ישראל פולס

אחרי הניצחון בוועידת המפלגה: נטל ההוכחה על גבאי

p
המחבר
בקצרה
כעת כשהכוח בידיו, מתחיל המבחן האמיתי של אבי גבאי וזה מבחן אכזרי וקשוח. היו"ר החדש יצטרך להוכיח שהוא נוסק בסקרים, שהוא מתגבר על יאיר לפיד, שהוא מהווה איום פוליטי ממשי לנתניהו, שהוא יודע להביא שלטון.

את מבחן הכוח הראשון שלו כנגד המנגנון המפלגתי, יו"ר מפלגת העבודה אבי גבאי סיים בתוצאה האופטימלית ביותר מבחינתו. ועידת מפלגת העבודה, שהתכנסה ביום חמישי [14 בספטמבר] בגני התערוכה בתל אביב, העניקה ליו"ר החדש רוב גורף לשינויים שביקש לערוך בחוקת המפלגה – מהלך שאף אחד לפניו לא הצליח לעשות, כולל ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק.

לא רק שגבאי העביר כמעט בשלמותם את כל שינויי החוקה, המעניקים לו סמכויות נרחבות שמשמעותן שליטה במפלגה וכוח על פני חברי הכנסת, הוא עשה זאת בקלילות.

כעת חוקת המפלגה מאשרת לגבאי לשריין ברשימה לכנסת ארבעה מועמדים משלו, סמכות בלעדית למנות את השרים וסמכות למנות כל בעלי התפקידים בסיעה: יו"ר וראשי ועדות. המשמעות היא שחברי הכנסת, כולל יריביו של גבאי שהתמודדו מולו על ההנהגה: עמיר פרץ, יצחק הרצוג ואראל מרגלית, נתונים במובן הזה לחסדיו. מי שעמד בראש המתנגדים לשינויים בחוקה היה פרץ, אבל בוועידה עצמה לא נראה שזכה לרוח גבית.

הרצוג, פרץ ואחרים הם פוליטיקאים משופשפים. הם מבינים היטב את משמעויות שינויי החוקה. מעתה גבאי הוא ראשון בין שווים. הוא חזות הכל. הוא הקטר ועליהם נגזר לשבת בשקט ולאפשר לו לעבוד, אחרת יואשמו בכך שהם מטרפדים את דרכה של המפלגה אל השלטון.

אמנם, מאחורי הקלעים סערו בשבועיים האחרונים הרוחות כשנודע היקף השינויים שגבאי מבקש לבצע בתקנון המפלגתי – תקנון שגרם כאבי ראש רבים לכל יושבי הראש לפניו. אפילו נרשמו התארגנויות וניסיונות לטרפד את מהלכיו. אבל במבחן התוצאה כל אלו הסתיימו בקול ענות חלושה.

אחרי שגבאי ניצח וקיבל את מה שביקש, נטל ההוכחה כעת הוא עליו. המבחן האמיתי שלו התחיל ברגע בו קיבל אור ירוק מוועידת מפלגת העבודה, וזה מבחן אכזרי וקשוח. גבאי יצטרך להוכיח שהכוח שקיבל לידיו לא היה לשווא ושהוא יודע להביא שלטון, שהוא נוסק בסקרים ומהווה איום פוליטי ממשי לראש הממשלה בנימין נתניהו. בדרך הוא יצטרך גם להיאבק בתוך גוש השמאל-מרכז מול יו"ר יש עתיד יאיר לפיד, שרואה את עצמו כמועמד המחנה לראשות הממשלה ולא יוותר בלי קרב.

מהבחינה הזאת האתגר הבא של גבאי הוא עצום, כמו גם הציפיות ממנו בתוך מפלגתו. כמי שקיבל הכל בלי להזיע כמעט, גבאי יצטרך מהר מאוד להוכיח שהוא מסוגל לספק את הסחורה מול נתניהו, אשר בינתיים למרות חקירותיו הוא האיש החזק במערכת הפוליטית.

מאז נבחר לפני כחודשיים [4 ביולי] בהפתעה, גבאי מפגין ביטחון עצמי משולב ביהירות בהתנהלותו בתוך המפלגה. הוא אינו מתייעץ עם חברי הכנסת, גם לא עם ראשי המפלגה לשעבר. הוא פועל כיחידת קומנדו עצמאית ודורש מכל מי שמסביבו ליישר קו. זה כמובן עובד כל עוד הוא עדיין נמצא תחת הקטגוריה של הבטחה פוליטית צעירה ומרעננת.

עם זאת, ההישג של גבאי בוועידת המפלגה, מרשים ככל שיהיה, לא חיסל את מה שקרוי הקוד הגנטי של מפלגת העבודה. משמעותו: מלחמות עסקנות פנימיות, מחנאות וחיסולי חשבונות. חברי הכנסת המכהנים ירגישו עם הזמן על בשרם את משמעות הכוח והשליטה שהעניקה הוועידה לגבאי לשריין אנשים מטעמו – הרי זה יבוא על חשבונם. ככל שלא יצליח להתרומם בסקרים, יתנהלו קרבות פנים-מפלגתיים בין הח"כים על מקומות ברשימה לכנסת. שריונו של אהוד ברק, למשל, כשר ביטחון עתידי, כמספר 2, יהפוך את עמיר פרץ לחיה טורפת. פרץ כבר הבהיר בנאומו בוועידה מה הוא חושב על ברק וגם הזהיר את גבאי מפניו: אני העברתי לו מפלגה עם 19 מנדטים, ו"היועץ המצייץ" הזה הוריד את המפלגה ל-13 מנדטים, הוא כמעט פירק אותה לחלוטין.

ספק אם גבאי התרשם מהאזהרות של פרץ. כעת כשהכוח אצלו, הוא ימשיך כנראה שלא לספור את חברי הכנסת. זה עניין של אופי וגם נעוץ באמונה פנימית שלו שהוא יהיה זה שיביא למפלגה קהלים חדשים: מזרחיים, פריפריאליים, או במילים אחרות ליכודניקים לייט.

גבאי מוכיח בשבועות האחרונים יכולת מרשימה בהשגת מטרות. הוא אינו מבזבז זמן, וסירב לדחות את כינוס הוועידה תוך שהוא מנטרל את המהלכים מאחורי הקלעים שביקשו לעכב אותו. הוא שמע מיושבי הראש לשעבר – ברק, הרצוג ושלי יחימוביץ' כי מה שלא יצליח לשנות בהתחלה, לא יוכל לעשות אחר כך, ובלי לשנות הוא נדון לשקוע בתוך המדמנה המפלגתית העסקנית. גבאי הקשיב והפנים.

גבאי אינו רטוריקן מזהיר ואינו בעל סדר יום ואג'נדה שהוא סוחב עמו לאורך שנים. במובן הזה הוא תוצר של הפוליטיקה החדשה, שבאמצעות רשתות חברתיות ותקשורת בלתי אמצעית הפך בתוך חודשים ספורים מדמות אנונימית בפוליטיקה ובציבור ליו"ר מפלגה חשובה. גבאי מאמין שבאמצעות המכניזם התקשורתי החדש הוא יצמצם פערים ויסחף את ההמונים אחריו.

אחרי שנבחר ליו"ר העבודה אמר גבאי שהיעד שלו הוא 30 מנדטים למפלגת העבודה. בוועידה הוא התמקד במסר לאחדות השורות ופנה אל חברי הכנסת והפעילים: ''הבית שלנו זקוק לשינוי והתחדשות. אם לא נדע להשתנות, מדוע שהציבור יחשוב שנדע לשנות את המדינה? אנחנו כאן כדי להביא את התקווה לשינוי בעם ישראל...אני מתחייב שמפלגת העבודה תחזור להיות הבית של כל הישראלים.''

על הבמה משני צדיו ישבו יחימוביץ' והרצוג. רחוקים ממנו, בפנים מעט זעופות, לפחות לפי חלק מהתמונות שהתפרסמו, ישבו פרץ והמזכ"ל חרמוני שגם סמכויותיו נחלשו. בצילום הרגע הזה טמון הסיפור כולו: כל עוד גבאי יספק את הסחורה, השקט המאולץ הזה יישמר.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: avi gabbay, ehud barak, benjamin netanyahu, amir peretz, yair lapid, labor party

מזל מועלם היא פרשנית באתר אל-מוניטור לנושאים פוליטיים, וחברתיים פנים ישראליים.

בין השנים 2011-2003 היא שימשה ככתבת הפוליטית של עיתון הארץ, ולאחר מכן הצטרפה למעריב, ככתבת הפוליטית הבכירה וכבעלת טור פוליטי שבועי. במקביל מזל מועלם מגישה תוכנית טלוויזיה שבועית בנושאים חברתיים בערוץ הכנסת.

מזל מועלם היא ילידת מגדל העמק, והחלה את הקריירה העיתונאית שלה במהלך שירותה הצבאי ככתבת במחנה.
היא בעלת תואר שני בלימודי בטחון (במסגרת החוג למדעי המדינה) מאוניברסיטת תל אביב.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept