ישראל פולס

אלמנתו של יעקוב אבו אלקיעאן בראיון ראשון: להקים ועדת חקירה

p
המחבר
בקצרה
הפינוי המתון של מתנחלי עמונה לעומת הפינוי הצבאי האלים של הבדואים באום אל-חיראן, מעניק משנה תוקף לקריאות להקים ועדת חקירה לבדיקת התנהלות המשטרה. "האמת מתחילה להתברר ויש לעשות הכל כדי שהיא תצא אל האור", אומרת ד"ר אמל אבו אלקיעאן.

הקריאות להקמת ועדת חקירה לבדיקת התנהלות המשטרה בפינוי התושבים הבדואים באום אל-חיראן [18 בינואר] החלו עוד לפני פינוי עמונה, אך הדרך המתונה בה פונו המתנחלים [1 בפברואר] העניק להן משנה תוקף. מנהיגי הבדואים וחברי הכנסת של הרשימה המשותפת דורשים חקירה שתעסוק בשני היבטים: הפינוי האלים בפקודת ביצוע המתאימה למבצע צבאי, וניקוי שמו של יעקוב אבו אלקיעאן, שלטענת המשטרה ביצע פיגוע דריסה אשר גרם למותו של השוטר ארז לוי.

"אין שום דרך רשמית ואפקטיבית לטהר את שמו ולהסיר את כתם המחבל שהדביקה לו המשטרה זולת הקמת ועדת חקירה", אומרת לאל-מוניטור אלמנתו של יעקוב, הד"ר אמל אבו אלקיעאן, בראיון ראשון שהיא מעניקה לתקשורת. "אנחנו לא מבינים איך המשטרה, מבלי לחקור ומבלי לבדוק ולדעת את הרקע שלו ושל משפחתו, קובעת מיד שהוא ביצע פיגוע שמושפע מדאע"ש. אנחנו בטוחים שלא הוא האדם שיכול היה לחשוב על מעשה כזה".

לדבריה, בעלה היה איש חינוך מופנם באופי שלו, שקט, רגוע ואופטימי, שהתנהגותו אינה יכולה להצביע על כוונה לעשות מעשה של אלימות. "הוא קנה רכב חדש ובגדים חדשים והתכוון לבנות בית. כל החיים היו לפניו", היא אומרת.

כפי שפורסם באל-מוניטור, יעקוב הגיע לביתו ואסף למכוניתו מחשב, טלוויזיה ואת הכסף שהיה בביתו. הוא יצא מביתו לפני בוא השוטרים במטרה להתפנות בשקט ובלי אלימות. סרטון שהפיצה רשת אל-ג'זירה אף מראה כי בניגוד לטענת המשטרה – על פיה אורות רכבו של יעקוב היו כבויים, מה שמעיד על כוונה לדרוס – אורות רכבו דווקא דלקו.

אמל מספרת עוד, כי בני משפחתם משכילים ובעלי תארים אקדמיים מתקדמים. היא עצמה דוקטור לרפואה והוראת מדעים, עומדת בראש תכנית מחקר ב"מכללת קיי" ועוסקת במחקר בנושא נישואי קרובים ומחלות גנטיות בחברה הבדואית.

לאמל ויעקוב שלוש בנות קטנות, ומנישואיו הקודמים יש ליעקוב עוד ארבעה ילדים. אחד מהם מסיים לימודי רפואה, השני מהנדס ושתי בנות לומדות הוראה במכללת קיי. "אצלנו במשפחה לכולם יש לפחות תואר ראשון אקדמי", היא אומרת, "אחיו של יעקוב הוא מפקח במשרד החינוך ואח שני הוא מנהל בית ספר. כל האחיינים שלו רופאים או סטודנטים לרפואה או רוקחים ואחיות".

בני משפחה אחרים אומרים לאל-מוניטור כי אופייה של המשפחה והלהט בה להשכלה והשתלבות בחברה הישראלית, "מהווים הוכחה לאי אמיתות ההאשמה המחפירה שיעקוב הוא מחבל בן עוולה, כפי שתיאר אותו מפכ"ל המשטרה רוני אלשיך בהספד שנשא בהלווייתו של השוטר ארז לוי".

אמל: "הסטודנטים והצוות במכללה הזדעזעו, הם אמרו לי 'אנחנו מכירים אותך ולא מבינים איך ניתן להאשים אתכם בלי לחקור'. קיבלנו תנחומים מכל הארץ, מהגולן ועד אילת, מיהודים ומערבים. האבל אצלנו נמשך שלושה ימים, אבל מאז האירוע כבר חלפו שבועיים (ועדיין) ממשיכים להגיע לבקר אותנו מנחמים. כולם תומכים (בנו) ואומרים שהאמת מתחילה להתברר ויש לעשות הכל כדי שהיא תצא אל האור".

בניתוח שבוצע לאחר המוות בגופתו של יעקוב, נמצאו שני קליעים המעידים כי נורה עוד לפני הדריסה וכנראה איבד שליטה על הרכב. בן דודו של יעקוב, סלים, טוען בשיחה עם אל-מוניטור כי "לא נערכה נתיחה בגופתו של השוטר שנהרג, וכך לא ניתן היה להוכיח את טענתם של עדי ראיה כי ייתכן שהשוטר נפגע מקליע שירו השוטרים ללא אבחנה".

יו"ר הרשימה המשותפת, ח"כ איימן עודה, נפגע לטענתו במהלך הפינוי משני כדורי גומי – אחד במצחו והשני בגבו. במכון לרפואה משפטית קבעו כי לא ניתן לקבוע זאת בוודאות אך שללו את טענת המשטרה שח״כ עודה נפגע מיידוי אבנים שזרקו המפגינים הבדואים. בראיון לאל-מוניטור הוא אומר כי סירוב הממשלה להקים ועדת חקירה מוכיח שיש לה מה להסתיר. "תחילה האשימו את יעקוב שהוא איש דאע"ש מבלי לבדוק את עברו ואת הרקע המשפחתי (שלו), ולאותה טענה הצטרף גם השר לביטחון פנים גלעד ארדן", אומר ח"כ עודה. "האירועים הללו הכתימו את שמו של יעקוב, שנטמן כמחבל, והטילו אות קין על משפחתו. הם גם הכתימו את כל החברה הבדואית, הנתפסת בעקבות האירועים כחברה מסוכנת ואלימה שצריך למגר ולהילחם בחדירת מסרי דאע"ש לתוכה. כל זאת מבלי שההאשמות נבדקו, ורק על סמך עיתון ישראלי ('ישראל היום') שהיה מונח בביתו".

ח"כ עודה מוסיף ואומר, כי בשבת הקרובה [4 בפברואר] תיערך הפגנה רבת משתתפים בכיכר רבין בדרישה להקים ועדת חקירה. "זו הדרך היחידה שלנו לפעול ולהפעיל לחץ", הוא מסביר, ומציין כי נבחנת גם פנייה לבג"ץ כדי שיורה לממשלה לחקור את האירועים ולנקות את שמו של יעקוב, "שהפך מאיש חינוך נערץ ואהוד על תלמידיו למחבל".

במהלך הריאיון עמה, צפתה אלמנתו של יעקוב בתמונות פינוי מתנחלי עמונה ששודרו בטלוויזיה. הם פונו על ידי שוטרים לא חמושים שחבשו כובעים כחולים עם דגל ישראל ועליוניות כחולות "לא מאיימות", המזכירים כוח אזרחי ולא צבאי. "לפתע התבהר לי איך המדינה מתייחסת לערבים בארץ, וזה מאוד כואב", היא אומרת בטון שקט ומאופק. "יש לי הרבה מאוד חברים יהודים וערבים שהכרתי במסע הלימודים הארוך שלי. אני חשה שהם קרובים לי כמו משפחה. אני מאמינה בחברים הטובים שיעזרו לנו להוציא את האמת לאור".

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: construction, israeli police, eviction, bedouin, teacher

שלומי אלדר כותב עבור ''ישראל פולס'' של האתר אל-מוניטור. במהלך עשרים השנים האחרונות סיקר את הרשות הפלסטינית ובעיקר את המתרחש ברצועת עזה עבור ערוץ 1 וערוץ 10, בדגש על סיקור עליית כוחו של החמאס. אלדר זכה בפרס סוקולוב לעיתונות. הוא פירסם שני ספרים: ''עזה כמוות'' (2005) בו צפה את ניצחון החמאס בבחירות שנערכו לאחר מכן, וכן ''להכיר את החמאס'' (2012) שזכה בפרס יצחק שדה לספרות צבאית. שני סרטיו הדוקומנטריים "חיים יקרים" (2010) ו"ארץ זרה" (2018) זכו בפרסי אופיר (האוסקר הישראלי) בקטגוריית הסרט התיעודי הטוב ביותר. "חיים יקרים" אף נכלל ברשימה המקוצרת של האוסקר האמריקאי ושודר ברשת HBO. אלדר בעל תואר שני בלימודי מזרח תיכון מהאוניברסיטה העברית.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept