ישראל פולס

דו"ח המבקר: הממשלה התעלמה מהאזהרות על המצוקה בעזה

p
המחבר
בקצרה
הדו״ח על צוק איתן כולל ביקורת נרחבת על כך שמקבלי ההחלטות זנחו לחלוטין כל פתרון מדיני ואזרחי לעוני של תושבי הרצועה כתוצאה מהסגר הישראלי, ולא הקשיבו להתרעות כי מדובר בסכנה ביטחונית חמורה.

המערכת הפוליטית והביטחונית בישראל המתינה בדריכות חודשים רבים לפרסום הדו"ח שהכין מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, על אירועי מבצע צוק איתן ברצועת עזה. כמעט כולם היו משוכנעים שהמבקר יתמקד בשאלת היערכותה של ישראל לאיום מנהרות חמאס, אך הדו״ח כולל התייחסות משמעותית גם לכך שמקבלי ההחלטות זנחו לחלוטין כל פתרון מדיני ואזרחי למצוקתם של תושבי עזה, שהפכה לאיום ביטחוני גדול יותר מהמנהרות.

השופט שפירא ציין את התרעתו מאפריל 2013 של מתאם הפעולות בשטחים לשעבר, האלוף איתן דנגוט. כשהופיע אז בישיבת הממשלה הציג דנגוט לשרים את חומרת המצב ההומניטרי בעזה, והעריך כי המשבר עלול להביא לפיצוץ בתוך שנתיים, אולם ראש הממשלה והשרים לא התרשמו. הדיונים על רצועת עזה התמקדו אך ורק במציאת פתרונות צבאיים. הקבינט המדיני-ביטחוני, ובעיקר ראש הממשלה נתניהו, לא נתנו את הדעת לכך שישראל יוצרת במו ידיה סכנות ביטחוניות גדולות בעזה העלולות לפרוץ בכל רגע, ולסכן ולשבש את חייהם של תושבי ישראל.

המבקר מצטט בדו״ח יותר מפעם אחת דברים שאמר שר הביטחון אז, משה יעלון, ביום השני למבצע צוק איתן (9 ביולי 2014), כי "אילו היה ניתן מענה למצוקה...של חמאס לפני מספר חודשים אפשר שחמאס הייתה נמנעת מההסלמה הנוכחית". דבריו של יעלון מהווים אמנם חוכמה שלאחר המעשה, אך גם ביטוי מוחשי לכך שהקשר בין סגר למלחמה היה ידוע וברור לכולם.

זו הפעם הראשונה שמבקר המדינה, ולמעשה גורם ישראלי בכיר כלשהו, מציב באופן ברור את המשוואה הפשוטה הידועה לכול תושבי הרצועה: לחץ כלכלי לא פרופורציונלי מדרבן את תושבי עזה למלחמת אין ברירה ולשפיכות דמים. השופט בדימוס שפירא מעז להתעמת עם המציאות שישראל הרשמית, על כל ממשלותיה האחרונות, התכחשה לה נמרצות: שיש קשר ישיר בין הסגר לבין ההתעצמות הצבאית של חמאס ולירי רקטות לעבר יישובי הדרום.

אולם מצוקתם הכלכלית של תושבי עזה לא החלה באביב 2013, כשמתאם הפעולות בשטחים אז דנגוט הזהיר מפני משבר הומניטרי. גם הקשר בין הסגר לאלימות לא התגלה רק בקיץ 2014. צוק איתן היה המבצע הצבאי הגדול השלישי של צה"ל ברצועה (מאז עליית חמאס לשלטון). קדמו לו עופרת יצוקה ב-2008 ועמוד ענן ב-2012. לאורך השנים האלה נהרגו עשרות ישראלים ואלפי פלסטינים, אך האיום הביטחוני על תושבי הדרום, שהתבטא בירי אלפי רקטות קסאם, רק הלך וגבר.

כל הזמן הזה ישראל התעלמה מהעובדה שאי אפשר להמשיך ולהפעיל טבעת חנק כלכלית על יותר מ-1.8 מיליון תושבים מבלי שיהיו לכך השלכות מסוכנות. בספרי "להכיר את חמאס" חשפתי את סדרת המסרים שניסתה הנהגת חמאס בעזה להעביר לישראל באמצעות אנשי עסקים לאחר ההפיכה ביוני 2007, ואת הבטחתה שאם יוסר הסגר ויתאפשרו חיי שגרה לתושביה, התנועה תכריז על הפסקת אש ופעולות הטרור נגד ישראל.

ד"ר ראזי חאמד, מי שהיה בעבר ראש לשכתו של ראש ממשלת חמאס באותה עת, איסמעיל הנייה, אישר את הדברים והודה שהנייה נתן את ברכתו למגעים. אבל ראש הממשלה הישראלי אז, אהוד אולמרט, והדרג הביטחוני בירושלים דחו על הסף את כל המסרים מתוך הנחה שהסגר יפיל את שלטון חמאס - הנחה שהתבררה כלא נכונה. חמאס התעצם מאז והשתמש בירי הרקטות אל יישובי הדרום בניסיון לאלץ את ישראל להיכנס למשא ומתן על הסרת הסגר או הקלה בו.

בשנה הראשונה לסגר גיבש המינהל האזרחי את מסמך הקווים האדומים, שבו הוגדרו מוצרי "מותרות" ונאסרה הכנסתם לעזה. שמפו, חומוס מעובד, כוסברה ותיקים לבתי הספר היו כמה מהמוצרים שעל תושבי הרצועה נאסר לצרוך, במטרה לגרום למחסור מבוקר ברצועה שאינו משבר הומניטרי. במינהל אף נערכה בדיקה כמה קלוריות צריך אדם לצרוך ביום (2,279 קלוריות) לפני שיגיע לתת-תזונה, ועל בסיס זה חישבו כמה משאיות מזון יורשו להיכנס לרצועה.

אחד מבכירי חמאס ברצועה אמר לאל-מוניטור בתגובה לדו״ח המבקר על צוק איתן, כי אלה (השלכות הסגר) דברים שהיו צריכים להתפרסם לפני עשר שנים או לפחות אחרי העימות הראשון ב-2008. "ניסינו בכל דרך להסיר את הסגר ולשמור על הכבוד של האנשים, אבל בכל פעם ישראל רק הידקה אותו עוד יותר. איזו ברירה הייתה לנו אם לא להתנגד לאלה שרוצים להרעיב אותנו ולחנוק את התושבים? אתם הייתם יושבים בשקט?״ לדברי הבכיר, המסרים האלה הועברו לישראל בדרכים שונות, הן על ידי המצרים בתקופת שלטונו של חוסני מובארק והן על ידי מדינות באירופה.

דו"ח המבקר אינו מתפרש על כל תקופת הסגר, שהחל ב-2007, אלא מתמקד באירועים ובנסיבות שהובילו למבצע צוק איתן, אך במבט לאחור ברור שכל עוד הסגר נמשך, סבבי הלחימה הופכים לגדולים יותר ועקובים יותר מדם.

ספק אם מסקנותיו הנחרצות של מבקר המדינה יובילו לשינוי כלשהו ואם הדרג המדיני-ביטחוני בישראל יבין שהסגר הוא צעד שגוי וישכיל להסרתו. סביר להניח שמושאי הביקורת יעדיפו להתכתש במגרש הפוליטי ולהתווכח מי היה הראשון להבין את איום המנהרות, בזמן שהם ממשיכים להתעלם מהבעיה העיקרית.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: state comptroller, diplomacy, war on gaza, gaza blockade, hamas, tunnels, gaza strip, operation protective edge

שלומי אלדר כותב עבור ''ישראל פולס'' של האתר אל-מוניטור. במהלך עשרים השנים האחרונות סיקר את הרשות הפלסטינית ובעיקר את המתרחש ברצועת עזה עבור ערוץ 1 וערוץ 10, בדגש על סיקור עליית כוחו של החמאס. אלדר זכה בפרס סוקולוב לעיתונות. הוא פירסם שני ספרים: ''עזה כמוות'' (2005) בו צפה את ניצחון החמאס בבחירות שנערכו לאחר מכן, וכן ''להכיר את החמאס'' (2012) שזכה בפרס יצחק שדה לספרות צבאית. שני סרטיו הדוקומנטריים "חיים יקרים" (2010) ו"ארץ זרה" (2018) זכו בפרסי אופיר (האוסקר הישראלי) בקטגוריית הסרט התיעודי הטוב ביותר. "חיים יקרים" אף נכלל ברשימה המקוצרת של האוסקר האמריקאי ושודר ברשת HBO. אלדר בעל תואר שני בלימודי מזרח תיכון מהאוניברסיטה העברית.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept