014 כתבנו שהגיע הזמן בלבנון ל"סדר חברתי" חדש שמבוסס על ממשל תקין ורואה בגיוון האתני של המדינה מקור לעוצמה, ולא לחולשה. כפי שכתבנו בטור הזה בשנה שעברה, חזרתו של חרירי כראש ממשלה היתה "הזדמנות נדירה" - זה לא היה מושלם, אך אין ספק שהיה זה צעד בכיוון הנכון. לבנונים מכל קצות הקשת הפוליטית אינם מאמינים למילה מדבריו של מוחמד לאורך המשבר - וגם זה סימן נוסף להתקדמות הנמשכת בכיוון הנכון. חרירי עוד עשוי להפיח רוח חדשה בעתיד הפוליטי שלו עצמו, ושל ארצו, אם אכן יצליח לחזור ללבנון.

ישראל וגם אסד תומכים בדרוזים הסורים 

בן כספית מדווח: "לאחר עיגונם של הקווים האדומים הישראלים בכל הקשור להעברת אמצעי לחימה שוברי שוויון מאסד לנסראללה, התברר בסוף השבוע קו אדום נוסף, בוהק לא פחות מקודמיו: אל תגעו בדרוזים. נקודה". 

ב-3 בנובמבר הודיע דובר צה"ל שהצבא “ערוך ומוכן... לסייע לתושבי הכפר [חאדר], וימנע כיבוש או פגיעה בכפר מתוך מחויבות לאוכלוסייה הדרוזית". 

"הצלחתה של ישראל לא להישאב אל תוך המלחמה בסוריה בשש השנים מאז היא משתוללת על הגדר הצפונית שלה, נתפסת כהישג אסטרטגי ראשון במעלה", מסביר כספית. "למרות הזליגות התכופות של אש מרגמות ותותחים אל הצד הישראלי של רמת הגולן, למרות מלחמת הגוג-ומגוג שניטשת לאורך הגבול בגולן בין קבוצות המורדים השונות, למרות ההפצצות הגוברות של חיל האוויר (לפי פרסומים זרים) על שיירות נשק מסוריה לחיזבאללה ולמרות שני ניסיונות לפחות שנעשו על ידי חיזבאללה לפתוח חזית שנייה מול ישראל בגולן, הצליחה ממשלת ישראל להישאר איכשהו מחוץ למעגל הדמים. היא עשתה את זה תוך שימור ההרתעה הישראלית מחד, והקפדה על הקווים האדומים ששרטטה מאידך. זה לא דבר של מה בכך". 

כספית מוסיף וכותב: "חאדר הוא כפר דרוזי-סורי, הנאמן למשטר אסד. הדרוזים מהווים קבוצת מיעוט קטנה במדינות לאום רבות במזרח התיכון. אסטרטגיית ההישרדות שלהם פשוטה: הם נאמנים לשלטון המרכזי. בישראל יש לדרוזים ברית דמים עם המדינה הציונית והם נחשבים לנאמנים שבאזרחיה והאמיצים שבחייליה... בסוף השבוע האחרון [3 בנובמבר] הסתערו כוחות מורדים, המשויכים בעיקר לג'בהת אל-נוסרה המזוהה עם אל-קאעידה, על הכפר הדרוזי חאדר... ההודעה [של צה"ל] עשתה את שלה: המתקפה של אל-נוסרה דעכה ונבלמה. תושבי חאדר הצליחו להשתלט מחדש על מבואות הכפר. במהלך השבוע המתיחות הלכה והתפוגגה, למרות שחזית הגולן עדיין רותחת ומשטר אסד מנסה לבסס את מאחזיו לאורך הגבול עם ישראל".

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:
  • מאמרים בארכיון
  • The Week in Review
  • אירועים מיוחדים
  • הזמנות רק בהזמנה

מאמרים מומלצים

הסדרה בעזה – בין סיסמה ריקה לאחיזת עיניים
עקיבא אלדר | הסכסוך הישראלי-פלסטיני | פבר 25, 2020
ירח הדבש המוזר בין נתניהו לסינוואר
בן כספית | הסכסוך הישראלי-פלסטיני | פבר 21, 2020
האנטי-נורמליזציה בגדה צוברת תאוצה: מה יעשו ארגוני השמאל?
קסניה סבטלובה | הסכסוך הישראלי-פלסטיני | פבר 20, 2020
האם ישראל והרשות הפלסטינית בדרך למדינה אחת?
קסניה סבטלובה | הסכסוך הישראלי-פלסטיני | פבר 18, 2020
התרגיל שמביך את כחול לבן: כך נשתל סעיף נפיץ מתוכנית ליברמן בדיל המאה
בן כספית | | פבר 14, 2020

Featured Video