יום הזעם: הפת"ח נגד היו"ר אבו מאזן

הקריאה הגלויה של הפת"ח לתושבי הגדה להתעמת עם כוחות צה"ל במחסומים, מעל ראשו של אבו מאזן, מביכה אותו מאוד ערב פגישתו עם נשיא ארה"ב וחושפת עימות נדיר ראשון בין יו"ר הרשות הפלסטינית לבין בכירי תנועתו.

al-monitor .

נושאים מכוסים

tanzim, donald trump, israeli occupation, fatah, mahmoud abbas, marwan barghouti

אפר 25, 2017

תנועת הפת"ח הכריזה על יום שישי הקרוב [28 באפריל] כ"יום זעם", שבו ייערכו אירועי תמיכה בשביתת הרעב של האסירים הפלסטינים בבתי הכלא הישראלים. לראשונה מאז פרוץ האינתיפאדה השנייה [2000], פעילי התנועה קוראים בגלוי לתושבי הגדה להתעמת עם כוחות צה"ל במחסומים.

בהודעה שפרסמה תנועת הפת"ח נאמר כי הפעולות נועדו להראות לכיבוש הישראלי את תמיכת העם הפלסטיני באסיריו ולהוכיח את זכותם להיאבק בכיבוש. "נתעמת עם הכובש בכל מקום", נכתב בהודעה.

בישראל רואים בקריאה הזאת חציית קו אדום מצד תנועתו של יו"ר הרשות אבו מאזן, העומד בראשה. מבחינת ישראל, אם אירועי יום הזעם ייצאו מכלל שליטה ויגבו נפגעים בנפש, אבו מאזן ישא באחריות. מקור פלסטיני ביטחוני מאשר לאל-מוניטור, כי ישראל העבירה מחאה חריפה למנגנון התיאום הביטחוני והזהירה כי אם המשטרה הפלסטינית לא תעצור את המפגינים, "יום הזעם" עלול להפוך ל"יום הדמים".

הקריאה הפומבית הישירה והגלויה המעודדת צעירים פלסטינים להתעמת עם "כוחות הכיבוש" היא ביטוי לתסכול הרב של מנהיגים בפת"ח מכך ששביתת האסירים שהחלה ב-17 באפריל אינה מתרחבת, כפי שציפו, ולכך שישראל מצידה אינה מראה לפי שעה כל סימן שהיא מתכוונת להיענות לתנאי השביתה שיזם וארגן מרואן ברגותי, או אפילו להיכנס עם מנהיגי השביתה למשא ומתן.

בעבר, שביתות גדולות הביאו את הנהלת שב"ס לקיים משא ומתן עם דוברי האסירים,, אך הפעם, כך אומר ראש מועדון האסיר הפלסטיני כדורה פארס, יש נתק מוחלט בין הנהלת בתי הסוהר לבין מנהיגי האסירים.

על פי הנחיית השר לביטחון פנים גלעד ארדן וראש הממשלה בנימין נתניהו, שב"ס נדרש לא להיענות לדרישות האסירים הפלסטינים ובמיוחד כאשר מדובר בענייני נוחות, כמו למשל התקנת קו טלפון ציבורי באגפים והגדלת מספר ביקורי המשפחות. על פי נתוני שב, מאז החלה שביתת הרעב עשירית מהשובתים, 187 אסירים, הפסיקו את שביתתם. פעילי פת"ח הנחשבים לתומכי ברגותי בגדה, חוששים כי השביתה תדעך, וכי בעקבות הדעיכה מעמדו של ברגותי כמנהיג הקורא תיגר על מנהיגותו של אבו מאזן, ייפגע קשות. כפי שנכתב באל-מוניטור, גם בישראל וגם בסביבתו של אבו מאזן ראו בהכרזת שביתת הרעב ניסיון נואש של ברגותי לחזק את מעמדו לאחר שלא נבחר לסגן תנועת הפת"ח בוועידה האחרונה.

הכרזת "יום זעם" מעל ראשו של יו"ר הרשות הפלסטינית והקריאה הגלויה להתעמת עם כוחות צה"ל במחסומים, שעלולה לגרום לסבב אלימות עם צה"ל, חושפת עימות נדיר ראשון בין אבו מאזן לבין בכירי תנועתו.

"אבו מאזן זעם על יום הזעם", אומר לאל-מוניטור המקור הפלסטיני ומוסיף כי היו"ר מסתייג מהקריאה לעימותים אלימים. זו עומדת בניגוד מוחלט לתפיסתו באופן כללי, ובפרט בימים אלה הנחשבים מבחינתו "ימים של הכרעה מדינית".

כידוע, אבו מאזן ייפגש בשבוע הבא [3 במאי] עם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ בבית הלבן. הפגישה המסקרנת יוצאת אל הפועל אחרי שהושקעו מאמצים דיפלומטיים כבירים (מהצד הפלסטיני) להכשיר את הקרקע לקיומה. הדבר האחרון שאבו מאזן רוצה זה להגיע לבית הלבן כשישראל ומפגינים פלסטינים מתעמתים במחסומים, ועוד יותר מכך כשפעילי תנועתו ששים אלי קרב.

מבחינת אבו מאזן, בכירי הפת"ח היו אמורים להבין את מצוקותיו וחששותיו נוכח המשוכות הקשות שעליו לעבור במגעים עם ממשל טראמפ. לכן הוא כועס על הכרזת יום הזעם. משחקי מנהיגות מסוכנים בתוך תנועת הפת"ח עלולים לקלקל לו את הרגע המכריע שהוא נערך לו מזה זמן רב.

היוזמים והעומדים מאחורי הקריאה לעימותים אלימים עם צה"ל הם בעיקר פעילי תנזים, אך בכירים ברשות הפלסטינית, שיום הזעם המתוכנן מדיר שינה מעיניהם, חושדים שסגנו החדש של אבו מאזן בתנועת הפת"ח, מחמוד אל-עלול, הוא האיש המושך בחוטים מאחורי הקלעים ומלהיט את הרוחות. בעבר הטיף אל-עלול בנחישות שיש לקיים הפגנות עממיות המוניות נגד ישראל, "אבל עכשיו הוא נמצא בכובע אחר", אומר המקור הפלסטיני. "הוא סגנו של אבו מאזן בתנועת הפת"ח. זה מחייב אותו לגלות אחריות ולהבין את רוח המפקד אבו מאזן".

מאז שנת 2009 שימש אל-עלול כממונה האחראי על התנזים (בעיקר בהעברת תשלומים והוצאות לפעילותם), שם קיימת תמיכה והערצה למרוואן ברגותי אשר היה מנהיגם במהלך האינתיפאדה השנייה עד למעצרו [2002]. רבים מפעילי התנזים בגדה רואים באל עלול, סגנו של אבו מאזן, דמות המהווה משקל נגד לדרכו הפייסנית של היושב ראש, אותה הם מגדירים "תבוסתנית". אם אכן אל-עלול הוא זה שעומד מאחורי ארגון יום הזעם או מי שדחף את היוזמה, אזי נראה שבחירתו לתפקיד הסגן – שנעשתה בגלל תמיכתו הבלתי מסויגת באבו מאזן – פועלת כבומרנג נגד יו"ר הרשות רק משום שרצה להרחיק יורשים אחרים מהם חשש.

ביום שישי הקרוב הפת"ח ידרבן צעירים פלסטינים להתעמת עם חיילי צה"ל בנקודות חיכוך בגדה, ואילו אנשי מנגנוני הביטחון הפלסטינים יתאמצו לבצע את התפקיד שהוטל עליהם ולחסום את המפגינים. ידו של מי תהיה על העליונה? ספק אם יהיו הפגנות המוניות ביום הזעם. צעירים פלסטינים רבים אינם הולכים עוד שבי אחרי מי שנתפסים על ידם כמייצגי הפוליטיקה הישנה והמסואבת. אבל אין צורך בעשרות או מאות אלפי מפגינים כדי שהכל ייצא משליטה. מספיק שכמה פלסטינים ייפגעו מירי של חיילים - והשטח כולו עלול לבעור.

מאמרים מומלצים

האנטי-נורמליזציה בגדה צוברת תאוצה: מה יעשו ארגוני השמאל?
קסניה סבטלובה | הסכסוך הישראלי-פלסטיני | פבר 20, 2020
ישראל מעוניינת באבו מאזן חלש אבל שולט
שלומי אלדר | הסכסוך הישראלי-פלסטיני | פבר 18, 2020
האם ישראל והרשות הפלסטינית בדרך למדינה אחת?
קסניה סבטלובה | הסכסוך הישראלי-פלסטיני | פבר 18, 2020
האם השמאל הציוני יצביע לרשימה המשותפת?
עקיבא אלדר | הבחירות בישראל | פבר 18, 2020
התרגיל שמביך את כחול לבן: כך נשתל סעיף נפיץ מתוכנית ליברמן בדיל המאה
בן כספית | | פבר 14, 2020

יותר מ ישראל פולס

al-monitor
הבחירות השלישיות רק הגבירו את הכאוס הפוליטי
מזל מועלם | | מרץ 6, 2020
al-monitor
כשביבי נתניהו הפך לשמעון פרס
בן כספית | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
al-monitor
הנקמה המתוקה של הרשימה המשותפת בנתניהו
שלומי אלדר | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
al-monitor
השמאל הציוני אינו צפוי להיעלם
יוסי ביילין | | מרץ 7, 2020