ישראל פולס

דילמת השבויים והנעדרים של נתניהו

p
המחבר
בקצרה
בהכירו את עוצמתן של משפחות שכולות בחברה הישראלית וללא מדיניות אסטרטגית מגובשת לרצועת עזה, נתניהו מנסה לשמור על פרופיל נמוך מול מחאות משפחותיהם הלוחמים גולדין ושאול. אבל המשך המחאה יכול להסב לו נזק במעוזי התמיכה המסורתיים שלו.

כמעט שש שנים לאחר שחרורו של החייל השבוי גלעד שליט [אוקטובר 2011], שהותיר בישראל טראומה לאומית הצרובה בנפשותיהם של ישראלים רבים, והסיפור מתחיל אט אט לחזור על עצמו.

שליט, איש צוות טנק ישראלי, נחטף בידי חמאס בשנת 2006 והוחזק בשבי במשך חמש שנים ארוכות, עד שדווקא ראש הממשלה בנימין נתניהו, שהשקיע את רוב הקריירה הפוליטית שלו בהטפה נגד ניהול משא ומתן עם טרוריסטים, שחרר למעלה מאלף מחבלי ורוצחי חמאס כדי להשיבו ארצה. במשך חמש שנות שביו של שליט, בתנאי בידוד וללא ביקורים, נקרעה החברה הישראלית בין המוני מפגינים שדרשו מהמדינה לעשות הכל למען השבתו הביתה, לבין המתנגדים, רובם אנשי ימין, שדרשו לא לשחרר רוצחים תמורת החייל, בידיעה כי חלק גדול מהם ישובו אחר כך למעגל הטרור.

בעקבות עסקת שליט הקים נתניהו ועדה מיוחדת בראשותו של שופט העליון לשעבר מאיר שמגר, על מנת שתגבש כללים לניהול משאים ומתנים דומים בעתיד. הוועדה הגישה דו"ח מפורט [2012] שהמליץ להקשיח מאוד את התנאים לניהול משא ומתן להחזרת חיילים חטופים או שבויים וקבעה "מפתח" מפורט המגביל מאוד את חופש הפעולה של הממשלה לשחרר מחבלים במהלכים כאלה. בין היתר נקבע כי תמורת גופות של לוחמי צה"ל, ישוחררו רק גופות של מחבלים. אלא שנתניהו לא הביא את הדו"ח לאישור הממשלה והוא נותר מסמך בלתי מחייב.

כעת, הסיפור חוזר מחדש. הפעם, לא מדובר בחיילים שבויים או חטופים, אלא בגופותיהם של שני לוחמים ישראלים: סמ"ר אורון שאול וסגן הדר גולדין. שניהם נהרגו במהלך "צוק איתן" אך גופותיהם נחטפו בידי חמאס ומוחזקות מאז קיץ 2014 בעזה.

מתברר שחמאס לא בוחל גם במסחר בגופות, והארגון דורש שחרור מחבלים חיים תמורת גופות הלוחמים רק כדי להתחיל את המשא ומתן. ישראל מסרבת. משפחותיהם של הלוחמים גולדין ושאול, ששמרו על פרופיל נמוך בשנתיים הראשונות, עברו לאחרונה למאבק גלוי. ביום חמישי האחרון [24 באוגוסט] התפטר מתפקידו השליח המיוחד של ראש הממשלה לענייני השבויים והנעדרים, אלוף משנה במילואים ליאור לוטן, לאחר שהתייאש מהאפשרות להשיג פריצת דרך. ביום ראשון [27 באוגוסט] כינסה משפחת גולדין מסיבת עיתונאים ובה כינתה את שר הביטחון אביגדור ליברמן "חלש ופחדן". אם נוסיף לנתונים הללו את העובדה שגולדין ז"ל היה אחיינו של שר הביטחון הקודם, משה (בוגי) יעלון, נקבל את התסבוכת שקיבל עכשיו בנימין נתניהו.

בנוסף לגופות שני הלוחמים, ההערכה היא כי חמאס מחזיק בעזה בשלושה אזרחים ישראלים שחצו את הגבול בשנים האחרונות מרצונם. גם משפחותיהם של האזרחים הללו דורשות פעולה ישראלית נמרצת להשבתם. מי שבולם את קידום המשא ומתן מול חמאס בסוגיה הזו הוא שר הביטחון ליברמן. הוא דורש לקבל בממשלה, גם אם באיחור, את דו"ח שמגר ולא "לחזור על שגיאת שחרורו של גלעד שליט", כדבריו.

על פי ליברמן, מאז שחרור שליט, נעצרו מחדש בידי ישראל 202 ממשוחררי העסקה, שחזרו לדרך הטרור, ואילו שבעה ישראלים נרצחו במעורבות ישירה או עקיפה שלהם. ליברמן נשבע שהדבר הזה לא יחזור על עצמו במשמרת שלו ונקלע למסלול התנגשות עם המשפחות. נתניהו מנסה לשמור על פרופיל נמוך יותר, בהכירו את עוצמתן של משפחות שכולות בחברה הישראלית, אבל לא מעז להיכנס עם ליברמן לעימות סביב הנושא, בעיקר לא במצבו הנוכחי, כשהוא במצור של שתי חקירות פליליות קשות ואולי נוספות בדרך.

במשוואה הזו יש משתנים נוספים, שרק מסבכים את המצב. בניגוד למשפחת שליט, שדרשה בזמנו מהממשלה להיענות לדרישות חמאס, לשחרר את המחבלים ולהחזיר הביתה את הבן החי, משפחת גולדין לא מציבה דרישה דומה. אולי אפילו להיפך. הוריו של גולדין סבורים שאסור לשחרר רוצחים תמורת גופת בנם. הם דורשים פעולה תקיפה ומתמשכת של הממשלה להגברת הלחץ על חמאס ורצועת עזה, כדי לאלץ את הארגון להחזיר את הגופה ביוזמתו. הם דורשים להפסיק להחזיר את גופותיהם של מחבלי חמאס שנהרגים במהלך ביצוע פיגועים בישראל, להחמיר מאוד את תנאיהם של אסירי חמאס הכלואים בישראל, להפסיק את ביקורי המשפחות, לא לסייע לחמאס בעזה ולהגביר מאוד את המצור על הארגון. דווקא בתחום הזה, דעתם אינה שונה בהרבה מדעתו של שר הביטחון ליברמן, שמטרפד בשנה האחרונה את כל הרעיונות החדשים של גורמים רבים בתוך הממשלה להביא להקלה הומניטרית בעזה והפחתת הלחץ הכבד על הרצועה.

נתניהו, בינתיים, מנסה לתמרן בין הקטבים השונים של הדילמה הזו מבלי לשלם מחיר פוליטי או ציבורי. משפחת גולדין התלוננה אתמול כי ראש הממשלה לא מוצא זמן לפגוש אותה. נתניהו יודע שמבחינת היקף המחאה הציבורית, סיפור גלעד שליט לא יחזור על עצמו מכיוון שהפעם מדובר בגופות, ולא בחייל חי. מצד שני, משפחת גולדין, הנמנית על הציונות הדתית, שייכת לבייס האלקטורלי שלו, הגרעין הקשה של תומכיו בקרב הימין המסורתי בישראל. המשך מחאתה יכול להסב לו נזק לא פשוט בדעת הקהל ובמעוזי התמיכה המסורתיים שלו.

נתניהו היה יכול לגבש תכנית, אילו הייתה לו מדיניות אסטרטגית מגובשת בכל הקשור לרצועת עזה. הבעיה היא, שאסטרטגיה כזו אין. השבוע [28 באוגוסט] הוא נפגש עם מזכ"ל האו"ם החדש, אנטוניו גוטרש, שהפציר בו להקל על המצב ברצועת עזה, אבל ישראל עדיין לא החליטה מה בדיוק היא רוצה מעזה ומהי בדיוק מדיניותה מול ממשל חמאס ברצועה. ביד אחת מחזיקה ישראל את עזה מעל המים, באמצעות מעל אלף משאיות אספקה הנכנסות מדי יום לרצועה דרך הצד הישראלי ובאמצעים נוספים. מצד שני, ישראל ממשיכה לנהל מגעים צפופים עם מצרים ועם מוחמד דחלאן (המקורב לאביגדור ליברמן), במאמץ לנסות לגבש אלטרנטיבה לחמאס ברצועה. כשכל יד של אותו הגוף פועלת בכיוון אחר, מה הפלא שהראש לא באמת יודע מה לעשות.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: benjamin netanyahu, gilad shalit, hamas, gaza strip, prisoner exchange, idf, hadar goldin, avigdor liberman

בן כספית משמש כפרשן של האתר אל-מוניטור, ישראל פולס. הוא עיתונאי בכיר ופרשן פוליטי ומדיני של מספר עיתונים ישראלים, מגיש תוכניות רדיו וטלוויזיה קבועות בנושאים
הקשורים לפוליטיקה ישראלית.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept