ישראל פולס

הגנה רב שכבתית: המערכות שמגנות על העורף הישראלי

p
המחבר
בקצרה
עם הפיכת "שרביט קסמים" למבצעית, ישראל נהנית מהגנה רב שכבתית מושלמת של מערכות יירוט, אך היא רחוקה עדיין מהשגת חסינות מלאה מפני איום תלול מסלול כמו מתקפת טילים ורקטות מתואמת ומתוזמנת מצד כל אויביה או רקטות לטווח קצר.

ב-2 באפריל השנה [2017] קיבל צה"ל לידיו את המערכת המבצעית הראשונה של "שרביט קסמים" (המכונה גם "קלע דוד"), המיועדת ליירוט טילים ורקטות לטווח בינוני. בעתיד, תוכל המערכת להתמודד גם עם טילי שיוט. המערכת משלימה את מערכות היירוט הישראליות הנוספות: "חץ" ו"כיפת ברזל", ומעניקה לישראל הגנה מושלמת רב שכבתית מפני כמעט כל האיומים תלולי המסלול המגולמים בטילים וברקטות שבידי אויביה – "כיפת ברזל" מיירטת את הקסאמים והגראדים לטווח קצר אותם משגר חמאס מרצועת עזה ומסוגלת גם ליירט רקטות לטווח קצר שישגר חיזבאללה; מערכת טילי ה"חץ" (1, 2, והאבטיפוס החדש 3) מיועדת ליירוט טילים בליסטיים לטווח ארוך דוגמת טילי השיהאב האיראניים המגיעים מחוץ לאטמוספירה ומסוגלים לשאת ראשי קרביים כבדים במיוחד, או אפילו גרעיניים; "שרביט קסמים" משלימה את הפאזל ואמורה ליירט טילים לטווח בינוני דוגמת הסקאד.

ישראל היא המדינה הראשונה שנהנית מהגנה רב שכבתית מושלמת, שכבר עמדה בכמה מבחנים מבצעיים משמעותיים: במבצע "צוק איתן" בשנת 2014 הצליחה "כיפת ברזל" ליירט את הרקטות של חמאס תוך הצגת אחוזי יירוט מרשימים, וחיסלה כמעט לחלוטין את האיום האסטרטגי התלול-מסלול של חמאס על העורף הישראלי.

לפני כמה שבועות [17 במארס], באופן לא מתוכנן, זכה גם ה"חץ" הישראלי להצגת בכורה פומבית כשיירט בהצלחה שבר של טיל נ"מ סורי שנורה לעבר מטוסים של חיל האוויר הישראלי אשר ביצעו גיחת תקיפה בצפון סוריה. הטיל, מסוג מיושן וכבד, החטיא את המטוסים, הגיע לגובה רב ואז החל ליפול בחזרה ארצה מעל שטח ישראל. מערכת הרדאר המשוכללת של ה"חץ" זיהתה אותו מיד כאיום משמעותי ואיתרה את מקום נפילתו הצפוי. כתוצאה מכך שוגר באופן אוטומטי "חץ" לעבר הטיל הסורי ויירט אותו בהצלחה. היירוט המוצלח לא שימח בישראל אף אחד, לאור העובדה שאילץ את ישראל להודות בתקיפה בסוריה ולשאת נזיפה רוסית, אך במחשבה שנייה נרשם בישראל, ובעיקר בצמרת המדינית-ביטחונית שלה, סיפוק רב מהמחשת העובדה שהעורף הישראלי זוכה היום להגנה שאין לה תקדים בעולם.

למרות כל ההישגים הנ"ל, ישראל עדיין רחוקה מהשגת חסינות מלאה מפני האיום תלול המסלול של אויביה. ההערכה היא כי בידי חמאס, חיזבאללה, הג'יהאד האסלאמי וסוריה יש כרבע מיליון רקטות וטילים. במקרה של תרחיש הייחוס הקיצוני ביותר, בו תצטרף גם איראן למהומה, המספר הזה צומח באופן משמעותי.

האיום המשמעותי ביותר נגד ישראל כיום טמון באפשרות ל"מתקפת טילים ורקטות" מפתיעה בה ישגרו כולם – חיזבאללה, חמאס, ג'יהאד, סוריה ואיראן מטחים של עשרות אלפי רקטות וטילים על ישראל ביום, בצורה מתוזמנת ובכמויות עצומות. נגד הפתעה כזו, הנחשבת בישראל למשולה ל"הפתעת יום כיפור 1973" בו תקפו מצרים וסוריה ביחד את ישראל, אין לישראל תשובה.

ההערכה היא כי חיל האוויר הישראלי יצליח להשמיד אלפי משגרים וטילים לטווח ארוך, בעיקר אלה שבידי חיזבאללה וחמאס, מערכות היירוט יבצעו יירוטים מוצלחים רבים, אך העורף הישראלי עדיין יספוג פגיעות מאלפי טילים ורקטות. המדויקים שבהם עלולים לטווח את בסיסי חיל האוויר הישראלי ולפגוע בכשירותו. "נגד איום מהסוג הזה", אמר לאל-מוניטור גורם ישראלי צבאי בכיר, "התשובה היחידה היא הרתעה. אויבינו יודעים בדיוק את המחיר שישלמו על מהלך כזה, והוא יהיה גבוה בהרבה, ללא כל השוואה, מהמחיר שתשלם ישראל".

אבל בפני מערכות ההגנה של ישראל אתגר התמודדות נוסף: רקטות המשוגרות לטווח הקצר ביותר, זה הנמדד במאות מטרים מקו הגבול ועד קילומטרים ספורים. רקטות מהסוג הזה, רובן פרימיטיביות ובסיסיות לחלוטין, מעופפות שניות ספורות ומקשות במידה מסוימת על מערכות היירוט לזהות אותן, לאכן אותן, להתביית עליהן וליירט אותן מבעוד מועד. בתוך האיום הזה, פגיעתן של המרגמות העתיקות היא הקשה ביותר. ב"צוק איתן" שילם צה"ל במחיר דמים כבד בחיילים שנהרגו בשטחי כינוס קרוב לקו הגבול מפגיעת מרגמות.

חיזבאללה יזם את פיתוחן של מרגמות מפלצתיות לטווח קצר, בעלות ראש נפץ כבד בהרבה מהמרגמות הרגילות. מעופן התלול והקצר עלול להוות אתגר לישראל ליירט אותן, והן עלולות לסכן את צה"ל המתארגן לאורך קווי הגבול, וגם ביישובים הסמוכים. ההערכה היא שכשמיירטים מכווני לייזר יכנסו לשירות פעיל כפתרון נוסף לאיום, אפשר יהיה לתת מענה לבעיה הזו.

דו-קרב הפיתוחים והמוחות הזה, בו מובילה ישראל על פני שאר העולם בסדרי גודל, גורר בעקבותיו ויכוח פנימי בקרב מומחי הביטחון בישראל. מאז ומעולם הייתה תפיסת הביטחון הישראלית מבוססת על שלושה אדנים: הרתעה, התראה והכרעה. העובדה שאויבי ישראל מודעים לכוחה הרב ומורתעים מהאפשרות להילחם נגדה, היכולת של המודיעין הישראלי להתריע מראש על כוונות מלחמתיות מצד האויבים, והיכולת המהירה של צה"ל להעביר את העימות לשטחי האויב ולהכריע אותו.

העידן המודרני צמצם מאוד את אפשרויות ההכרעה. כשמדינה ריבונית נלחמת בארגוני גרילה, מדדי ההכרעה המסורתיים אינם רלוונטיים. בעשור האחרון הוחדר לתפיסת הביטחון הישראלית אלמנט רביעי, שלא היה בה בעבר: ההגנה. מערכות היירוט הרב שכבתיות מגלמות אותו, ומעוררות אי נחת בקרב רבים במערכת הביטחון. לתפיסתם, יכולות ההגנה הללו עלולות לנוון את זרועות ההכרעה המבצעיות. "כשהדרג המדיני רגוע לאורך 50 ימי 'צוק איתן' בזכות 'כיפת ברזל' והעורף לא סופג אבדות משמעותיות", אמר גורם ביטחוני בכיר לאל-מוניטור, "גם הצורך להכריע אינו כה דחוף, והקברניטים עלולים להתחמק מהצורך לבצע תמרון קרקעי או להשיג הכרעה כלשהי".

כך או אחרת, גם בקרב האוחזים בדעה זו לא יימצא היום מי שיסכים לוותר מרצונו על "שרביט קסמים", "כיפת ברזל" או מערכת טילי ה"חץ". לפחות עד שהטילים והרקטות המקיפים את ישראל יחלידו, כפי שהמליץ בזמנו הרמטכ"ל משה (בוגי) יעלון.

נמצא ב: operation protective edge, missile defense system, iaf, arrow missiles, gaza strip, hezbollah, idf, iron dome

בן כספית משמש כפרשן של האתר אל-מוניטור, ישראל פולס. הוא עיתונאי בכיר ופרשן פוליטי ומדיני של מספר עיתונים ישראלים, מגיש תוכניות רדיו וטלוויזיה קבועות בנושאים
הקשורים לפוליטיקה ישראלית.

x

Cookies help us deliver our services. By using them you accept our use of cookies. Learn more... X