בשעות שאחרי שיגור הטילים הבליסטיים מאיראן לעבר מטרות דאע"ש בסוריה [18 ביוני], סברו גורמי מודיעין במערב כי מדובר בטילי "שיהאב 3". למחרת, שונתה ההערכה ונקבע כי מדובר בטילי "זולפיקר" שהטווח המקסימלי שלהם מוערך בכ-700 ק"מ. מדובר בטיל משוכלל יחסית, תוצרת התעשייה הצבאית האיראנית, המצויד במערכות ניווט עצמאיות ומסוגל לשנות נתיב בשעת מעופו למטרה, ומונע באמצעות דלק מוצק.
טילים מהסוג הזה מהווים את אחד הסיוטים הגדולים של מערכת הביטחון הישראלית: הימצאותם בידי חיזבאללה, למשל, תאפשר לארגון לטווח באופן יעיל את בסיסי חיל האוויר הישראלי בשעת עימות, ומטרות אסטרטגיות נוספות. לפיכך, בשעות הראשונות שאחרי השיגור האיראני, התייחסו אליו שחקנים מרכזיים במזרח התיכון כאל אירוע מכונן. זו הייתה הפעם הראשונה מזה כ-30 שנה שהאיראנים משגרים טילים בליסטיים לעבר מדינה שכנה, כשהם מפרים את ריבונותה של מדינה שלישית (עיראק).
