מפקד אל-קודס באיראן חולק כבוד לטלבאני המנוח, בזמן שהמשבר סביב כירכוכ מסלים

p
המחבר
בקצרה
קאסם סולימאני מבקר בכורדיסטן העיראקית; הטורקים מחפשים בני ברית בקרב השבטים בסוריה; שליח האו"ם בסוריה מבקש לקדם את הפסקת האש ולהחדיר בה "ריאליזם".

יחידות הגיוס העממיות של איראן עשויות לקבוע את גורלה של כירכוכ 

ב-13 באוקטובר העביר מזכיר ההגנה האמריקאי ג'יימס מאטיס מסר באמצעות כתבים, ואמר שעל כל הצדדים בעיראק "להמשיך ולהתמקד בהבסת דאעש", או המדינה האיסלאמית.

למחרת, בזמן שהכוחות התכנסו באזור כירכוכ שבעיראק, עמד הגרל קאסם סולימאני, מפקד כוח אל-קודס במשמרות המהפכה האיסלאמית של איראן, ליד קברו של נשיא עיראק לשעבר ג'לאל טלבאני בסולימנייה, וחלק לו כבוד.

הניגוד הזה עשוי להמחיש את מה שצפוי לנו בימים הקרובים. למרות הקשרים הפוליטיים והצבאיים הארוכים של ארה"ב עם בגדד ועם ארביל, נדמה שדווקא טהרן, ולא וושינגטון, נמצאת בעמדה טובה יותר לקבוע מה צפוי לקרות, כפי שכבר כתבנו בטור הזה לפני שבועיים. יחידות הגיוס העממיות (PMU), שזוכות לתמיכתה של איראן ושחררו לאחרונה את העיר חאוויג'ה מידי דאעש, כפי שמדווחת שלי קיטלסון, נערכו לסייע לכוחות ממשלת עיראק סביב מתקני מפתח צבאיים וקידוחי נפט מחוץ לכירכוכ, שמוגנת כיום בידי יחידות הפשמרגה של הכורדים בעיראק.

ראש ממשלת עיראק חיידר אל-עבאדי השכיל למלא הן תפקיד של מדינאי והן של לאומן, כשהתנגד למשאל העם על עצמאותו של חבל כורדיסטן העיראקית וביקש לפתור את המשבר באמצעות משא ומתן. עבורו, היעד הוא לבסס מחדש את שליטתה של ממשלת עיראק על האזור סביב כירכוכ, שליטה שאיבדה לדאעש ב-2014, ולאחר מכן לכוחות הכורדים בעיראק.

עבאדי מעדיף ניצחון ללא שפיכות דמים, בהתחשב במצבה השברירי של הפוליטיקה בארצו. התקדים של משאל העם הכורדי עשוי לדרבן כעת גם את בצרה וכמה קהילות סוניות בעיראק לדרוש אוטונומיה, כפי שמדווח עדנאן אבו זייד. אך נדמה שקיימת עכשיו דינמיקה של הסלמה, ועבאדי הוא רק אחד מכמה שחקנים, כשאיראן היא בתפקיד הגורם המאזן.

המשבר סביב משאל העם העניק דחיפה גם לאיחוד הפטריוטי של כורדיסטן (PUK), הידוע בקשריו החזקים עם איראן. בלוויה של טלבאני, ישב שר החוץ האיראני מוחמד ז'וואד זריף במרחק כיסא אחד מנשיא כורדיסטן העיראקית מסעוד ברזאני; את ארה"ב ייצג השגריר שלה בעיראק. אולי זה לא מפתיע שסולימנייה נמצאת בשטחו של PUK, בזמן שמיליציות במימון איראני מתייצבות מול לוחמי הפשמרגה בחזית כירכוכ.

ב-PUK הביעו ספקנות סביב משאל העם על עצמאות, שיזמה המפלגה הדמוקרטית של כורדיסטן בראשות ברזאני. בכירי PUK, בהם גם בנו של הנשיא המנוח, באפל טלבאני, מובילים את הקריאה לפתרון המשבר באמצעות משא ומתן ולקיום שיחות עם נשיא עיראק פואד מעצום, גם הוא כורדי, בבסיס האם של המפלגה בסולימנייה.

וישנו גם התפקיד שממלאים הטורקמנים בעיראק, המונים כשלושה מיליון איש (8.3 אחוזים מאוכלוסיית המדינה) ומרוכזים ברובם בכירכוכ ובאזור שמסביב. המפלגות הטורקמניות התנגדו למשאל העם על עצמאות לכורדים, ואף הצליחו "להקים סיעות חמושות בתוך [PMU] באזורים מעורבים כמו טוז חורמאטו ואל-באשיר", כותב חאמדי מאליק. "כוחות שיעים כמו אסאיב אהל אל-חאק הביעו תמיכה בסיעות הטורקמניות בתוך PMU, במטרה ללחוץ על הכורדים באזורים אלה... הטורקמנים מקווים כי שחרורם של חאוויג'ה והאזורים הסמוכים וגם הלחץ מצד הכוחות הפדרליים יחלישו לבסוף את הכורדים באזורים אלה".

טורקיה מחפשת בנות ברית בין השבטים בסוריה

בהתאם להסכם הפסקת האש שחתמה עם רוסיה ואיראן, טורקיה פרסה כוחות מיוחדים, חיילי קומנדו ויחידות של צבא סוריה החופשית (FSA) באדליב, הנתונה ברובה לשליטת חייאת תחריר א-שאם, ארגון חמוש המזוהה עם אל-קאעידה. ממשלת סוריה מתחה ביקורת על הפלישה לשטחה.  

חאלד אל-חאטב מדווח מחאלב: "טורקיה שולטת אמנם בסיעות של FSA באזורים המשוחררים, אך היא עדיין זקוקה לבנות ברית בקרב השבטים הפרושים באזורים שבשליטתה. ארגון השבטים למועצה יקל על טורקיה לשלוט בהם. לפיכך, כינוסה של מועצה חדשה הוא יתרון מבחינתם של הטורקים".

"השבטים הפכו לצד החזק במלחמת האזרחים, כך שכל הצדדים המעורבים רוצים לזכות בתמיכתם", מוסיף חאטב. "טורקיה מנסה לנצל את התפקיד שממלאים השבטים בשחרור אזורים שונים במדינה, ובה בעת גם לסכל את גיוסם כבני ברית של משטר הנשיא בשאר אל-אסד ושל הכוחות הדמוקרטיים של סוריה (SDF) שפועלים במימון אמריקאי. השבטים בולטים במיוחד בצפון סוריה ובמזרחה, שם הם נהנים מעוצמה חברתית רבה. ב-SDF נעזרו בכמה מהשבטים במלחמה [נגד דאעש] באזורי הכפר של חאלב וא-רקה. כמה מהשבטים גם נלחמו בכוחות המשטר באזור הכפר שממזרח לחאלב. ייסודה של המועצה השבטית החדשה באזורים המשוחררים הוא צעד שנועד לעודד את השבטים לחבור לטורקיה".

דה מיסטורה מבקש לקדם את אזורי הפחתת האלימות

הסורים סובלים מאלימות בלתי-נסבלת, ולאחרונה חלה עלייה חדה במספר הנפגעים בקרב האזרחים בעקבות הקרבות האחרונים - או כמעט אחרונים - נגד דאעש בא-רקה ובדיר א-זור.

כפי שנכתב בדו''ח ששלח בחודש שעבר מזכ''ל האו"ם למועצת הביטחון, "המשך ההתנגשויות, ובמיוחד הפעילות הצבאית נגד מעוזי [דאעש], גובה מחיר במספר האבדות בנפש, הפצועים והעקורים בקרב האוכלוסייה האזרחית, והרס התשתיות האזרחיות", ולזה מצטרפת גם בקשה "מכל הצדדים המעורבים בסכסוך, ובמיוחד מממשלת סוריה, לשחרר את העצורים, את החטופים ואת הנעדרים".

העלייה החדה במספר הנפגעים האפילה כנראה על מגמה נוספת שבלטה בדו''ח, אשר הכיר "במאמצים העיקשים והנחושים לצמצם את האלימות באמצעות הסכמים להפסקת אש, שהובילו לתוצאות ניכרות בשטח והפחיתו את הפעילות העוינת של כל הצדדים המעורבים בסכסוך". 

הדו''ח מוסיף ומציין כי כיום מתגוררים כמעט מיליון איש פחות באזורים הנצורים והקשים לגישה בסוריה - בסך הכל 3.47 מיליון איש, לעומת 4.44 מיליון בעבר, "כתוצאה מהגישה המוגברת לצפון-מזרח המדינה". נציב האו"ם לענייני פליטים דיווח ביוני על 440 אלף עקורים בתוך סוריה ומעל 30 אלף פליטים שחזרו לבתיהם בששת החודשים הראשונים של 2017. אפשר להמר ולקבוע שהמספרים הללו נמצאים בעלייה.

למרות המצב השברירי, אפשר גם לקבוע בשלב זה שאזורי הפחתת האלימות הם הצלחה שעולה על כל הציפיות, ועשויים להיות הסיכוי הטוב ביותר זה שנים לחידוש התהליך הדיפלומטי. זו ודאי גם תוכניתו של שליח האו"ם בסוריה סטפן דה מיסטורה, שאמר במועצת הביטחון ב-27 בספטמבר: "הפחתת האלימות צריכה להוביל להפסקת אש אמתית וכלל-ארצית, לפעילות בחזית ההומניטרית ולצעדים בוני אמון... [וכן] להנחת הבסיס לחידוש תהליך ז'נבה - כזה שיעבור משלב השיחות המקדימות למשא ומתן רציני על עתידה הפוליטי של סוריה".

דה מיסטורה בונה על יוזמה סעודית, מעין ועידת "ריאד 2" שתיערך בז'נבה, מתוך כוונה לאחד את שורות האופוזיציה ולהחדיר בהן "ריאליזם" מפוכח עוד לפני שייפתח סבב חדש של שיחות בז'נבה, באוקטובר או בנובמבר.

סימנים לריאליזם שכזה ניתן למצוא בקרב מנהיגי הכורדים בסוריה. הגנרל מזלום כובאנה, המפקד העליון של SDF ומנהיג המערכה הצבאית בא-רקה, הסביר לאמברין זמאן בספטמבר כי מבחינתו ממשלת סוריה "מאיימת עלינו לעת עתה", אך הוסיף ואמר: "נצטרך להסתדר עם המשטר הנוכחי. המשטר הסורי הוא המציאות בשטח. מבחינה צבאית, המשטר רשם ניצחון נגד האופוזיציה - כלומר, שאר כוחות האופוזיציה חוץ מאתנו - לפחות באזורים שהוא שוב שולט בהם. ואם נבחן את המצב באובייקטיביות, נראה שהמשטר נמצא פה כדי להישאר". לדבריו, "המטרה העיקרית שלנו היא לשאת ולתת עם הממשלה המרכזית כדי לזכות במעמד כלשהו באזורים ששחררנו. אם נידרש לכך, אנחנו מוכנים לנהל דיאלוג בעניין זה עם הממשלה המרכזית".

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: popular mobilization units, independence referendum, islamic state, kurdistan, qasem soleimani, syria war, jalal talabani
x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept