ישראל פולס

דו"ח צוק איתן: מדינה ללא מדיניות

p
המחבר
בקצרה
אין לממשלה אסטרטגיה כלשהי בעזה והיא לא יודעת מה היא רוצה שיקרה שם – זו המסקנה הבולטת מדו"ח מבקר המדינה על "צוק איתן". גם ב-2017 אין לנתניהו מדיניות סדורה מול עזה או חמאס, על אף שברצועה גוברת המצוקה בדרך לפיצוץ הבא.

הנה קטע מתוך דו"ח מבקר המדינה בעניין מבצע "צוק איתן", ששני פרקים נוספים ממנו פורסמו השבוע [28 בפברואר]: "בדיון הקבינט שהתקיים ב-3 באפריל 2013 ועסק בזירה הפלסטינית...נמסרו סקירות נרחבות בנוגע לאזור יהודה ושומרון ולעזה. ראש הממשלה (נתניהו) ציין כי עזה 'הפכה להיות איום של ממש על המדינה'. באותו דיון אמר מתאם הפעולות בשטחים (האלוף איתן דנגוט) כי 'אני רוצה להצביע על סיכון גדול מעזה לטווח של השנתיים-שלוש הקרובות והוא בסוגיית התשתיות...עזה תיכנס למצוקת מים ללא פתרון, שצריך לטפל בכך כבר בימים אלה...אנחנו נמצא שם מצוקה גדולה שיכולה להביא לשינוי אסטרטגי בכלל בגישה'".

בעקבות הדברים האלה, הורה ראש הממשלה נתניהו לכנס דיון אסטרטגי בנושא המצב ההומניטרי המחריף בעזה, והשלכותיו על המצב הביטחוני ועל ישראל. הדיון הזה לא כונס מעולם.

דו"ח המבקר מצביע על התראות רבות נוספות שהגיעו מכיוונו של המתאם דנגוט ומחליפו בינואר 2014 אלוף יואב (פולי) מרדכי, על כי בעזה מתפתח סיר לחץ מבעבע. השורה התחתונה הייתה ברורה: אם לא יינקטו צעדים, בסופו של דבר יהיה פיצוץ. למרות זאת, בישראל המשיכו לא לעשות כלום. לא התקיימו דיונים, לא גובשו חלופות. איש לא חשב על המצב ברמה האסטרטגית.

מבקר המדינה מביא את דבריו של ראש המוסד דאז תמיר פרדו, בדיון שהתקיים במהלך "צוק איתן". פרדו אמר [8 ביולי 2014] כי "העולם השתנה, כללי המשחק נפתחו והסכמי 'עמוד ענן' לא מתאימים למצב הנוכחי". כשהשר נפתלי בנט שאל אותו מה צריך לעשות, השיב ראש המוסד כי "אני מגדיר לכם את הבעיה, תגדיר את המטרה. אתם דרג מדיני, לא אני. אתם צריכים להגדיר את המטרה".

הבעיה היא שהקבינט הישראלי מעולם לא הגדיר מטרה. מבקר המדינה, השופט יוסף שפירא, מוכיח זאת בעוד עשרות רבות של ציטוטים מדיונים דומים.

דו"ח מבקר המדינה, שמעורר סערה גדולה בישראל ותגובות נדהמות לא פחות ברצועת עזה, עוסק בכישלון המודיעיני, באי ההכנות למתן מענה לאיום המנהרות ובמחדלים רבים נוספים של הדרגים המדיניים והצבאיים בישראל, אבל סוגיה אחת בולטת במיוחד מעל כל השאר: העובדה שאין לישראל אסטרטגיה כלשהי בעזה, וכנראה גם לא בחזיתות אחרות. ישראל היא מדינה מתנהלת, ולא מנוהלת. היא לא יודעת מה היא רוצה שיקרה בעזה, אין לה מטרות אסטרטגיות, וכתוצאה מכך היא לא מוכנה להתפתחויות ותרחישים.

דו"ח המבקר, שסרק את כל הדיונים בכל הפורומים החשאיים שהתקיימו בשנים האחרונות וחקר את כל בעלי התפקידים בכל הדרגים, מראש הממשלה נתניהו, שר הביטחון משה יעלון, הרמטכ"ל בני גנץ ודרומה, מציב תמונת מראה מחרידה ממנה עולה שישראל שיגרה בקיץ 2014 את טובי בניה אל תוך הרצועה הרותחת בלי לדעת מה היא רוצה שהם ישיגו, ומבלי שהיא דואגת מבעוד מועד שהחיילים יהיו מאומנים, מצוידים או מלומדים בדרכים להתמודדות עם איום המנהרות.

ממצאי הדו"ח מגלים כי הקבינט המדיני-ביטחוני הישראלי כמעט אינו קיים ומעולם לא בחן חלופות מדיניות כדי למנוע את המלחמה. הכתובת הייתה כתובה על הקיר באותיות ענק ובאה לידי ביטוי בהתראות החוזרות ונשנות מכיוונו של המומחה הראשי, מתאם הפעולות בשטחים (דנגוט ואחריו מרדכי), אבל נתניהו והקבינט שלו המשיכו להתעלם ממנה.

רק לאחר ש"צוק איתן" פרץ, אמר שר הביטחון יעלון בכמה הזדמנויות, בציטוטים שמביא מפיו מבקר המדינה, כי ניתן אולי היה למנוע את המלחמה לו נתנה ישראל מענה למצוקה ברצועה מבעוד מועד.

דו"ח המבקר חושף עד כמה התגלגלו שני הצדדים, ישראל וחמאס, אל מלחמת "צוק איתן" באופן מקרי, ללא תכנון מוקדם וללא רצון אמיתי להגיע לעימות. כפי שפורסם כאן במאמרים קודמים על המצב ברצועה, רק אחרי סיום המבצע נפל בישראל האסימון והובנה המציאות, לפיה בכל פעם שחמאס ייקלע למבוי סתום מבחינת אפשרותו לייצר בעזה תנאי חיים סבירים ותקווה מסוימת לתושבים, הוא ישאף לפרוץ אותו בפיצוץ גדול ככל האפשר, עד כדי אובדנות.

למרות שהמצב הזה נהיר כעת לקברניטים הישראלים, ברמת המקרו המציאות לא השתנתה. נתניהו עדיין לא גיבש מדיניות סדורה מול עזה או חמאס. הוא לא החליט אם הוא מעוניין בהמשך שלטון חמאס בעזה לטווח הארוך. אין מאמץ ישראלי אמיתי לשפר את תנאי החיים ברצועה. יש הרבה דיבורים, אבל מעט מאוד מעשים. הדיבורים באו לידי ביטוי בהתבטאות האחרונה של שר הביטחון אביגדור ליברמן, לפיה אם חמאס יחדל לחפור מנהרות ולעסוק בטרור נגד ישראל, תסכים ישראל לבניית נמל ימי עבור עזה, להסרה מדורגת של הסגר ואולי אפילו ליציאת פועלים עזתים לעבודה בישראל.

הנטייה הזו של הרמטכ"ל גדי איזנקוט וגם של שר הביטחון ליברמן לאשר לעשרות אלפי פועלים עזתים לצאת, בכפוף לאישור ביטחוני, לעבוד בישראל, כבר נחשפה בעבר באל-מוניטור. הבעיה היא, שהנושא הזה לא ממש מתקדם בשטח. כבר היום יש מאות עזתים שיוצאים מדי יום לפעילות בישראל, אבל כל עוד המספרים לא מתרוממים, השיפור ברצועה יהיה קוסמטי.

נכון לעכשיו, ההערכה (כפי שפורסם בדו''ח של האו''ם) כי בשנת 2020 לא יהיו בעזה מספיק מי שתיה ומצב התשתיות לא יאפשר קיום סביר לאוכלוסייה, לא השתנתה. במצב הדברים הנוכחי, בעוד ישראל מעיינת בדו"ח מבקר המדינה הממחיש בפניה את החידלון וחוסר התוחלת של המצב, היא מתקדמת לקראת הסבב הבא, הפיצוץ הבא, ודו"ח מבקר המדינה הבא.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: united nations, war on gaza, mossad, israeli-palestinian conflict, idf, cogat, operation protective edge, gaza strip

בן כספית משמש כפרשן של האתר אל-מוניטור, ישראל פולס. הוא עיתונאי בכיר ופרשן פוליטי ומדיני של מספר עיתונים ישראלים, מגיש תוכניות רדיו וטלוויזיה קבועות בנושאים
הקשורים לפוליטיקה ישראלית.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept