פוטין וחמינאי מסכימים שהם זקוקים זה לזה

p
המחבר
בקצרה
איראן ורוסיה מעמיקות את שיתוף הפעולה בתחום האנרגיה; איראן מגבה את חיזבאללה; האם לסי-איי-איי יש ערוץ סודי לאסד?

פוטין חותם עם טהרן על עסקת אנרגיה בסך שלושים מיליארד דולר

ביולי כתבנו כאן כי אם לא תהיה הקלה בסנקציות שהטילה ארה"ב על רוסיה, הנשיא ולדימיר פוטין יפלס לעצמו נתיב חדש במזרח התיכון, תוך שיתוף פעולה עם מעצמות אזוריות שבראשן איראן.

אין זה מפתיע, אפוא, כי במפגש שהתקיים ב-1 בנובמבר בין פוטין למנהיג העליון של איראן, האייתוללה עלי חמינאי, שררה ביניהם תמימות דעים סביב ההתפתחויות באזור, במיוחד סביב סוגיות הקשורות לסוריה ולעיראק. השניים אף הסכימו להעמיק את שיתוף הפעולה הכלכלי בנושאים שונים, כולל אנרגיה.

בטהרן המשיך פוטין בפרץ הדיפלומטיה שלו סביב סוגיית האנרגיה, לאחר האתחול ביחסים עם עיראק, כפי שדיווחנו בשבוע שעבר. בעקבות ביקורו של פוטין, רוסיה ואיראן גיבשו עסקות אנרגיה "אסטרטגיות" בשווי 30 מיליארד דולר, לפיתוח שדות הנפט והגז של איראן, וכן שיתוף פעולה בתחום המחקר. עם חתימת ההסכם, ענקיות האנרגיה הרוסיות רוסנפט וגזפרום העניקו לעצמן יתרון אדיר על פני מחזרות פוטנציאליות אחר איראן ממדינות המערב. אם ארה"ב תטיל סנקציות נוספות על איראן, חברות האנרגיה של רוסיה וסין יהיו בעמדה הטובה ביותר לנהל את שדות הגז בהתאם להשקעות האדירות להן זקוק משק האנרגיה של איראן.

אין בכך כדי לומר שאיראן ורוסיה יישרו קו לחלוטין בנושא הסורי, כפי שכבר דיווחנו כאן בעבר. "כעת, בתום השלב האקטיבי במלחמה נגד האיסלאם הקיצוני, וכשכוחות האופוזיציה של סוריה מעורבים בכמה זירות פוליטיות, חוששים במוסקבה ובטהרן מפער גדל והולך בגישות של רוסיה ושל איראן, בשל האינטרסים השונים שלהן", כפי שמדווח מקסים סוחוב.

רוסיה, לדוגמה, מעדיפה לצמצם את הנוכחות הצבאית שלה ולחתור לפתרון פוליטי, ואילו "מבחינת איראן, המלחמה בסוריה לא תמה, ואף לא מתקרבת לקצה״. אך למרות דברי הרהב מצדה של איראן, "חמינאי רוצה שפוטין יעמוד על המשמר מול ארה"ב. מצד אחד, זה משקף את הדאגה בטהרן מפני האפשרות שוושינגטון ומוסקבה ירקמו ביניהן עסקה שתחבל באינטרסים של איראן בסוריה ובעיראק. ומנגד, זה מעיד על המוכנות של איראן גם לתרחיש הגרוע מכל, כלומר שארה"ב תיזום מדיניות שתפגע - צבאית או פוליטית - בהישגים של רוסיה ואיראן".

"החששות הללו רציניים, וכל אחד מהצדדים מנהל דיון פנימי משלו כדי שלא יעבדו עליו בעיניים", מוסיף סוחוב. "שניהם מבינים היטב שיש להם יריבים רבים בתוך רוסיה ואיראן, ורבים עוד יותר בזירה האזורית והבינלאומית, יריבים שמחפשים כל הזדמנות כדי לתקוע טריז בין הרוסים לאיראנים סביב הסוגיה הסורית". לדבריו, "נדמה ששררה הבנה נרחבת יותר בין איראן לרוסיה שלא די בהתיידדות ביניהן על בסיס רחשי לבן האנטי-אמריקאיים כדי ליצור שותפות אסטרטגית של ממש. במקום זה, עדיף להעמיק את הקשרים לתחומים שיהפכו את השותפות לבת-קיימא גם בטווח הרחוק. כדי להפוך את ההבנה הזו ליוזמות של ממש, המפתח יהיה שיתוף פעולה בנושאי אנרגיה, מסחר והשקעות ברמת המקרו, ולשם כך יידרשו זמן רב, משאבים ורצון פוליטי משני הצדדים".

קשה להאמין שאיראן תיסוג אם חיזבאללה יותקף

איראן מרוויחה מתבוסתו של ארגון המדינה האיסלאמית, וזונחת את "האסטרטגיה הרגילה של שמירה על פרופיל נמוך, בזמן שהם [האיראנים] ממלאים את הוואקום שנוצר הן בסוריה והן בעיראק", לטובת עמדה אסרטיבית יותר שתחזק את הישגיה, כפי שמדווח עלי האשם מטהרן.

"טהרן הוכיחה את להיטותה לשתף פעולה עם שכנותיה, והעבירה את המסר שאין לה שום כוונה להשתלט על אזורי ההשפעה שלהן", כותב האשם. "אבל אחרי שהתהפך הגלגל על המדינה האיסלאמית (דאעש) בסוריה ובעיראק, השתנתה גם הרטוריקה של איראן... פריצת הדרך בגבול עיראק-סוריה לוותה בכניסתן של יחידות הגיוס העממיות (PMU) למוסול שבעיראק, לצד כוחות הביטחון של עיראק. המהלך העניק לאיראן זריקת עידוד חשובה, כי גם אם כוחות PMU שייכים לעיראק, הם נתמכים בידי איראן ונאמנים לה, וגם לא היו ברשימה האמריקאית של כוחות המורשים להיכנס לעיר שסועת הקרבות. ואולם זריקת העידוד האמיתית היתה כתוצאה מהתפקיד שמילאו האיראנים והטורקים במשברים שבעקבות משאל העם על עצמאות לכורדיסטאן העיראקית, ב-25 בספטמבר. עבור טהרן, מציאת פתרונות לדילמה שכזו מבלי לערב מדינות מחוץ לאזור היתה הוכחה ניצחת לכך שהאזור מסוגל לנהל את משבריו באופן עצמאי. זו סיבה נוספת לכך שבטהרן מצפים למאמץ אמריקאי חדש שנועד לנטרל את כוחה האזורי של איראן".

למחויבות של איראן לחיזבאללה, אפוא, יש משקל רב עוד יותר. "כל מי שמנסה לפגוע בחיזבאללה וב-PMU ולנטרל אותם מנסה לקצץ את כנפיה של הרפובליקה האיסלאמית, ובכך לערער את העומק האסטרטגי שלה", מסכם האשם. "קשה להאמין שאיראן תיסוג במקרה של איום על העוצמה האזורית שיש לה כיום, עוצמה שהיא בונה זה שלושה עשורים. במקום זה, סביר יותר להניח שהיא תגיב בעימות - גם אם לא ברור כיצד יראה עימות שכזה או מתי יתרחש".

אין תגובה על הדיווח שלארה"ב יש ערוץ סודי לאסד

"תרגישו חופשי לדווח שאין תגובה", אמר דובר הסי-איי-איי בשבוע שעבר, בתגובה לשאלה מצד אל-מוניטור על הדיווחים שבכיר אמריקאי נפגש בדמשק עם ראש המודיעין עלי ממלוכ, כפי שכותבת לורה רוזן.

"על פי הדיווחים, ראש הסי-איי-איי מייק פומפאו פתח ערוץ סודי עם ממלוכ זמן קצר לאחר שנכנס לתפקידו בינואר האחרון, כביכול במטרה לשחרר את העיתונאי האמריקאי אוסטין טייס. הנחת לשעבר נחטף כשעבד כעיתונאי עצמאי בסוריה באוגוסט 2012, ויש הסבורים שהוא מוחזק בידי כוחות הנאמנים לאסד... אף שבכירים סורים הכחישו שטייס מוחזק בסוריה", מדווחת רוזן.

"היעדרן הבולט של הכחשות גורפות מעיד על כך שארה"ב מנהלת כנראה שיחות חשאיות עם דמשק במטרה לשחרר את אזרחיה השבויים. שיחות כגון אלה עשויות להועיל גם בהעברת מסר ישיר באשר לדאגות הביטחון של ארה"ב, שעה שההתקדמות במלחמה נגד המדינה האיסלאמית (דאעש) קירבה בשטח בין הכוחות שזוכים למימון אמריקאי לכוחות הסוריים שמקבלים סיוע מרוסיה ומאיראן, ובשעה שארה"ב מנסה לוודא שאיראן איננה בונה נוכחות בשטח הסורי שגובל בישראל, כך לדברי פרשנים", מוסיפה רוזן.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept