ישראל פולס

למה הסעודים זימנו בבהלה את אבו מאזן לריאד?

p
המחבר
בקצרה
כשהם בעיצומו של המשבר סביב מעורבותה של איראן בלבנון, בריאד הבינו שבחסות הפיוס הפלסטיני, הברית בין טהרן לחמאס יכולה ליצור להם בעיה חדשה לגמרי. לשיחות הקרובות בקהיר אבו מאזן יגיע עם מסר סעודי ברור: כן לאחדות, לא להשפעה של איראן ברצועת עזה.

מצרים זימנה את נציגי חמאס ופתח לקהיר באמצע השבוע הבא (21 בנובמבר) לסבב שיחות נוסף על הפיוס הפלסטיני. מעזה תצא משלחת בראשותו של מנהיג חמאס ברצועה, יחיא סינוואר. סלאח אל-ערורי, סגן ראש הלשכה המדינית של חמאס, יבוא מביירות. מרמאללה יגיע אותו הרכב שחתם על עיקרי ההסכם בקהיר לפני חודש, בראשותו של בכיר הפתח ושליחו של אבו מאזן, עזאם אל-אחמד. הפעם יצטרף אליהם גם ראש המודיעין הכללי, מאג׳ד פראג׳.

כפי שנכתב כאן ב-6 באוקטובר, על הפרק עומדת הצעה מצרית שנועדה לעקוף את אחת המחלוקות העיקריות בין שני הארגונים - השליטה על מנגנוני הביטחון הפלסטיניים. הכוונה היא להקים גוף בנוסח ״מועצה לביטחון לאומי״, שבו לרשות ולחמאס תהיה נציגות שווה, ומשקיפים מצרים יפקחו ויהוו לשון מאזניים בשעת הצורך.

גורם פלסטיני ביטחוני ברמאללה אומר לאל-מוניטור כי בשיחות כבר לא מדובר על פירוק חמאס מנשקו ופירוק גדודי עז א-דין אל-קסאם. לדבריו, הרשות לא מתעקשת אפילו על איסוף הנשק הרב המסתובב ברצועת עזה בגלל ריבוי הארגונים הלוחמים שם. אבו מאזן מבין היום יותר מתמיד שהסיסמה שטבע - ״רשות אחת, נשק אחד״ - לא תתגשם ביום אחד. עם זאת, הוא מקווה שניתן יהיה לבנות מערך שיוביל לשליטת הרשות על מוקדי הכוח הצבאיים והאזרחיים בעזה. ספק אם חמאס יאפשר לזה לקרות, אבל לעתה מתנהל משחק של העמדת פנים לצורכי דעת קהל. המטרה היא לסייע לאבו מאזן לרדת מהעץ הגבוה שטיפס עליו, כשהודיע שלא ירשה לחמאס להקים בעזה את מודל חיזבאללה הלוחם במקביל לממשלת לבנון.

זהו, למעשה, לב לבו של העניין. איך ניתן יהיה לבנות אחדות בין פתח לחמאס, כשמדי יום מתחדדים האינטרסים והמעורבות של איראן בביירות ובעזה. ״אלה הולכות להיות שיחות גורליות״, אמר לאל-מוניטור הגורם הביטחוני. הן יתקיימו בזמן שסעודיה ומצרים עסוקות בעיקר בלבנון, ומתאמות את צעדיהן מול המעורבות של טהרן באזור.

בעת שביקר בקהיר בשבוע שעבר, הוזמן בהפתעה אבו מאזן לפגישה דחופה עם מלך סעודיה סלמן ויורש העצר הנסיך מוחמד. אבו מאזן טס בבהילות לריאד באותו שבוע דרמטי שבו ראש ממשלת לבנון, סעד אל-חרירי, נאלץ להתפטר מתפקידו. בהודעה דרמטית מסעודיה, תיאר אל-חרירי את המצב כהשתלטות איראן על לבנון באמצעות חיזבאללה.

המשולש איראן-חיזבאללה-חמאס משתף פעולה בגלוי. לא רק שאיש אינו מסתיר את קיומו של הקשר הזה, הצדדים אפילו מתגאים בו. אל-ערורי ביקר באיראן בחודשים האחרונים לפחות שלוש פעמים. הוא מתהדר בברית בין חמאס לטהרן, שלדבריו הבטיחה לדאוג לכל צרכיה של תנועתו. הקשר של אל-ערורי עם חיזבאללה גם הוא איננו בגדר סוד. בסוף החודש שעבר (31 באוקטובר) הוא נפגש עם חסן נסראללה בביירות, לראשונה מאז ניתוק היחסים בין חמאס, דמשק וחיזבאללה ב-2011.

בתום הפגישה דיווחו רשתות הטלוויזיה המזוהות עם חיזבאללה, אל-מיאדין ואל-מנאר, כי נסראללה ואל-ערורי הדגישו בפגישה את המכנה המשותף ביניהם ואת הסולידריות של שני הארגונים מול מה שהגדירו ״התוקפנות הציונית״. ברור לכל שהתיאום ביניהם לא יישאר רק ברמת הסולידריות. כשהלשכה המדינית של חמאס שהתה בדמשק, התקיים בין חמאס לחיזבאללה שיתוף פעולה צבאי מלא, לרבות אימונים משותפים באיראן ובלבנון, אימוץ דוקטרינה צבאית זהה ומאמץ משותף למציאת נתיבים להכנסת אמצעי לחימה לתוך רצועת עזה.

אל-ערורי הוא הכוח המרכזי בהנהגת חמאס הפועל להתמקם בחיקה החם והבטוח של טהרן ולהרחבת שיתוף הפעולה עם חיזבאללה. זה המודל הרעיוני והמבצעי שלו. סעודיה לא אוהבת את הקשר בין חמאס לאיראן, ומודאגת מאוד מכניסתו של אבו מאזן לתוך הסבך הזה. זו הסיבה לכך שיו״ר הרשות נקרא בדחיפות לריאד. הסעודים הציבו לו קווים אדומים: כן לפיוס, לא לדריסת רגל של איראן וחיזבאללה בעזה.

היו״ר אבו מאזן לא היה זוכה להגיע לארמון המלך בשיאו של המשבר בלבנון ומעורבותה הישירה של סעודיה בו, אלמלא חששו של המלך מההשלכות שיש לפיוס הנרקם בין פתח לחמאס באותה סוגיה.

בין המילים הנעימות שאמר המלך סלמן לאבו מאזן בהצהרה שפורסמה לאחר פגישתם, מסתתר גם איום: סלמן הבטיח תמיכה מלאה בכל הפורומים הבינלאומיים במאמץ הפלסטיני להקמת מדינה שבירתה ירושלים, כמו גם תמיכה כלכלית נרחבת, כל עוד הפלסטינים ידעו לבחור בצד הנכון.

כאמור, ב-21 בנובמבר יגיעו לקהיר משלחות הפיוס מעזה, רמאללה וביירות. סלאח אל-ערורי מבין שכאשר ידברו איתו במצרים על ריכוז השליטה הביטחונית, העיקרון מאחורי הדרישה הזאת יהיה גדול יותר מ״רשות אחת, נשק אחד״. זו תהיה הכרעה אם הרשות הפלסטינית היא בת בריתה של איראן או של סעודיה ומצרים. הפלסטינים ינסו להחליט אם יקימו גוף אחד המשמר את נשק ההתנגדות והג׳יהאד, כפי שחמאס מעוניין, או רשות הפועלת בדרכים דיפלומטיות כדי לזכות בתמיכה ערבית נרחבת בפורומים הבינלאומיים, בדרך להקמת מדינה פלסטינית, כפי שרוצים בפתח. אם מישהו יצליח לגשר על הפערים האלה בקהיר ניתן יהיה להכתירו בתואר ״אשף״. 

שלומי אלדר כותב עבור ''ישראל פולס'' של האתר אל-מוניטור. במהלך עשרים השנים האחרונות סיקר את הרשות הפלסטינית ובעיקר את המתרחש ברצועת עזה עבור ערוץ 1 וערוץ 10, בדגש על סיקור עליית כוחו של החמאס. אלדר זכה בפרס סוקולוב לעיתונות. הוא פירסם שני ספרים: ''עזה כמוות'' (2005) בו צפה את נצחון החמאס בבחירות שנערכו לאחר מכן, וכן ''להכיר את החמאס'' (2012).
ב-2010 יצא לאקרנים סרטו ''חיים יקרים'' אשר הוקרן בפסטיבל הקולנוע הבינלאומי של טורונטו וזכה אף בפרס ''אופיר''. הוא בעל תואר שני בלימודי מזרח תיכון מהאוניברסיטה העברית ומתגורר בנס ציונה.

x

Cookies help us deliver our services. By using them you accept our use of cookies. Learn more... X