ישראל פולס

המהלך שאמור לסיים את כהונת נתניהו

p
המחבר
בקצרה
בשלב זה כל שותפיו הקואליציוניים הבכירים של נתניהו ממשיכים להעניק לו אשראי פוליטי רחב, אך מאחורי הקלעים הם מודים שלא יוכלו לאפשר לו לכהן כראש ממשלה אם וכאשר יוגש נגדו כתב אישום. בדיוק כמו שברק לא איפשר לאולמרט.

הפיכתו של ארי הרו לעד מדינה נגד בנימין נתניהו, מהווה אבן דרך אסטרטגית בכל הקשור לחקירות ראש הממשלה. אם עד כה אי אפשר היה להעריך איך יסתיימו החקירות, הרי שכרגע ההימור המושכל הוא שנגד נתניהו יוגש כתב אישום אחד לפחות. רשויות האכיפה בישראל אינן עורכות הסדרי טיעון נדיבים עם מי שאמורים היו לרצות שנות מאסר בפועל (כמו הרו), אלא למען מטרה אחת: הפללת הממונה על אותו עד מדינה.

כזכור, ראש הממשלה הקודם, אהוד אולמרט, עזב את תפקידו על רקע חקירות מהסוג שמתנהל כעת נגד נתניהו. על פניו, נראה כי האישומים בהם נחשד כעת נתניהו חמורים מהאישומים בהם נחשד אולמרט, ערב עזיבתו את התפקיד. האם כל האמור לעיל מסמן את סוף עידן נתניהו? סביר להניח, אם כי לוח הזמנים עדיין שרוי בערפל ובישראל שום דבר לא נגמר עד שהוא נגמר. ואנחנו נמצאים, פחות או יותר, בהתחלה.

החוק היבש בישראל אינו קובע שראש ממשלה הנאשם בפלילים צריך להתפטר. להיפך. על פי החוק, הוא יכול להמשיך לכהן בתפקידו עד אחרי שיורשע, ועד שפסק הדין בעניינו יהיה חלוט, בהנחה שמדובר בהרשעה עם קלון. כלומר, נתניהו יכול לטעון שהוא רוצה להמשיך כרגיל, גם במהלך החקירה (שבה אנו נמצאים עכשיו) וגם לאחר שיוגש כתב אישום ויתקיים המשפט. נתניהו אכן טוען את הטענה הזו וחסידיו בליכוד מביעים בה תמיכה. הסיכויים שזה אכן יקרה, נמוכים עד אפסיים.

אולמרט התפטר מתפקידו בעקבות מהלך פוליטי. בעקבות פרסומים על היקף החקירה נגדו, והעדות המוקדמת שנתן היהודי-אמריקאי משה טלנסקי נגדו, נוצרה אווירה ציבורית שחייבה את החלפתו. השותף הקואליציוני הבכיר שלו, אהוד ברק, שעמד אז בראש מפלגת העבודה, הציב בפניו אולטימטום: או שיתפטר, או שהעבודה תפרוש מהקואליציה והממשלה תיפול. אולמרט התפטר [ספטמבר 2008], ציפי לבני ניסתה להרכיב ממשלה ונכשלה, ישראל הלכה לבחירות ובנימין נתניהו נכנס ללשכת ראש הממשלה באפריל 2009.

זה המהלך שאמור לסיים גם את כהונת נתניהו, אם וכאשר. המועמדים לבצע אותו הם שני השותפים הקואליציוניים הבכירים שלו, שר האוצר משה כחלון ושר החינוך נפתלי בנט. על פניו וברגע זה, ממשיכים כל שותפי נתניהו להעניק לו אשראי ומתחמקים מהשאלה מה יעשו אם יוחלט להגיד נגדו כתב אישום. בשיחות סגורות, הם מודים שלא יוכלו לתת למצב חסר תקדים כזה לקרות.

"לא יתכן שלישראל יהיה ראש ממשלה הנאשם בפלילים, לא הכל עניין של החוק היבש, מדובר בעניין ערכי וציבורי מהמדרגה הראשונה", אמר לאל-מוניטור גורם בכיר ב"כולנו", מפלגתו של שר האוצר כחלון. גם בסביבתם הקרובה של נפתלי בנט ואיילת שקד מדברים באותה שפה. כלפי חוץ, הצהירה שקד לאחרונה [5 באוגוסט] שראש הממשלה אינו חייב להתפטר עם הגשת כתב אישום נגדו. אחר כך תיקנה ואמרה שבמצב כזה יצטרכו סיעות הקואליציה לשקול ולהחליט כיצד לנהוג.

ככל שחולף הזמן, כך הולך וגובר הסיכוי שרגע כזה אכן יגיע. לוח הזמנים המוערך הוא כשנה אחת לפחות, אבל זה גם יכול לקרות קודם. הכל תלוי בעוצמת הפרסומים וההדלפות שיהיו מהחקירות ובעיקר מעדותו של עד המדינה ארי הרו. המערכת החיסונית של נתניהו כבר נסדקה בחודשים האחרונים, לאור גודש הפרסומים והעדויות שכבר דלפו. גם פרשת הצוללות, שמסבכת את מקורביו האינטימיים ביותר, תרמה לכך.

כעת נלחם נתניהו על הישרדותו הפוליטית ומנסה להפגין עסקים כרגיל. ביום רביעי השבוע [9 באוגוסט] אמור להתקיים כנס תמיכה גדול בראש הממשלה שארגן הליכוד בתל אביב. אנשיו של נתניהו דוחקים בחברי כנסת ושרים לצאת להגנתו באמצעי התקשורת, אך ההיענות חלקית בלבד. השרים נבוכים, חברי הכנסת גוררים רגליים. מאחורי הקלעים ניטש כבר קרב הירושה, במלוא עוזו.

התפטרות אפשרית של נתניהו לא לוקחת את ישראל בהכרח לבחירות חדשות. רוב הסיכוי שאכן יוכרזו בחירות, אבל הנשיא ראובן ריבלין יכול להטיל את הרכבת הממשלה על חבר כנסת אחר מטעם הליכוד. אם היא (הממשלה) תזכה לאמון הכנסת, היא תכהן עד תום הקדנציה של הממשלה הנוכחית (2019).

הבעיה היא, שבליכוד אין כרגע מי שמסתמן כמועמד שיכול לרכז סביבו קונצנזוס. המועמד הבולט ביותר הוא ישראל כץ, כששני שרים לשעבר יכולים רק לבכות את מר גורלם ואת השגיאה הפטאלית שעשו, כל אחד בתורו, כשהתפטרו מהכנסת. הראשון הוא גדעון סער, שהתפטר לפני הבחירות הקודמות, לאחר שסבל את נחת זרועו של נתניהו. לו היה סער כעת חבר כנסת פעיל, הוא היה הופך אוטומטית למועמד מוביל לרשת את נתניהו.

הדברים אמורים גם לגבי שר הביטחון לשעבר, משה (בוגי) יעלון. לו היה מקבל את הצעתו של נתניהו ועובר מתיק הביטחון לתיק החוץ, ולא פורש מהממשלה והכנסת, היה יעלון עכשיו נתפס כקונצנזוס להחלפת נתניהו, אם וכאשר ייאלץ לפנות את מקומו.

בהיעדרם, ינסו ישראל כץ, או אולי גלעד ארדן, ואפילו יובל שטייניץ, להתקוטט על הזכות למלא את מקומו של המנהיג ולהקים ממשלה חלופית. הסיכוי שזה יקרה אינו גבוה, למרות שרוב סיעות הקואליציה אינן מעוניינות בבחירות ושואפות להשלים את הקדנציה. כך או אחרת, הולכים וגוברים הסימנים שאנו מתקדמים לקראת סיום עידן בנימין נתניהו. עכשיו, הכל שאלה של לוחות זמנים.

נמצא ב: israeli politics, knesset, corruption, indictment, ari harow, likud, benjamin netanyahu

בן כספית משמש כפרשן של האתר אל-מוניטור, ישראל פולס. הוא עיתונאי בכיר ופרשן פוליטי ומדיני של מספר עיתונים ישראלים, מגיש תוכניות רדיו וטלוויזיה קבועות בנושאים
הקשורים לפוליטיקה ישראלית.

x

Cookies help us deliver our services. By using them you accept our use of cookies. Learn more... X