ישראל פולס

מצרים לא מתרשמת ממשחקי הברית חמאס-איראן

p
המחבר
בקצרה
למרות חימום היחסים עם איראן, בכירי חמאס התקבלו בסף השבוע כאורחים רצויים במצרים, שמכתיבה להנייה כללי משחק חדשים: שיתוף פעולה ביטחוני נגד גורמי ג'יהאד בסיני בתמורה לפתיחת מעבר רפיח ואספקת חומרי גלם, אבל גם עסקת אסירים עם ישראל.

ראשי חמאס הגיעו בשבת [9 בספטמבר] לקהיר לקראת פגישת הנהגת התנועה –  לראשונה מאז בחירתם של איסמעיל הנייה לראש הלשכה המדינית ויחיא סינוואר למנהיג התנועה בעזה. בנוסף אליהם הגיעו למצרים גם סאלאח אל-ערורי, שגורש מטורקיה וקטאר ושוהה כעת בלבנון; ראוחי מושתהא, מחזיק תיק האסירים; ח'ליל אל-חייה, סגנו של סינוואר; ומוסא אבו מרזוק, הנחשב הכי מקורב מכל הנהגת חמאס למשטר במצרים.

מי שלא קיבל אישור מצרי לעבור במעבר רפיח ולהשתתף במפגש הוא פאתחי חמאד, לשעבר שר הפנים בממשלת חמאס. מקור פלסטיני ביטחוני ברשות הפלסטינית אומר לאל-מוניטור, כי המצרים חושדים בחמאד כמי ששיתף פעולה בעבר עם גורמי ג'יהאד בסיני, ולכן נחשב בקהיר פרסונה נון גראטה.

פסגת חמאס בקהיר מתקיימת בצל ההתקרבות בין חמאס לאיראן. בחודש שעבר [2 באוגוסט] הגיעה משלחת חמאס לביקור באיראן (כולל אל-ערורי), לטקס השבעתו של נשיא איראן חסן רוחני, וקיימה סדרת פגישות עם בכירים איראנים. נציג התנועה בלבנון, עלי ברכה, אף הכריז [6 באוגוסט] על ביקור מתוכנן של הנייה בטהרן כי לדבריו "איראן רואה בהתנגדות הפלסטינית דבר חיוני מאוד", ו"איראן היא המדינה היחידה שתומכת בחמאס הן כלכלית והן בנשק".

בתום פגישת הפסגה במצרים יצא הנייה לפגישות עם אמיר קטאר השייח' תמים ועם נשיא טורקיה ארדואן, אך לא יגיע לטהרן על אף רצונו בכך. ברור להנייה ולראשי חמאס שהסכמת מצרים ליציאתם מעזה דרך מעבר רפיח לא מתירה להם "לחתוך" לטהרן.

עד כה המצרים לא התבטאו בפומבי על הידידות המחודשת של חמאס עם טהרן, אבל הנייה, סינוואר ואפילו "הילד הרע" של חמאס, אל-ערורי, יודעים שאינם יכולים לרקוד על שתי חתונות. "זה הכל סוג של משחק", אומר המקור הביטחוני הפלסטיני לאל-מוניטור. לדבריו, הצהרות חידוש היחסים עם טהרן וחידוש הסיוע האיראני לעזה הן חסרות תוכן. "מצרים שולטת במעברים והמפתח נמצא בידיים של א-סיסי – ברצותו הוא פותח לך את צינור החמצן, ברצותו הוא סוגר", הוא אומר, "והם, הנייה, סינוואר וכולם יודעים בדיוק את כללי המשחק וההתנהגות".

מקור ישראלי ביטחוני בכיר אומר לאל-מוניטור דברים דומים. "אין לחמאס היום אף בעל ברית בכל העולם, היחידים שעוד מסתכלים עליהם זה האיראנים", הוא אומר. "ההצהרות (של חמאס) הן ניסיון לומר למצרים 'תחזיקו אותנו', כלומר סייעו לנו להתקיים, לשרוד, לשפר את בידודה של חמאס ולהקל את המצב בעזה, כי אם לא תהיה לנו ברירה נאלץ להיענות לחיזורי איראן".

"לא בטוח עד כמה המצרים התרשמו ממשחקי הברית חמאס-איראן", אומר לאל-מוניטור המקור הביטחוני הפלסטיני. להערכתו המודיעין המצרי ונשיא מצרים א-סיסי "נוהגים כהרגלם בתבונה" – הם מאפשרים לחמאס להתכנס במצרים ולאחד את כל ההנהגה "כדי להכניס להם לתודעה את אותם כללי המשחק שמצרים רוצה לראות את חמאס פועלת ומתנהגת לפיהם, ובכך באופן עקיף לשלוט או לפחות לפקח על חמאס". להערכתו, המצרים נותנים לראשי חמאס לדבר על איראן כידידה ובת ברית, אבל מבחינת מעשים זה כבר סיפור אחר. "איראן רחוקה, מצרים שכנה" – עובדה זו מבחינת קהיר היא התורה כולה על רגל אחת.

על פי דיווח של העיתון הלונדוני "אל חיאת" ואתר "דוניא אל ווטן", בכיר חמאס מוסא אבו מרזוק הצהיר כי חמאס העניקה בלעדיות למצרים לתווך בעסקת אסירים עם ישראל. אבו מרזוק שב וחזר על האולטימטום שהציבה חמאס לתחילתו של משא ומתן כלשהו – שעל ישראל לשחרר תחילה את 54 אסירי עסקת שליט שנעצרו בחודש יוני 2014.

מצרים לוחצת על חמאס להגיע לעסקה עם ישראל. כבר במהלך פגישתו של הנייה עם ראש המודיעין המצרי, ח'אלד פאוזי, הראו המצרים רצון להגיע להסכמה על מנגנון דיונים עם ישראל שיוביל לעסקה בה שני הצדדים, גם חמאס וגם ישראל, יידרשו להתפשר. בתוך חמאס יש השגות רבות לגבי עמדתו הנוקשה והבלתי מתפשרת של סינוואר בסוגיית האסירים. לרבים ברור (וכנראה גם לסינוואר עצמו) כי מימוש עסקה עם ישראל בתיווך מצרים יוביל לשיפור נוסף ביחסי חמאס-מצרים ולבניית מנגנון מקביל להסרת הסגר על הרצועה.

"אין לחמאס ברירה", אומר המקור הישראלי לאל-מוניטור, "הם נמצאים במלכוד ויצטרכו לבחור בין פנטזיה שלא תמומש לעולם לבין עסקה שמחירה אמנם נמוך בהרבה מעסקת אסירים שחלמו עליה, אבל תוביל להישגים אחרים עבורם, למשל הקלות בסגר. בכל הדיונים שהתקיימו בעבר, כולל המפגשים שקיים מוחמד דחלאן עם סינוואר בחודש יוני 2017 בקהיר, ההצעות הישראליות שמו יותר דגש על הקלות על עזה והרבה פחות על שחרור אסירים".

עכשיו מגיע רגע האמת מבחינת הנייה, סינוואר ובכירי חמאס האחרים, שהגיעו לקהיר והתקבלו כאורחים רצויים. הם צריכים להחליט האם לקבל את ההצעה המצרית – שיתוף פעולה ביטחוני נגד גורמי ג'יהאד בסיני בתמורה לפתיחת מעבר רפיח ואספקת חומרי גלם, אבל גם עסקת אסירים עם ישראל. מעל הכל עליהם להבין שקהיר היא המנהיגה והשליטה, ואילו הם, הם תנועה במצור שחייבת להתנהג על פי הנחייתה.

נמצא ב: prisoner exchange, rafah crossing, ismail haniyeh, hamas, saleh al-arouri, abdel fattah al-sisi, yahya sinwar

שלומי אלדר כותב עבור ''ישראל פולס'' של האתר אל-מוניטור. במהלך עשרים השנים האחרונות סיקר את הרשות הפלסטינית ובעיקר את המתרחש ברצועת עזה עבור ערוץ 1 וערוץ 10, בדגש על סיקור עליית כוחו של החמאס. אלדר זכה בפרס סוקולוב לעיתונות. הוא פירסם שני ספרים: ''עזה כמוות'' (2005) בו צפה את נצחון החמאס בבחירות שנערכו לאחר מכן, וכן ''להכיר את החמאס'' (2012).
ב-2010 יצא לאקרנים סרטו ''חיים יקרים'' אשר הוקרן בפסטיבל הקולנוע הבינלאומי של טורונטו וזכה אף בפרס ''אופיר''. הוא בעל תואר שני בלימודי מזרח תיכון מהאוניברסיטה העברית ומתגורר בנס ציונה.

x

Cookies help us deliver our services. By using them you accept our use of cookies. Learn more... X