ישראל פולס

מלכוד 22 של טראמפ

p
המחבר
בקצרה
כדי להתניע משא ומתן מדיני משמעותי יצטרך טראמפ לשכנע שני עמים שמדברים שפה אחרת לגמרי לנהל קודם כל משא ומתן אמיץ על סוגיות הליבה. הבעיה היא שנתניהו ואבו מאזן עצמם לא ממש רוצים להיכנס לחדר המשא ומתן, למרות הצהרותיהם.

שבוע לאחר הביקור ההיסטורי של הנשיא טראמפ בישראל וברשות הפלסטינית, והאופוריה מתחילה להתפוגג. על פי פרסום בערוץ 2, השיחה בין טראמפ לבין יו"ר הרשות אבו מאזן שהתקיימה בבית לחם (23 במאי) הייתה קשה ובמהלכה התפרץ הנשיא בצעקות על המנהיג הפלסטיני וטען כי הוא רימה אותו בהצהרת מחויבותו לשלום במפגש הקודם ביניהם בבית הלבן.

טראמפ הגיע לבית לחם טעון ממפגשיו עם נתניהו, שהציג בפניו חומר לפיו הרשות הפלסטינית ממשיכה להיות מעורבת בהסתה נגד ישראל והישראלים, וממשיכה לשלם סכומי כסף גבוהים למחבלים הכלואים בישראל.

מבדיקת אל-מוניטור עולים הפרטים הבאים: אכן, חלקה הראשון של השיחה בין אבו מאזן לטראמפ היה מתוח. מתברר כי ראש הממשלה נתניהו הראה לנשיא קטע וידאו בו אבו מאזן אומר ומודה כי "אני מסית". הפלסטינים מכחישים כי הנשיא הרים את קולו על היו"ר, אך מודים כי הוא דרש הסברים. בתגובה, הפלסטינים טענו כי הסרטון שראה הנשיא בצד הישראלי ערוך ו"מבושל". בשלב הזה התערב ד"ר סאיב עריקאת ואמר לנשיא כי מי שעוסק בהסתה הוא נתניהו, שלא מפסיק להסית נגד אבו מאזן על מנת לטרפד מראש כל סיכוי לקידום המשא ומתן.

למחרת, שיגרו הפלסטינים לאמריקאים את סרט הווידאו המלא של אותו נאום של אבו מאזן. על פי הגרסה הזו, הסרטון הוכיח, לדברי הפלסטינים, כי אבו מאזן לא עסק בהסתה ולא הודה כי הוא מסית. דבריו, על פי הפלסטינים, הוצאו מהקשרם בעריכה מגמתית.

אבל לא רק בבית לחם הייתה מתיחות. כעת מתברר כי גם בשיחה בין נתניהו לטראמפ (22 במאי) נאמרו דברים קשים, וכי הנשיא המשיך להפעיל על ראש הממשלה מכבש לחצים בעניין הוויתורים שישראל תצטרך לבצע והצורך לחדש במהירות את המשא ומתן. נתניהו, בהופעה בפני סיעת הליכוד ביום שני בכנסת [29 במאי], רמז על כך ואמר לחברי סיעתו, רבים מהם מתנגדים למשא ומתן, כי אין לישראל צ'ק פתוח במישור המדיני.

במרכז הוויכוח והסערה הציבורית בישראל, נמצאת התמיכה הכספית רבת השנים של הרשות הפלסטינית במחבלים הפלסטינים הכלואים בישראל. ביום שני אף התקיים דיון מיוחד סביב הנושא בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, בו הציג מי שהיה ראש חטיבת המחקר של אגף המודיעין בצה"ל, תא"ל במילואים יוסי קופרווסר, נתונים שעוררו זעם רב: הרשות הפלסטינית, על פי הנתונים הללו, מעבירה למשפחות האסירים ולמחבלים עצמם למעלה ממיליארד שקלים בשנה, סכום עצום המהווה אחוז משמעותי מתקציבה הכולל.

בישראל יש כמעט קונצנזוס סביב הדרישה להפסיק את התשלומים הללו, שנתפסים כ"עידוד הטרור". הדרישה הזו נתמכת על ידי הימין, אבל גם במרכז הפוליטי ואפילו בשמאל רבים רואים בה דרישה לגיטימית. על פי התפיסה הזו, העובדה כי כל מי שפגע בישראלים ופנה לדרך הטרור מקבל משכורת עתק מהרשות הפלסטינית במהלך תקופת מאסרו ומשפחתו מקבלת תמיכה נדיבה ונרחבת, היא שמעודדת את המשך הטרור. "לא ייתכן שהמדינה תנהל מערכה מדינית במטרה להגיע לשלום, כאשר מולנו מתנהלת הסתה על ידי מי שאמור להיות הפרטנר", אמר במהלך הדיון יו"ר הוועדה, אבי דיכטר, ראש השב"כ לשעבר.

המצב העגום הזה, בו מתנהל דו-שיח של חירשים בין ירושלים לרמאללה, בתיווך נואש של וושינגטון, הוא סוג של מלכוד 22 מזרח תיכוני.

על פי נתון רשמי שבידי מערכת הביטחון הישראלית, מאז תחילת מה שהפלסטינים מכנים "הכיבוש" ב-1967, בין 750 ל-800 אלף פלסטינים נעצרו ונכלאו לתקופה כזו או אחרת על ידי ישראל. מדובר במספר בלתי נתפס, השקול לכ-2.5 מיליון ישראלים. "אתם לא מבינים את זה", אמר לאל-מוניטור גורם פלסטיני בכיר, "בסביבות שליש מהעם שלנו מכיר את הכלא שלכם מבפנים. קרוב למיליון בני אדם זכו להתחכך עם סוהרים ישראלים בחמישים השנים האחרונות. אין בית פלסטיני בלי שאהיד או אסיר. זה צרוב בגנטיקה שלנו ולא נולד המנהיג שיוכל לשנות את העובדה הזו".

לאל-מוניטור נודע כי הנושא עלה גם בשיחה בין אבו מאזן לטראמפ. "אין מנהיג פלסטיני שיישאר בתפקידו חמש דקות אחרי שיפגע במעמדם של האסירים", אמר מי שאמר לטראמפ, "זו דרישה בלתי אפשרית, העם הפלסטיני רואה באסירים את אלה שהקריבו ונשאו בנטל המלחמה נגד הכיבוש".

זה אכן המצב: כדי להתניע את המשא ומתן באופן שישמר סיכוי כלשהו להתקדמות, יצטרכו אנשיו של טראמפ לרבע את המעגל ולתווך בין שני עמים שמדברים שפה אחרת לגמרי, כולל מערכת ערכים שונה לחלוטין. אותם אנשים הכלואים בישראל נתפסים על ידי הרוב הישראלי כרוצחים מתועבים, שלא היססו לטבוח בנשים וילדים חפים מפשע. הפלסטינים, לעומת זאת, רואים בהם לוחמי חירות ומעניקים להם מעמד של כמעט קדושים.

אף אחד משני העמים לא ישנה את תפיסתו הבסיסית בסוגיה הטעונה הזו. כדי לפתור איכשהו את התסבוכת, נדרש מבוגר אחראי שייטול לעצמו את הסמכות להגיד לצדדים משהו כזה: הגורל זימן את העם הפלסטיני והעם הישראלי לאותה חלקת אדמה. הפלסטינים לא ישתנו, וכנראה גם לא הישראלים. צריך להזיז את כל ויכוחי הסרק הצידה ולהתרכז בעיקר: לנהל משא ומתן אמיץ על סוגיות הליבה (גבולות, ירושלים, פליטים) ורק אחר כך לנסות לפתור את בעיית האסירים. כל דרך אחרת, תנציח את הסכסוך המדמם שממרר את חייהם של כולם.

האם טראמפ הוא המבוגר האחראי שיבצע את המשימה? ההגדרה "מבוגר אחראי" בעניין טראמפ יכולה להיות משעשעת, אם כי בכל הקשור למשא ומתן הוא מגלה עד כה הבנה, חזון וביצוע מדויקים. הבעיה שלו היא שהצדדים עצמם לא ממש רוצים להיכנס לחדר המשא ומתן, למרות הצהרותיהם. נתניהו מפחד ממשא ומתן פחד מוות ואבו מאזן, מצדו, יודע שיידרש להחלטות שאף מנהיג פלסטיני לא קיבל לפניו. ספק אם יוכל לעמוד במשימה.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: benjamin netanyahu, two-state solution, israeli-palestinian conflict, mahmoud abbas, donald trump

בן כספית משמש כפרשן של האתר אל-מוניטור, ישראל פולס. הוא עיתונאי בכיר ופרשן פוליטי ומדיני של מספר עיתונים ישראלים, מגיש תוכניות רדיו וטלוויזיה קבועות בנושאים
הקשורים לפוליטיקה ישראלית.

אל תחמיצו
אף סיפור
הירשםו לניוזלטר שלנו
x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept