טורקיה עלולה לחבל בהתקדמות של ארה״ב ורוסיה בסוריה

p
המחבר
בקצרה
טורקיה עשויה למצוא מכנה משותף עם דמשק וטהרן, על רקע חששותיה מהכורדים הסורים; בנציבות האו״ם לפליטים מדווחים על מגמה של ״חזרה ספונטנית״ בסוריה; טורקיה עיקלה נכסים של קהילה נוצרית עתיקה.

הקשרים בין טורקיה לאיראן עשויים להתהדק

בתדריך עיתונאים בעקבות הפגישה שהתקיימה ב-7 ביולי בין נשיא ארה״ב דונלד טראמפ לנשיא רוסיה ולדימיר פוטין, מזכיר המדינה האמריקאי, רקס טילרסון, הודה בתמימות הדעים ששוררת בין שני המנהיגים, כשאמר: ״נראה לי שגם לרוסיה יש אינטרס זהה לשלנו, שסוריה תשוב להיות מדינה יציבה ומאוחדת, אך בסופו של דבר גם כזו שנוכל לקיים עמה דיון פוליטי על העתיד שלה, וכן על עתידה של ההנהגה הסורית״.

תחילתה של הבנה בין ארה״ב לרוסיה בנושא הסורי עשויה להיות צעד מבורך לקראת פתרון פוליטי. כמו כן, היא עשויה להוות זרז להיערכות חדשה שתקרב בין טורקיה לסוריה ולאיראן, ותוך כדי כך גם תבחן את מידת השפעה של מוסקבה על השחקניות האזוריות.

פסגת טראמפ ופוטין, יותר משסיפקה תשובות, עוררה כנראה סימני שאלה בדמשק, בטהרן ובאנקרה. נשיא סוריה בשאר אל-אסד ודאי לא אוהב את השיח הזה על ״עתידה של ההנהגה הסורית״, שלפחות בעיני האמריקאים פירושו הדחתו מתפקידו. מנהיגי איראן, מצדם, חוששים כנראה שמוסקבה עשויה לשקול את ההצעות של וושינגטון להגביר את הלחץ על איראן, אולי בתמורה להקלה בסנקציות, גם אם עד עכשיו אין כל סימנים לכך שהנושא נדון.

אלא שאם טהרן ודמשק רק מתחפרות בעמדותיהן, נראה שאנקרה היא זו שמתכננת לחבל במהלך. מטין גורג'ן כותב: ״לאחר שנכשלה במאמציה לשכנע את ארה״ב להפסיק את הסיוע ליחידות ההגנה העממיות של הכורדים (YPG) שממזרח לנהר הפרת, [אנקרה] מפנה כעת את תשומת לבה מערבה מהפרת... במיוחד לקנטון אפרין בסוריה, שנמצא בשליטתן של יחידות ההגנה העממיות, וכן לאזור אדלב, שנשלט בידי ערב רב של ארגונים שזוכים ברובם לתמיכתה של טורקיה״.

הנשיא הטורקי רג'פ טאיפ ארדואן איבד אמון בארה״ב כשותפה אמינה לטיפול באינטרס העיקרי של טורקיה בסוריה, כלומר סיכול התקדמותן של יחידות ההגנה. גורג'ן כותב אמנם, ובצדק, ״אין ספק שלאנקרה קל יותר לעבוד מול מוסקבה מאשר מול ארה״ב בצפון סוריה״, ובכל זאת ייתכן שארדואן שואל את עצמו האם לרוסיה יש רצון או יכולת לבוא חשבון עם הכוחות הכורדים על פי התנאים שמציבה טורקיה, במיוחד אם ניכרת התחממות בקשרים בין ארה״ב לרוסיה.

בין כה וכה, טורקיה שוקלת מחדש את המדיניות שלה בסוריה. היא גם שותפה מלאה בתהליך שהחל באסטנה, לצד רוסיה ואיראן. וישנו כמובן גם אינטרס משותף לסוריה, לטורקיה ולאיראן למנוע מהכורדים אוטונומיה. איראן, טורקיה ועיראק התנגדו למאמץ של כורדיסטאן העיראקית ליזום משאל עם בסוגיית העצמאות. הרקע הכורדי של לוחמי המדינה האיסלאמית שביצעו את התקפות הטרור באיראן ב-7 ביוני העצים עוד יותר את החשש מפני הבדלנות הכורדית, כפי שמדווח פאזל הוראמי.

הסכסוך עם קטאר, בניצוחן של סעודיה ושל איחוד האמירויות הערביות, מקרב אף הוא בין טורקיה לבין איראן. סמיח אידיז כתב בחודש שעבר שתמיכתו של ארדואן בקטאר ״תאלץ כנראה את ארדואן להפיג את המתיחות עם טהרן, שתומכת גם היא בקטאר, כדי להימנע מסבב נוסף של בידוד אזורי. רמז לכך ניתן לראות בביקורו של שר החוץ האיראני מוחמד ג׳וואד זריף, שעות ספורות בלבד לאחר פרוץ המשבר מול קטאר״.

עלי האשם מדווח: ״מקבלי ההחלטות בטהרן מבינים היטב שקטאר וטורקיה חברות באותו הציר, וכי סביר להניח שלא יקבלו במלואן את השקפותיה האזוריות של טהרן. אך למרות חילוקי הדעות, אנקרה ודוחא אינן רואות בטהרן אויבת. די בזה כדי למצוא מכנה משותף בכמה מהנושאים שבמחלוקת, גם בזכות גישתה האזורית הנוקשה של ריאד, שנתפסת בעיני כל השלוש כסכנה ליציבות השברירית של האזור. סוגיה נוספת שמעוררת מחלוקת בטהרן היא ההתעקשות של סעודיה לכפות את סדר היום של ריאד על שכנותיה, ולאחד את כולן תחת הדגל האנטי-איראני, שאם אכן יתגשם יוביל אולי לכך שהצעד הסעודי הבא, בתמיכתו של טראמפ, יכוון נגד איראן״.

היערכות מחודשת שכזו תשמש מבחן לפוטין, שמקדם בברכה שותפות עם ארה״ב וזקוק לה כדי לייצב את המצב בסוריה, אלא שהידוק הקשרים עם האמריקאים עלול להחליש, במקום לחזק, את השפעתו על דמשק, על טהרן ועל אנקרה. היעד הסופי של פוטין הוא הקלה בסנקציות שהטילה ארה״ב, ונשאלת השאלה האם טראמפ יצליח להדוף את הצעת החוק הנוקשה עוד יותר שמונחת לפתחו של בית הנבחרים. אם לא תהיה הקלה בסנקציות, לפוטין לא יהיה שום אינטרס לצדד בטראמפ על חשבון קשריו עם בנות בריתו באזור. משום כך, ייתכן שרוסיה תעדיף לשמור על פסיביות כלפי חוץ, ואילו כלפי פנים למלא תפקיד תומך שיאפשר לצדדים באזור לנקוט יוזמה נגד הכורדים בסוריה או נגד אחרים. מוסקבה עשויה לראות בזה את היד המנצחת.

לארה״ב, מצדה, מומלץ לשחק בקלף הרוסי בזהירות רבה, ולהבין שגם טהרן, אנקרה ודמשק ירצו לומר את דברן.

בנציבות האו״ם לפליטים מדווחים על ״חזרה ספונטנית״ בסוריה

בנציבות האו״ם לענייני פליטים, UNHCR, ״מבחינים בשנת 2017 במגמה בולטת של חזרה ספונטנית אל סוריה ובתוכה... הגורמים העיקריים המשפיעים על החלטתם של פליטים לחזור בכוחות עצמם לבתיהם, בעיקר בחאלב, בחאמה, בחומס ובדמשק אך גם במחוזות אחרים, קשורים בראש ובראשונה לחיפוש אחר בני משפחה, לבדיקת מצב הנכסים, ובמקרים מסוימים, לשיפור ממשי או מדומה במצב הביטחוני בחלקים מהמדינה״.

בנציבות האו״ם מעריכים כי 440 אלף עקורים פנימיים ועוד 31 אלף פליטים שברחו למדינות אחרות חזרו עד כה לבתיהם ב-2017, והתווספו ל-260 אלף פליטים שחזרו לבתיהם מאז 2015, רובם מטורקיה.

זו מגמה שברירית, ואת העניינים מסבכים עוד יותר גם חוסר הוודאות והמצב הביטחוני המעורער בסוריה. נציג הנציבות אנדרי מהצ'יץ' אמר: ״למרות העלייה הכללית בתחושת התקווה, בעקבות שיחות השלום האחרונות באסטנה ובז'נבה, [אנחנו] מאמינים שהמצב בסוריה עדיין לא בשל לחזרה בבטחה ובכבוד של כל הפליטים... בשלב זה, ואף שנציבות האו״ם לפליטים ממשיכה להשקיע, ביחד עם שותפות נוספות, בשיפור תנאי הגישה לאזורים בתוך סוריה, בשלב זה הנציבות עדיין לא יכולה לעודד או לקדם את חזרתם של הפליטים מהארצות המארחות״.

בעקבות המלחמה, יש בסוריה 6.3 מיליון עקורים פנימיים, ועוד כחמישה מיליון פליטים.

טורקיה עיקלה נכסים של הכנסייה הסורית

אילה ז'אן יאקלי מדווחת: ״הרשויות בטורקיה עיקלו מהכנסייה הסורית כחמישים נכסים בשטח כולל של אלפי מטרים רבועים, בתואנה שפג תוקף שטרות הבעלות עליהם, כך טוענים ראשי הקהילה והכנסייה״.

״בין הנכסים שעוקלו לפחות שני מנזרים פעילים שנוסדו לפני 1,500 שנה, הסביר קוריאקוס ארגון, יושב ראש הקרן של מנזר מור גבריאל. אובדן המנזרים הללו מאיים על עצם קיומה של אחת התרבויות המקומיות העתיקות ביותר בטורקיה״, כותבת יאקלי.

וכך היא מסבירה: ״הכנסייה הסורית, המכונה גם אשורית, היא יורשתה של תרבות מסופוטמית עתיקה שמקורה עוד בשנת 3500 לפני הספירה, ורבים מבני הקהילה עדיין דוברים ניב של ארמית, שפתו של ישוע. רובם אורתודוקסים, אך יש בהם גם נוצרים בני עדות אחרות. מולדתם היא טור עבדין, או בתרגום חופשי 'הר העבדים', רמה גבוהה שמשתרעת בין הפרת לחידקל וזרועה מעל שמונים מנזרים, רובם חרבים לאחר שאשורים רבים נמלטו בחמישים השנים האחרונות לאירופה מאימת העוני והרדיפות. במשך שנים, היו רבים מהנכסים השנויים במחלוקת רשומים במנהל המקרקעין הלאומי, שהכיר בבעלותם של כפרי האשורים על הנכסים הללו. בשנת 2012, כשאותם כפרים נבלעו בתור שכונות בשטחה של העיר מרדין רבתי, התפוגג מעמדם החוקי - ועמו נעלמה גם היכולת שלהם להחזיק בנכסים משלהם, כך לדברי ארול דורה, חבר הקהילה ואחד מקומץ מחוקקים נוצרים בפרלמנט הטורקי״.

היא מוסיפה וכותבת: ״לדברי ראשי הקהילה, עוד בתחילת המשבר בסוריה, פנה הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן, שהיה אז ראש ממשלה, והזמין את הפטריארך הסורי אורתודוקסי לחזור לטורקיה, מקום מושבו משנת 37 לספירה עוד שגורש לסוריה בשנת 1925. אבל המהלך לא צלח״.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: syrian refugees, us-russian negotiations on syria, donald trump, vladimir putin, christians, kurds, unhcr, recep tayyip erdogan
x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept