האם שינוי המדיניות של טורקיה כלפי אסד מסמן את תחילת הסוף של המלחמה בסוריה?

p
המחבר
בקצרה
סגן ראש ממשלת טורקיה: "אנחנו צריכים לעבוד עם מה שיש"; אין שסע עדתי בחאלב; קו השבר של הכורדים בסוריה.

סגן ראש ממשלת טורקיה, מהמט סימסק, אמר ב-20 בינואר: "העובדות בשטח השתנו דרמטית, כך שטורקיה כבר לא יכולה להתעקש, אתם יודעים, על פשרה ללא [הנשיא הסורי בשאר אל-]אסד, כי זה לא מעשי, אתם יודעים. אנחנו צריכים לעבוד עם מה שיש".

את ההצהרה הזו השמיע סימסק רק שלושה ימים לפני פתיחתן של השיחות בתיווכה של רוסיה על עתידה של סוריה, באסטנה שבקזחסטן ב-23 בינואר.

לדברי אסד, מטרותיו בשיחות אסטנה הן "לקיים שיחות בין הממשל לארגוני הטרור, לשם השגת הפסקת אש וכדי לאפשר לאותם ארגוני טרור להצטרף למאמצי הפיוס בסוריה, כלומר להניח את נשקם ולקבל חנינה מהממשלה. זה הדבר היחיד שנוכל לצפות לו לעת עתה״.

לארה"ב אין כוונה לשלוח משלחת לאסטנה, ובמקום זה ייצג אותה השגריר האמריקאי בקזחסטן, שישתתף בוועידה על תקן משקיף.

השינוי המשמעותי שחל במדיניות של טורקיה כלפי אסד נובע מהציפייה באנקרה לדף חדש ביחסי ארה"ב וטורקיה, עם כניסתו של טראמפ לתפקיד. במאמר דעה שפורסם בתחילת החודש בוושינגטון פוסט, טען שר החוץ הטורקי מבלוט צ׳בושולו שהממשל בניצוחו של הנשיא ברק אובמה "מתח ביקורת [על טורקיה], הפקיר [אותה] והתעלם מסוגיות מפתח".

נדמה שטורקיה מעודדת מהאפשרות של שיפור היחסים בכהונתו של הנשיא דונלד טראמפ. היועץ האמריקאי לביטחון לאומי, מייקל פלין, כתב ב-8 בנובמבר שארה"ב צריכה לתת עדיפות לקשרים עם טורקיה, ואף הוסיף שפטהוללה גילן, המנהיג הדתי הגולה בפנסילבניה ומואשם בטורקיה בניסיון ההפיכה הכושל ביולי 2016, "מנהל מסע הונאה" ולכן "אסור לנו לספק לו מקלט".

ואולם, סמיח אידיז כותב: "הבעיה, כך נדמה, היא שטורקיה מצפה מוושינגטון למלא אחר כל דרישותיה, מבלי להשאיר כלל מקום למשא ומתן או לפשרה סבירה. למעשה, אומרים באנקרה שאם לא ימולאו שתי הדרישות חד וחלק, אין שום תקווה לשיפור היחסים".

שתי הדרישות הן ניתוק של הקשרים בין ארה"ב למפלגה הדמוקרטית המאוחדת (PYD) של הכורדים בסוריה ומהזרוע הצבאית שלה, יחידות ההגנה העממיות (YPG), המזוהות מבחינתה של אנקרה עם מפלגת הפועלים הטורקית (PKK), שבה רואה טורקיה ארגון טרור לכל דבר; וכן הסגרתו של גילן לטורקיה.

ראש הממשלה בינאלי יילדרים כינה את תמיכת ארה"ב ב-YPG "בושה וחרפה", ואילו צ׳בושולו התלונן במאמר הדעה שלו שוושינגטון "הרצתה [לי] על הליך תקין, על עילה מסתברת ועל דיני ראיות", בתגובה לדרישתם של הטורקים שגילן יוסגר לידיהם.

לחילוקי הדעות בעניין גילן והכורדים בסוריה לא ימצא פתרון קל, וגם לא מהיר. ארה"ב חייבת למלא את חובתה כלפי ההליך התקין ודיני הראיות שלה עצמה בכל דיון בבקשה להסגיר תושב זר, כולל גילן, וקשה להאמין שהיא תזנח את PYD ואת YPG, שעומדות בלבה של הקואליציה שמובילה ארה"ב נגד המדינה האיסלאמית, במיוחד כעת כשהקואליציה מתכוננת למתקפה על א-רקה שבשליטת דאעש.

אמברין זמאן מציינת: "ממש כשם שנוכחות גילן בארה"ב היא אבן נגף ביחסים שבין טורקיה לארה"ב, כך גם מעצרו של הכומר האמריקאי אנדרו ברנסון, שכמעט אינו זוכה לסיקור בטורקיה, אך מעורר הדים בארה"ב". ברנסון הואשם בחברות בארגון טרור, ומוחזק בכלא באיזמיר.

לדברי זמאן, "אין ספק שמפלגת הפיתוח והצדק (AKP) עשתה רבות למען הקהילות הלא-מוסלמיות, יותר מכל מפלגת שלטון אחרת לפניה. אלא שהלך הרוח מכוער מאוד מאז ניסיון ההפיכה של 15 ביולי. עשרות אלפי אנשים נעצרו, רבים מהם באשמת קשרים עם גילן וכמעט ללא ראיות של ממש, ואין ספק שברשת נלכדו גם חפים מפשע כדוגמתו של ברנסון".

"אין שסע עדתי בסוריה"

פהים טשטקין, המדווח מחאלב, כותב: "בניגוד לפרשנות הרווחת והעיקשת שנשמעת ממקורות חוץ, המדינה איננה שסועה. למרות המערכות וההתנצחויות העדתיות בין ג'יהאדיסטים שמקבלים מימון ממדינות המפרץ, הסורים עצמם לא היו מפולגים סיעתית. לא היה שום שסע עדתי בין הצבא הסורי לבין העם, כפי שטענו אחדים. אם תבחנו בדקדקנות את הדינמיקה הפנים-ארצית, תגלו שזו לא היתה מלחמה בין העלאווים לסונים או בין הנוצרים למוסלמים. רק בחומס, בתחילת ההתנגשויות, היו מתקפות של הסונים נגד העלאווים, השיעים והנוצרים, והן אכן הובילו לשסע עדתי אך קצר מועד".

טשטקין מוסיף וכותב: "חאלב היא ההוכחה לכך שאין שום מלחמה עדתית. לפחות שישה אנשי דת סונים בולטים נהרגו בחאלב משום שהתנגדו להתקוממות אלימה. אנשי דת סונים קיבלו שוב ושוב איומים לבל יצטרפו למלחמה. השאלה המעצבנת ביותר שתוכלו לשאול חיילים בקו החזית בחאלב היא האם הם סונים או עלאווים. שום דבר אינו מכעיס את הסורים כמו השאלה הזאת".

בנוסף לצורך הדחוף בשיקום ובבנייה מחדש ולמשבר ההומניטרי החריף, סוריה סובלת גם מנגע השחיתות. "ככל שיכולתי לראות", כותב טשטקין, "אסד פופולרי היום יותר מבעבר. כמובן שהפופולריות הזו אינה מקיפה את המשטר כולו. לדברי בירוקרטים, פוליטיקאים ואזרחים מן השורה ששוחחו עם אל-מוניטור בחאלב ובדמשק, המערכת נגועה בשוחד ובשחיתות, ונדמה שלא תוכל להחזיק מעמד זמן רב. אנשים רוצים לוודא שבכירי השלטון ייענשו. המדינה שילמה מחיר בלתי-נתפס בגלל המלחמה, ותושביה לא יסכימו לכך שאחרים ירוויחו בזכות פרוטקציה, שוחד, שחיתות וניצול לרעה של כוח".

טשטקין מצביע על מורכבות תפקידה של איראן בסוריה, בהשוואה לתפקידן של רוסיה ושל חיזבאללה. "אף אחד אינו קורא תיגר על התפקיד שממלאת רוסיה. אך המצב שונה לגמרי עם איראן, בת-בריתו השנייה של אסד", מדווח טשטקין. "לא קשה לזהות את התרעומת בקרב האזרחים, ואפילו בקרב פקידי ממשל, בשל מדיניות ההתערבות של איראן. סורים רבים מעדיפים את הברית עם רוסיה, כי הם מאמינים שמוסקבה לא תתערב בענייני הפנים שלהם. יותר מזה, נאמר לאל-מוניטור שהגישה המתנשאת והאדנותית של איראן מכעיסה את ראשי הצבא הסורי".

"למרבה ההפתעה, אי-שביעות הרצון של הסורים מאיראן אינה מגעת גם לחיזבאללה, המבוסס בלבנון ונתמך בידי איראן, אולי משום שהארגון מגיע מאותו אגן תרבותי כמו הסורים", כותב טשטקין. "מנהיג חיזבאללה השייח חסן נסראללה אהוד בסוריה לא פחות מאסד. בדמשק, בחומס ובכל מקום אחר - אפילו בחאלב, המזוהה בעיקר עם הסונים - תמצאו בכל פינה כרזות של נסראללה, שזוכה לאהדה גדולה גם בקרב הנוצרים".

קו השבר הסורי-כורדי

למשטרים בסוריה ובטורקיה יש כנראה עניין משותף בהגבלת האוטונומיה הטורקית בצפון סוריה. טשטקין מדווח השבוע: "בחוגים הצבאיים והפוליטיים בדמשק, הסיסמה הכורדית 'אוטונומיה דמוקרטית' היא הקדמה לחלוקת המדינה. הסורים מאמינים שארה"ב משחקת עם האזור, ולכן כולם מרימים גבה שאתה מסביר להם שאתה נוסע לקמישלי".

טשטקין מתאר את ההגעה לנמל התעופה של קמישלי: "נמל התעופה של קמישלי הוא שער כניסה לטורקיה. הצבא הסורי שולט במבני הציבור הסמוכים, במתחם המגורים ובכביש הראשי שמקשר בין המתחם לנמל התעופה. המשטרה הכורדית וכוחות YPG שומרים על מרחק. אפילו בתוך קמישלי עצמה, אלו שרוצים לחצות את העיירה מקצה לקצה משתמשים בכביש עוקף ומסובך, העיקר להימנע ממחסומי הצבא. החיילים הסורים לא נכנסים חמושים ובמדים לאזור שבשליטת הכורדים. הכביש בשליטת הצבא שמוביל מנמל התעופה מקושט לכל אורכו בכרזות של אסד ושל מנהיג החיזבאללה שיח חסן נסראללה, זה לצד זה. הקירות מכוסים בדיוקנאות ובציטוטים של האב ובנו, חאפז ובשאר אל-אסד. הסיסמה שמתנוססת בצומת הראשי, סמוך למבני הציבור: ׳הגנו על סוריה׳... אך מעבר לכביש שבשליטת הצבא מצב העניינים שונה לחלוטין, ואת הדיוקנאות של בני משפחת אסד מחליף דיוקנו של מנהיג מפלגת הפועלים של כורדיסטן עבדאללה אג'לאן".

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: turkish-us relations, fethullah gulen, donald trump, kazakhstan, iran-syria relations, hezbollah in syria, ypg, aleppo, bashar al-assad
x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept