איראן וטורקיה מחשקות את פוטין בנושא משאל העם בכורדיסטן העיראקית

p
המחבר
בקצרה
נשיא רוסיה עלול להיקלע לעימות עם איראן, אם לא ישתמש נכון בקלפים החלשים ממילא שבידו.

נשיא רוסיה ולדימיר פוטין השליך את יהבו על נשיא כורדיסטן העיראקית, מסעוד ברזאני. בשנה האחרונה, השקיעה רוסיה מעל ארבעה מיליארד דולר במגזר האנרגיה של חבל כורדיסטן, והאפילה על ארה"ב כמשקיעה הגדולה באזור. השקעה אדירה שכזו בצפון עיראק מעידה על כך שפוטין סמך גם על רווחים עתידיים בענף האנרגיה וגם על קלף מיקוח נוסף כמתווך אזורי, על חשבון ארה"ב. הוא סמך לכל הפחות על יחסי עבודה תקינים עם דמשק, טהרן ואנקרה, במידה מסוימת גם עם בגדד, ובזכות ההשקעה האדירה בנפט ובגז, גם עם ארביל.

ואולם נשיא רוסיה לא הביא בחשבון שברזאני יתעקש לקיים משאל עם על עצמאות כורדיסטן ב-25 בספטמבר, על אף ההתנגדות הנרחבת באזור ובקהילה הבינלאומית. בקרמלין ודאי לא תומכים בבדלנות אתנית, ומן הסתם ייחלו לעסקה של הרגע האחרון עם בגדד ולדחיית ההצבעה. אלא שהסיכוי לדחייה שכזו התפוגג, וברזאני ראה כנראה בהשקעה הרוסית הגנה מפני ההתנגדות הבינלאומית הגורפת כמעט למשאל העם על עצמאות החבל.

פוטין שמר כמובן על חזות של עסקים כרגיל ושליטה מלאה, אך אין להתכחש לביקור יוצא הדופן שלו באנקרה ב-28 בספטמבר, לשם התייעצות עם נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, רק שלושה ימים לאחר ההצבעה במשאל עם. 

עמדתו של ארדואן היתה צפויה ונסערת, כשאמר: "לאיש אין זכות להשליך את אזורנו לאש", כפי שמדווחת יקתרינה חולקובסקיה. אבל פוטין ביקש להנמיך את הלהבות, ובמקום זה חזר על ההצהרה שפרסם משרד החוץ הרוסי, כולל אמירות כמו: "מוסקבה מכבדת את שאיפותיהם הלאומיות של הכורדים", והתקווה להמשיך ולקיים "דיאלוג קונסטרוקטיבי ומכובד, מתוך כוונה להגיע לנוסחה מוסכמת של דו-קיום בעיראק המאוחדת", כפי שדיווח ג'ספר מורטימר.

פוטין ודאי הפציר בארדואן לחזור בו מהאיום לסגור את צינור הנפט כירכוכ-ג'ייהאן. בחברת הנפט הלאומית של רוסיה, רוסנפט, מצפים שהצינור יישאר פתוח, ובמוסקבה מצפים להכנסות הצפויות מממשלת כורדיסטן העיראקית (KRG), ולתמורה בעד ההשקעה. ללא הצינור, גבולות פתוחים או תשלומים מבגדד לארביל, KRG תפשוט את הרגל, וזה ימיט אסון על ההשקעה הרוסית באזור.

אפשר שלפוטין היתה השפעה כלשהי על ארדואן, שאיים בסנקציות כלכליות, ניהל תרגילים צבאיים משותפים עם כוחות עיראק לאורך הגבול, וטען כי מעתה ואילך ינהל מגעים אך ורק עם השלטונות בבגדד, ולמעשה הפנה עורף ל-KRG. יומיים לפני ביקורו של פוטין, איים ארדואן "לסגור את ברזי הנפט ולייבש כל ההכנסות [מהצינורות], כך שלא יוכלו לקנות אפילו אוכל כשהמשאיות שלנו יפסיקו לנסוע לצפון עיראק". אך לאחר ביקורו של פוטין, נדמה שממשלת טורקיה מיתנה את איומיה, והצהירה כי גם אם תנקוט פעולות תגמול, היא תימנע מפגיעה באזרחים.

פוטין מצא אולי בת ברית בדמותה של קהיליית העסקים בטורקיה, אשר מנסה לרכך את המחיר הכלכלי של כל פעולת תגמול נגד חבל כורדיסטן, כפי שכותב מורטימר. בששת החודשים הראשונים של השנה ייצאה טורקיה סחורות בשווי של 4.5 מיליארד דולר דרך מעבר הגבול בהאבור, כפי שמדווח מהמוט בוזראסלן, וקבלנים טורקיים עושים מדי שנה עסקים בשווי של חמישה מיליארד דולר ויותר בכורדיסטן העיראקית - השוק השני בגודלו עבור הקבלנים הטורקים, אחרי טורקמניסטן.

פוטין ודאי לא יכול לסמוך על ההבלגה של ארדואן, או לבטוח בנשיא הטורקי שיפגין שיקול דעת כלכלי בתהליך קבלת ההחלטות שלו. ההתנגדות הטורקית לעצמאותו של חבל כורדיסטן ברורה כשמש, והיא בלתי-מתפשרת. למעשה, הקשרים הטובים בין אנקרה לארביל בעשר השנים האחרונות היו היוצא מן הכלל שאיננו מעיד על הכלל. משאל העם על עצמאות החבל הציף מחדש את סוגיית כירכוכ, שם מתגוררת קהילה טורקמנית גדולה. אנקרה יישרה קו עם בגדד, בניסיון להבטיח שהשליטה על האזורים העשירים בנפט תישאר בידי הממשלה המרכזית.

אבל יד קשה נגד KRG עלולה לחזור אל טורקיה כמו בומרנג. פהים טשטקין כותב כי מפלגת הפועלים של כורדיסטן (PKK), שנחשבת בעיני הטורקים ארגון טרור, עשויה ליהנות מהיחלשותו של ברזאני. "ב-PKK קיבלו רוח גבית מהשאיפה הכורדית לאוטונומיה בצפון סוריה ומההגנה על היזידים בסינג'אר מאימת המדינה האיסלאמית (דאעש), ועשויים להעמיק את אחיזתם גם בכורדיסטן העיראקית. מאזן הכוחות הקיים והפוליטיקה המסורתית המבוססת על קרבת דם מונעים מה-PKK לזכות בתמיכה עממית מסיבית, אך ייתכן שגם זה ישתנה אם הסנקציות יחלישו את ממשלתו של ברזאני. ב-PKK מתארגנים לאחרונה בחשאי באזור כירכוכ, ואין ספק שהתכונה הזו לא נעלמה מעיניה של אנקרה. על פי המקורות של אל-מוניטור בכירכוכ, נוכחותה של PKK מצומצמת מאוד, לא יותר מ-500 איש, אך רשת התמיכה עשויה להתרחב בעת מצוקה. לכן, יש להביא בחשבון גם תרחיש שבו ה-PKK משמשת משקל נגד וממלאת את הוואקום באזור".

ואם לא די בכך, הרי שאיראן, ולא טורקיה, צפויה להיות הפוסק הסופי בעניין שאיפותיו של פוטין בעיראק ובאזור כולו. כמו טורקיה, גם באיראן מבקשים למנוע את התפשטותה של כורדיסטן העיראקית כמודל לחיקוי עבור האוכלוסייה הכורדית בארצם. נראה שטהרן מוכנה ומזומנה לשלוח את יחידות הגיוס העממיות כדי לתמוך בראש ממשלת עיראק חיידר אל-עבאדי, אם יחליט לפרוס כוחות בכירכוכ. צעד שכזה מצדו של עבאדי יזכה לפופולריות רבה מצד הערבים בעיראק, ועשוי להדוף את האתגר הפוליטי מצד ראש הממשלה לשעבר נורי אל-מאלכי. ואכן, אם כך יתנהלו הדברים, אפשר בהחלט לדמיין מצב חירום ודחייה של הבחירות הכלליות בעיראק, שאמורות להתקיים באפריל 2018. למותר לציין שלאיראן אין שום אינטרס לתמוך במאמצי הרוסים להרחיב את אחיזתם בשוק הגז הבינלאומי, באמצעות עסקה בין רוסנפט ל-KRG.

פוטין יצר קונצנזוס שברירי עם איראן וטורקיה בעניין הפסקות האש בסוריה, וכדי לשמור על מעמדו, הוא לא יכול להרשות לעצמו לאבד לא את איראן ולא את טורקיה, ובטח לא את שתיהן. בעיראק הוא גם לא יכול להפגין את שרירי הצבא הרוסי, כפי שהוא עושה בסוריה, בהשוואה לנכסים שיש לטורקיה ולאיראן. כפי שכבר ציינו כאן מוקדם יותר הקיץ, משאל העם הזה חשף את חולשתו של בראזני, במקום להרחיב את השפעתו על בגדד והאזור כולו. אם חבל כורדיסטן עומד בפני קושי או סכסוך כתוצאה ממשאל העם, ניתן יהיה להאשים בכך את ברזאני, שייחלש עוד יותר כתוצאה מכך. 

לפוטין יש הרבה מה להפסיד, אבל הוא לא נותר ללא אפשרויות, והוא ודאי שוקל את צעדיו הבאים. אם לא ישתמש נכון בקלפים החלשים שלו בצפון עיראק, ואם יתמוך בברזאני המוחלש, הוא עלול לחשוף את עצמו ולעבור למגננה הן בסוריה והן בעיראק, ועוד יותר מזה להיקלע לעימות מול איראן וטורקיה - התרחיש הגרוע מכל. לחלופין, הוא עשוי להתקרב בעדינות ובזהירות אל הציר המתחזק והולך בין איראן לטורקיה, ולהרחיק את עצמו בשקט מהתלות בברזאני, תוך שהוא פותח דיאלוג עם בגדד כדי לשמור על האינטרסים של רוסיה בצפון עיראק, בכל מה שקשור לאנרגיה. כפי שכבר ציינו בטור הזה באוגוסט, שליטתו של פוטין במתרחש בסוריה תלויה יותר ויותר בטורקיה, ואף יותר מזה באיראן. "משום כך, ייתכן שרוסיה תעדיף לשמור על פסיביות כלפי חוץ, ואילו כלפי פנים למלא תפקיד תומך שיאפשר לצדדים באזור לנקוט יוזמה נגד הכורדים בסוריה או נגד אחרים", כתבנו אז, ואת אותו הדבר אפשר לומר גם בעניין גישתו לכורדיסטן העיראקית.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept