ישראל פולס

למה הציבור אדיש לפרשיות השחיתות סביב נתניהו?

p
המחבר
בקצרה
ההפגנות נגד גרירת הרגליים בתיקי נתניהו מצד היועץ המשפטי לממשלה צוברות תאוצה. אבל בחוגי הימין והחרדים, שהם רוב בעלי זכות הבחירה, נתניהו מצטייר עדין כקרבן השמאל. האם הישראלים התרגלו להשתרך במקום רע בדירוג המדינות המושחתות ב-OECD?

"רעשי רקע", כך מאפיין ראש הממשלה בנימין נתניהו (6 באוגוסט) את ההודעה הרשמית של המשטרה כי הוא חשוד בשוחד, מרמה והפרת אמונים. השיחה בנוסח גנבי סוסים, שקיים עם מו"ל ידיעות אחרונות, היא "רעש רקע"; לכאורה, השיחות שניהל פרקליטו וקרוב משפחתו דוד שמרון, כדי לקדם רכישת כלי שיט יקרים ומיותרים, אינן מפרות את השלווה השורה תמיד בבית ברחוב בלפור. נדמה שגם הידיעה שאיש סודו לשעבר, ארי הרו, חתם על הסכם עד מדינה, לא הצליחה למחוק את החיוך מפרצופו של נתניהו, וכך גם הבשורה על המעצר של מקורבו, מנכ״ל משרד התקשורת שלמה פילבר.

אולי באמת אין לראש הממשלה סיבה לדאגה. אפילו שרת המשפטים איילת שקד מהבית היהודי, שאינה חשודה באהבת יתר למשפחת נתניהו, אמרה שכתב אישום אינו צריך להפוך בהכרח לצו פינוי מלשכת ראש הממשלה. מצדם של שותפי הקואליציה ממפלגת כולנו, בראשותו של אביר טוהר המידות משה כחלון, אין פוצה פה ואין מצפצף. סקרי דעת קהל מראים שחלק גדול מאזרחי ישראל רוצים שנתניהו "ימשיך בעבודה למענם", כפי שהוא הבטיח בסרטון. "פרשיות השבוע", כפי שנתניהו מכנה את טבעת החקירות המתעבה סביבו, עדיין אינן מביאות לסופה את הקריירה הפוליטית שלו.

הפגנות השבת נגד גרירת הרגליים בתיקי נתניהו מצד היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, צוברות אמנם תאוצה. אבל בחוגי הימין והחרדים, שהם חלק נכבד מבעלי זכות הבחירה, עסקים כמעט כרגיל. בעצם, מה חדש? הישראלים התרגלו להשתרך במקום רע מתחת לאמצע בדירוג המדינות לפי שחיתות ב-OECD (מקום 22 מתוך 34 בדו״ח האחרון.)

מאז שנת 2000 הורשעו בפלילים 18 שרים וחברי כנסת ו-35 ראשי עיריות או מועצות וסגניהם - כך עולה ממחקר שערך משרד עורכי הדין גדעון פישר בשיתוף עם הפרופסור למשפטים עמנואל גרוס. האדישות שבה התקבל מינויו החוזר של העבריין אריה דרעי לשר הפנים ב-2016 מלמדת, כי לא פג תוקפו של הכלל התלמודי "אין ממנים פרנס על הציבור, אלא אם כן קופת שרצים תלויה מאחוריו" (יומא כ''ב ע''ב). זה מזכיר לי נזיפה שספגתי משגריר של מדינה מתפתחת (קמרון), על רשמי ביקור במדינה המושחתת והנחשלת שלו, כולל הלם המעבר מארמון הנשיאות מצופה השיש ועתיר הזהב, אל בקתות הבוץ העלובות שמעבר לכביש. "אתה לא מבין כלום", תקף השגריר, "העם דורש שראש השבט שלו יגור בארמון מפואר", הסביר הדיפלומט, "זה מגיע לו".

שלא ביודעין, ואולי דוקא ביודעין, הסוקרים שממצאיהם מתפרסמים מעת לעת באמצעי התקשורת, משמרים את הגישה הסלחנית כלפי פוליטיקאים שסרחו ובכך מעניקים לגיטימציה להמשך שלטונם. כך למשל, בסקר שפורסם ביום שני (6 באוגוסט) הסתפק ערוץ 10 בשאלה האם ראש הממשלה צריך להתפטר אם יוגש נגדו כתב אישום. אמנם 66 אחוזים השיבו שבמקרה זה יהיה עליו לפרוש, ואולם, הציבור הרחב יכול היה ללמוד מהסקר כי פוליטיקאי שאין חולקים על כך שהוא ובני ביתו חוגגים במשך שנים על חשבון אזרחי המדינה ואנשי עסקים, ראוי להנהיג אותם. עובדה, אחת האפשרויות שהוצגו בפני הנסקרים היא תמיכה בליכוד בראשות נתניהו, אילו הבחירות היו מתקיימות היום ( 29 מנדטים).

יש להניח שהתוצאות היו שונות וגם המגמה בדעת הקהל, אילו, השאלה הייתה מנוסחת כך: "נשיא בית המשפט העליון לשעבר, מאיר שמגר, אמר שכשמדובר במתנות בהיקף גדול, לדוגמה סיגרים ושמפניה, דעתו הנחרצת היא שראש ממשלה צריך להתפטר- את/ה סבור/ה שנתניהו לא צריך להתפטר?

ד"ר אסף מצקין, חוקר ומרצה במרכז הבינתחומי בהרצליה ובמכללה האקדמית ת"א-יפו בתחום שחיתות ודעת קהל, התריע לפני תשע שנים, כי המאבק בשחיתות הפוליטית והלהט שהיה קיים בתחילת שנות התשעים דעכו: לא עוד הפגנות המוניות בכיכרות נגד השחיתות הפוליטית, לא עוד שביתות רעב ותחושה עזה של צורך בשינוי שיטת הממשל. במאמר שפרסם ב-2008 בכתב העת "עיונים בביטחון לאומי", בעיצומן של החקירות נגד ראש הממשלה אז, אהוד אולמרט, הדגיש מצקין כי צמצום המאבק הציבורי אינו נובע בשום אופן מירידה ברמת השחיתות הפוליטית ובהיקפיה במערכת הפוליטית והביורוקרטית הישראלית. נהפוך הוא. לדבריו, בזמן כתיבת המאמר שחיתות פוליטית נפוצה בקרב נבחרי ציבור יותר מבעבר, מאחר שמערכת אכיפת החוק ומערכות המשפט על שלוחותיהן השונות אינן מתייחסות לנבחרי ציבור באותו אופן בו הן מתייחסות לאדם מן השורה. זאת בעיקר כאשר מדובר בנבחרי ציבור בדרגים גבוהים.

מצקין ציין כי השחיתות השלטונית החדשה מתאפיינת בהיעדר בושה ועכבות מוסריות מצד נבחרי ציבור, פריצת כל הגבולות המוסריים האפשריים וזלזול מוחלט בנורמות של שלטון החוק. הוא הזכיר בהקשר לכך בין השאר את פרשת ההובלות מתקופת כהונתו הראשונה של נתניהו. היועץ המשפטי אליקים רובינשטיין חילץ אז את נתניהו מספסלי בית המשפט. כעבור פחות מעשור הציבור חילץ את נתניהו מספסלי האופוזיציה והחזיר אותו אל הנהגת המדינה.

"לציבור בחברה דמוקרטית עשויה להיות השפעה על הנושאים העולים על סדר היום, וכתוצאה מכך גם על טיפולה של המערכת הפוליטית בנושאים אלו", כתב מצקין; "ואולם, התגברות מעשי השחיתות מצד נבחרי ציבור ועזות המצח המאפיינת חלקים מן המערכת הפוליטית, הגבירה את האדישות בקרב הציבור״.

במאמר שפרסם באותו כתב העת, דימה פרופ' יצחק זמיר, מי שהיה שופט בית המשפט העליון והיועץ המשפטי לממשלה, את השחיתות השלטונית ל"סרטן שמתפשט בגוף תקופה ארוכה בלי שמודעים לו". לדבריו, כאשר הסרטן מתפרץ באופן גלוי בשלב מתקדם, כבר אי אפשר לחסל אותו. "אנחנו נמצאים במצב של התפשטות סמויה של סרטן השחיתות", הוסיף זמיר, אשר כלל את השחיתות השלטונית בחמישייה הפותחת של הבעיות הקשות שמאיימות על קיומה של מדינת ישראל. לא פחות.

"כששלטון מושחת, מה טעם לשלם מסים או לשרת בצבא?", התריע זמיר, "כל אחד לעצמו". שחיתות שלטונית מביאה לירידה ברמת השירותים הניתנים לציבור, מלבד לקבוצה קטנה של מקורבים לשלטון, שנהנית מרמת חיים מנקרת עיניים. "במצב כזה הציבור עלול להתייאש מן השלטון הנבחר, ולחפש מנהיג חזק שיקבל יד חופשית לטהר את השלטון. מנהיג כזה, במאבק שלו נגד מנגנונים מושחתים, עלול להרוס גם את הדמוקרטיה", הוסיף זמיר. נתניהו הצליח גם לשכלל את השחיתות במנגנונים וגם לחבל בעמודי התווך של הדמוקרטיה. אולם לנוכח הרעש הכבד שמגיע מהחקירות לכל בית בישראל, נראה כי מנגנוני המשפט ושומרי הסף של הדמוקרטיה עשויים לסיים את שלטון נתניהו עוד לפני שהוא יצליח להרוס אותם.

 

 

עקיבא אלדר הוא בעל טור ב''ישראל-פולס'' של אתר אל-מוניטור. עיתונאי בכיר ופובליציסט לשעבר בעיתון הארץ. שימש בתפקיד הכתב המדיני של הארץ וראש המשרד האמריקאי של העיתון בוושינגטון. ספרו ''אדוני הארץ: המתנחלים ומדינת ישראל'' אותו חיבר יחד עם פרופ' עדית זרטל הפך לרב-מכר בישראל, ותורגם לאנגלית, לגרמנית לערבית ולצרפתית. בשנת 2006 כלל אותו העיתון פיננסיאל טיימס ברשימת הפרשנים המשפיעים ביותר בעולם. הוא זכה בפרס Middle East Award מטעם ארגון - search for common ground – ארגון בינלאומי לקידום שלום ופיוס, על פעלו לקידום השלום במזרח התיכון באמצעות התקשורת אלדר הינו יליד חיפה (1945). הוא השלים לימודי כלכלה, יחסים בינלאומיים ופסיכולוגיה באוניברסיטה העברית.

x

Cookies help us deliver our services. By using them you accept our use of cookies. Learn more... X