ישראל פולס

מדוע צה"ל זקוק לתוספת תקציב של מיליארדי שקלים?

p
המחבר
בקצרה
הנחת העבודה הישראלית, לפיה אין בעתיד הנראה לעין איומים יבשתיים משמעותיים בחזית הצפונית, קורסת כעת. אף אחד לא העריך שהמלחמה בסוריה תסתיים כבר ב-2017 ותייצר מנצח בולט בדמותו של אסד, שמביא איתו את איראן, חיזבאללה והמיליציות השיעיות.

השבוע הניח שר הביטחון אביגדור ליברמן פצצה מפתיעה על שולחן ממשלת ישראל. למרות שתקציב הביטחון הישראלי נסגר עוד בשנת 2015 בתכנית רב שנתית עד 2020, לשביעות רצונם של שר הביטחון דאז משה יעלון והרמטכ"ל גדי איזנקוט, דורש כעת ליברמן תוספת דחופה של כ-4.8 מיליארד שקלים [20 בנובמבר].

הסיבה הרשמית היא "איומים חדשים" שנוספו בזירה. הסיבה הלא רשמית, עליה מדברים מבקריה של מערכת הביטחון הישראלית, היא העובדה שישראל השקיעה בשנים האחרונות את מיטב כספה ומרצה בהכנות להתמודדות במעגל השלישי, הרחוק, מול איומים אסטרטגיים, והזניחה את המעגל הראשון.

הנחת העבודה הישראלית, לפיה אין בעתיד הנראה לעין איומים יבשתיים משמעותיים על הגבול הצפוני, קורסת בימים אלה לנגד עיניהם של קברניטי המדינה. כפי שתואר כאן במאמר קודם, ישראל הספידה את סוריה של בשאר אל-אסד מוקדם מדי. עכשיו, סוריה חוזרת, אבל לא לבד. יחד איתה מגיע חיזבאללה מחוזק, מעודד, מאומן, מנוסה ונחוש. יחד איתה מגיעות מיליציות שיעיות שצברו ניסיון קרבי בהשראה איראנית, וכנראה גם בפיקוד איראני. ועוד לא דיברנו על המפעלים לייצור טילים מדויקים שאיראן מנסה להקים באזור, ועל הנמל הימי והבסיסים היבשתיים שהיא מנסה לבנות לעצמה בסוריה ובלבנון.

"בעודנו מתמקדים במעגל השלישי", אמר לאל-מוניטור שר קבינט ישראלי, "התברר לנו שהמעגל הראשון קם לתחיה". הבעיה העיקרית היא, שעל פי גורמים לא מעטים במערכת הביטחון הישראלית, צבא היבשה אינו מוכן מספיק לאתגרים החדשים-ישנים שמתגבהים מולו.

דרישתו של השר ליברמן מבוססת על סעיף בתכנית הרב שנתית בה תוקצבה מערכת הביטחון. לפי הסעיף, "ההסכם לא ייפתח למשא ומתן נוסף אלא במידה שיהיה שינוי כלכלי או ביטחוני שיוגדר על ידי המשרדים (אוצר וביטחון) כמז'ורי".

על פי ליברמן, השינויים המתרחשים סביבנו מז'וריים פלוס. "אסד ניצח והוא שולט כיום על 90 אחוזים מהשטח המאוכלס בסוריה", אמר ליברמן בתדרוך לכתבים צבאיים [20 בנובמבר], "הוא מתחיל לבנות דיביזיות ואוגדות, כולל מערכי הגנה אווירית, יש יותר אימונים (של צבא סוריה), יותר היערכות ויותר ניסיונות לאותת לנו שהם מוכנים. יש להם (סוללות) SA-22, זה נשק מאוד אפקטיבי אבל הם לא יודעים להשתמש בו".

מאחורי דרישתו של ליברמן, שנתקלת בינתיים בהתנגדות נחרצת של משרד האוצר, כמה חששות עיקריים: בשנים האחרונות השקיע צה"ל כספים רבים בהתעצמות מול האיום האיראני האסטרטגי. עסקאות כרכישת מטוסי ה"חמקן" (F-35) כילו חלק ניכר מהמשאבים אך הן אינן רלוונטיות למצב הנוכחי בשטח. אף אחד בישראל לא העריך שהמלחמה בסוריה עתידה להסתיים או לדעוך במהירות במהלך 2017 ולייצר מנצח בולט בדמותו של אסד, שמביא איתו את איראן, חיזבאללה והמיליציות השיעיות.

הצטיידותו של צה"ל בנגמ"שי נמר ממוגנים נמצאת בפיגור, כמו גם קצב ציודם של הטנקים הישראלים במערכות המיגון מסוג "מעיל רוח" המיועדות לנטרל את איום טילי הקורנט, שהפיל לא מעט חללים בשריון הישראלי במהלך מלחמת לבנון השנייה [2006]. בכלל, היחס הישראלי לחיזבאללה עובר שינוי מהותי בשנתיים האחרונות. מארגון גרילה שמסוגל לכל היותר להציק לישראל ומתמקד בעיקר בירי רקטי מאסיבי לעבר העורף הישראלי, נתפס היום חיזבאללה כצבא סדיר מאומן ועוין, שצבר ניסיון מבצעי רב ערך בלחימה בסוריה ומסוגל לייצר גם אופנסיבות, כולל ניסיון לכיבוש שטחים בצד הישראלי.

צה"ל עוקב בדריכות אחר פלוגות רדואן, הקומנדו של חיזבאללה, ואחר הפיתוחים הרבים של הארגון דוגמת רקטות ה"בורקאן", מעין רקטת כלאיים בעלת ראש קרבי של חצי טון עד טון, שפועלת בטווחים הקצרים. חיזבאללה הצטייד בשנים האחרונות בכלי טיס בלתי מאוישים, ואף השיג מספר לא גדול של טנקים וכלי רכב משוריינים. הארגון רחוק עדיין שנות אור ממתן מץ'-אפ אמיתי לעוצמתו של צה ובעיקר חיל האוויר הישראלי, אבל העליונות הישראלית המוחלטת כבר אינה אבסולוטית כל כך. בצה"ל עוד עלולים להתגעגע לימים בהם נמנעו לוחמי חיזבאללה ממגע אמיתי עם צה"ל והעדיפו לוחמת גרילה מרחוק, כפי שאכן קרה במלחמת לבנון השנייה.

החשש השני העומד מאחורי דרישתו של ליברמן לתוספת תקציב מיידית הוא העובדה שהסכם הגרעין עם איראן כבר אינו יציב ובטוח כפי שהיה בתקופת הנשיא אובמה. בתחום הזה משלמת ישראל את מחיר הצלחתה להשפיע על הנשיא טראמפ לאתגר את הסכם הגרעין ולכרסם בו. כרגע, הכרסום הזה בעיקר מילולי, אבל במערכת הביטחון הישראלית כבר לא משוכנעים שההסכם יחזיק עד שתוקפו יפוג. קיימים תסריטים נוספים, בהם קריסת ההסכם או התנערות מפתיעה ממנו של אחד הצדדים, ארה"ב או איראן. במצב כזה, יחזור האיום האיראני האסטרטגי למפת האיומים על ישראל באופן מיידי וליברמן סבור שצריך להתכונן ולהכין מענה גם לאפשרות כזו.

אפשר להעריך שהמוטיבציה העיקרית לדרישת ליברמן לתוספת תקציב טמונה בסיבה הראשונה. הכישלון הישראלי להיערך לניצחון של אסד והציר השיעי תורם לאובדן הביטחון העצמי של ישראל. זאת ועוד: כישלון ישראלי נוסף הוא בשכנוע האמריקאים שלא לזנוח את האזור ולהפקיר אותו לחסדיו של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין.

בירושלים מביעים אכזבה קשה מהעובדה שהנשיא טראמפ מניח לפוטין לעשות ככל העולה על רוחו בסוריה החדשה. החיבוק בין אסד לפוטין בסוצ'י השבוע [21 בנובמבר], ההצהרה של שר החוץ הרוסי לפיה נוכחות איראן בסוריה לגיטימית והניצחון הברור של הציר השיעי המשתרע כעת מחופי המפרץ הפרסי ועד לים התיכון – כל אלה מייצרים שרשרת תגובות עוצמתית בואכה תל אביב וירושלים. הקלפים נטרפו ומחולקים כעת מחדש, בעוד הקופה המרכזית נערמת.

לשר הביטחון ליברמן יש אמירה משועשעת קבועה, בה הוא משתמש בשיחות עם מקורביו: "שום דבר טוב לא מאיים עלינו", הוא אומר. לקראת 2018, האמירה הזו מתגשמת לנגד עיניו.

 

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: missiles, guerrilla warfare, avigdor liberman, idf, bashar al-assad, shiites, defense budget, hezbollah

בן כספית משמש כפרשן של האתר אל-מוניטור, ישראל פולס. הוא עיתונאי בכיר ופרשן פוליטי ומדיני של מספר עיתונים ישראלים, מגיש תוכניות רדיו וטלוויזיה קבועות בנושאים
הקשורים לפוליטיקה ישראלית.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept