למה רוסיה הציעה אוטונומיה לכורדים בסוריה?

p
המחבר
בקצרה
טיוטת חוקה שהציעה רוסיה מבקשת לבזר את השלטון הסורי, ולהגביל את כוחו של הנשיא; הכוחות הטורקים נאבקים בשתי חזיתות - נגד המדינה האיסלאמית ונגד הכורדים בסוריה; באל-מוניטור מציעים דיווח מעמיק על הנעשה במחוז הכורדי בסוריה.

ברוסיה מנצלים את התנופה הדיפלומטית בנושא הסורי

שליח האו"ם בסוריה, סטפן דה מיסטורה, שיבח את השיחות שנערכו בתיווך הרוסים באסטנה שבקזחסטאן, והסתיימו ב-24 בינואר. הוא ציין שהשיחות הן "צעד קונקרטי" לקראת יישומן של החלטות מועצת הביטחון של האו"ם בנושא הסורי, ושיבח את סוריה, את טורקיה ואת איראן על הקמת מנגנון שיבטיח ציות להסכם הפסקת האש מהחודש שעבר. 

אבל הבליץ הדיפלומטי של רוסיה לא הסתכם באסטנה. ב-27 בינואר נפגש במוסקבה שר החוץ הרוסי, סרגיי לברוב, עם מנהיגי מפלגות האופוזיציה הסורית כדי להמשיך לדון בטיוטת החוקה הסורית החדשה שניסחו הרוסים והניחו על השולחן באסטנה. נציגי הוועדה העליונה למשא ומתן מטעם האופוזיציה הסורית, שזוכים לתמיכה סעודית, וגם ראשי הקואליציה הלאומית של האופוזיציה הסורית והכוחות המהפכניים סירבו אמנם להשתתף בפגישה, אך נכחו בה נציגי המפלגה הדמוקרטית המאוחדת (PYD) של הכורדים בסוריה, ארגון שהודר משיחות אסטנה בשל התנגדותה של טורקיה.

מקסים סוחוב מדווח שטיוטת החוקה כוללת הגבלת סמכויותיו של מוסד הנשיאות הסורי, והעברתן לפרלמנט ולמוסד שלטוני חדש שייקרא "אסיפת המחוזות" על פי אותה טיוטה, הנשיא יכהן שבע שנים, ללא אפשרות להיבחר לכהונה שנייה ברצף.

הסעיף השנוי ביותר במחלוקת בחוקה מוקדש לביזור סמכויות הממשלה ולהעצמת כוחן של המועצות המקומיות. "נושא אחד שעורר ויכוח", כותב סוחוב, "הוא הסעיף שמעניק 'אוטונומיה למחוזות הכורדיים', שכן הרוסים רואים בכך פשרה הולמת בתהליך הפדרליזציה של המדינה. יוצא דופן לא פחות הוא הסעיף שמעניק זכויות שוות לכורדים ולערבים במחוזות הכורדיים. יתרה מזאת, במסגרת טיוטת החוקה, כל אחד ממחוזות המדינה ייהנה מהזכות להעניק מעמד חוקי לשפתו של הרוב באותו מחוז - בנוסף לשפה הרשמית של סוריה ובהתאם לחוק".

לכן אין זה מפתיע, כותב סוחוב, שהטיוטה המוצעת מעוררת תגובות סוערות מצד כל הצדדים בסכסוך. הוא מוסיף: "עד כה, נראה שהסוגיה הכורדית היא השנויה ביותר במחלוקת. לטורקיה, לדמשק ולכוחות האופוזיציה הערביים, לכולם יש הסתייגויות בעניין האוטונומיה המוצעת - שאינה מספקת גם את הכורדים עצמם, משום שהם רוצים יותר".

זו לא הפעם הראשונה שרוסיה העלתה את הרעיון של אוטונומיה למחוזות הכורדיים בסוריה. באל-מוניטור פורסם כבר בספטמבר הסקופ על מאמץ בתיווך רוסי להתמודד עם נושא האוטונומיה, אלא שהמשטר הסורי דחה זאת על הסף.

דוברת משרד החוץ הרוסי, מריה זחרובה, הכחישה שרוסיה תומכת באוטונומיה לכורדים בטורקיה, ואמרה: "רק הסורים יכולים לשמור על סוריה שלמה, ריבונית, רב-אתנית ורב-דתית".

לברוב טען שהטיוטה הרוסית שונה מאוד מהחוקה העיראקית, שלדבריו "נכפתה" על עיראק בידי ארה"ב. "אנחנו רק הצענו את ההצעות שלנו לכל הצדדים הנוגעים לסכסוך בסוריה, ללא כוונה לכפות עליהם לאמץ אותה", אמר. "בעקבות הניסיון של חמש השנים האחרונות, אנחנו משוכנעים שעבודה אמיתית יכולה להתחיל רק אם יונחו על השולחן הצעות קונקרטיות. אני מקווה שכל הסורים יקראו את הטיוטה שלנו תוך כדי הכנות לפגישה בז'נבה, ושזו תעניק להם את זריקת המרץ הדרושה לדיון אמיתי בדרכים המעשיות להשיג שלום בסוריה על בסיס הסכם ז'נבה".

סוחוב הוסיף ואמר: "בסופו של דבר, הציפייה במוסקבה היא שכל הצדדים יסכימו שעמדות קיצוניות ובלתי-מתפשרות לא יובילו לסיומה של מלחמת האזרחים בעתיד הקרוב, שעה שהנוסחה המוצעת עשויה להיות הפתרון הטוב ביותר בנסיבות הקיימות".

טורקיה שקועה עמוק באל-באב

מטין גורג'ן מדווח שהצבא הטורקי מתמודד מול "דור חדש של לוחמה אורבנית" במלחמה נגד המדינה האיסלאמית (דאעש) בצפון סוריה, וכן מול ארנסל צבאי מורחב הן בידי מפלגת הפועלים של כורדיסטן (PKK) בטורקיה והן בידי יחידות ההגנה העממיות (YPG) בסוריה.

גורג'ן כותב: "הכוחות המזוינים של טורקיה (TSK) לומדים בשטח, תוך כדי התנגשויות באל-באב, עד כמה עמיד הדור החדש הזה של לוחמה אורבנית שמנהל ארגון המדינה האיסלאמית (דאעש). החיילים הטורקים ניצבים בפני אתגרים קשים מאוד אל מול מודל ההגנה שפיתחו בדאעש - שילוב של מלחמת מנהרות, טילים נגד טנקים ומכוניות ממולכדות, שחוברים יחדיו לתוצאה קטלנית במלחמה האורבנית הזאת. באנקרה תוהים כעת ברצינות רבה אם גם ב-PKK ישיגו טכנולוגיות ויכולות צבאיות מודרניות ברמה המשתווה לזו של דאעש".

הוא מוסיף וכותב: "בעקבות המלחמה בעיראק ובסוריה, תוך שימוש בכלי-הנשק המתקדמים ביותר, גם ב-PKK הפכו לכוח מתוחכם מאוד, שעושה שימוש בכלי נשק, בתחמושת ובציוד מגוונים וחדישים. בצבא הסורי מציינים ש-PKK ובנות בריתה בצפון סוריה, יחידות ההגנה העממיות (YPG), הופכים בהדרגה לצבא סדיר ומשפרים ללא הרף את היכולות הקונבנציונליות שלהם, כולל לוחמת שריון; גיבוי ארטילרי ורקטי ללא קשר עין; תנועות לוגיסטיות בקנה מידה גדול; תיאום אווירי הדוק; ויכולות מתקדמות של תצפית ארטילרית, מעקב וסיור, תוך שימוש בכלי-טיס לא מאוישים ובלחימה אורבנית".

מהיכן משיגים PKK ו-YPG את כלי הנשק המתקדמים הללו? כך כותב גורג'ן: "מציאות קשה שכולם מכירים בה אך איש לא מדבר עליה היא שקיימים היום בסוריה ובעיראק שווקים שחורים ומשגשגים של כלי נשק, כאלו שאפשר לקנות או לשכור בהם כל מערכת וכל כלי נשק אפשריים, כולל טנקים ומשגרי רקטות רב-קניים. בסוריה נפוץ במיוחד המסחר ברובים ובתחמושת שנשלחו לארגוני האופוזיציה החמושים, או ברטר של כלי נשק עם ארגונים אחרים. כלי נשק ותחמושת שנשלחו מארה"ב, מאירופה ומאיראן, וסופקו לארגונים חמושים כמו כוחות הפשמרגה של הכורדים, צבא עיראק או המיליציות השיעיות, מועברים לא פעם ל-PKK או נמכרים בשוק השחור. אין להתעלם גם משלל המלחמה - כולל כלי נשק וציוד - שנפל לידי PKK/YPG בעקבות ההתנגשויות עם דאעש".

חאלד אל-חאטב מדווח מקו החזית של צבא סוריה החופשית (FSA) - שזוכה לתמיכה טורקית - סמוך לאל-באב, וכותב על קשיי המלחמה נגד דאעש. לדבריו, לוחמי דאעש התחפרו בעמדותיהם, ואת מאמצי הטורקים מסבך עוד יותר תפקידם של כוחות הכורדים הסורים. "הכוחות המובילים את מבצע מגן הפרת", כותב חאטב, "כולל חלקים מ-FSA וכוחות מיוחדים של טורקיה, נאלצים להתמודד גם מול כוחות ההגנה של סוריה (SDF) - ובמיוחד מול יחידות ההגנה העממיות של הכורדים (YPG), עמוד השדרה של SDF. בכירי ממשל טורקים רואים ב-SDF איום על ביטחונה של טורקיה, שכן הארגון הוא למעשה זרוע של מפלגת הפועלים של כורדיסטן, שנתפסת ברוסיה כארגון טרור. לטורקיה ול-FSA יש אינטרסים משותפים, כיוון ששניהם חוששים מאוד מכוונותיהם הבדלניות של SDF".

באל-מוניטור מציעים דיווח מעמיק על הכורדים בסוריה

בכתבה הראשונה בסדרת חדשה של כתבות עומק ארוכות, אמברין זמאן מדווחת ממקור ראשון על הדינמיקה המורכבת במחוזות הכורדיים בסוריה ובעיראק, כולל הרציונל מאחורי מה שמנהיגי הכורדים בסוריה מכנים כעת "המערכת הפדרלית הדמוקרטית של צפון סוריה".

"הציניקנים טוענים שהשינוי הוא תרגיל שנועד להסוות את שליטתם של הכורדים באזור", מדווחת זמאן. "מנהיגי רוז'אבה טוענים שהפדרציה תהווה בסיס לפדרציה חילונית, שוויונית ורב-אתנית שתכלול את סוריה כולה, כך על פי חזונם השאפתני. רוב האנשים עדיין קוראים למחוז רוז'אבה, וראשי השלטון אינם מסתירים את רצונם לבטל עשרות שנים של ערביזציה בעידוד הממשלה, שנועדה למחוק את הזהות הכורדית".

היא מוסיפה וכותבת: "חינוך הוא עמוד התווך של הסדר החדש, וחינוך החובה בשפה הערבית מבוטל בהדרגה. הכורדים הם הקבוצה האתנית הגדולה ביותר ברוז'אבה, והם זוכים סוף סוף לחנך את ילדיהם בניב הקורמנג'י של השפה הכורדית, שנפוץ באזור אך השימוש בו נאסר לפני שנים. הערבים ממשיכים לשלוח את ילדיהם לבתי ספר ערביים, ואילו הנוצרים האורתודוכסים דוברי הארמית מחנכים את ילדיהם בשפתם שלהם". 

"הלכה למעשה, החוקים מטושטשים הרבה יותר", מציינת זמאן. "הסטודנטים הכורדים הפנימו מהר מאוד את הלימוד בשפה הכורדית, אף שהתוכנית נמצאת עדיין בשלב ההשקה שלה. ואולם תלמידי תיכון כורדים ונוצרים אורתודוקסים - אלו שלכודים באמצע - ממשיכים ללמוד בבתי ספר ערביים, המסונפים למשרד החינוך הסורי. רק בתי הספר הללו, הכוללים בין השאר את בית הספר ׳טאלייה׳, מעניקים דיפלומות שזוכות להכרה בינלאומית".

המחוזות הכורדיים של סוריה הפכו מעבדה לרעיונות המהפכניים והשוויוניים של "עבדוללה אג'לאן, המנהיג הכלוא של ארגון מורדים טורקי-כורדי שנקרא מפלגת הפועלים של כורדיסטאן (PKK). כשאג'לאן וחבריו הקימו את ה-PKK ב-1978, הם טענו שיילחמו למען כורדיסטאן העצמאית, כזו שתלכד יחדיו את הכורדים של איראן, עיראק, סוריה וטורקיה. אלא שעם הזמן הגבילה PKK את שאיפותיה, והשלימה עם המציאות הגיאופוליטית. אג'לאן מטיף היום לסוג רדיקלי של שיתופיות שדוחה גילויים של לאומנות אתנית ושל גבולות לאומיים, ומעודד במקום זאת שוויון מגדרי ושמירה על איכות הסביבה".

היא מוסיפה וכותבת שהשקפת עולמו של אג'לאן מושפעת מזו של "הסוציאליסט הליברטריאני המנוח, מארי בוקצ'ין האמריקאי. אך למרות השיח שמקדש את הגיוון, רוז'אבה הוא מחוז כורדי מאוד, וההנהגה שלו הירארכית", וה-PKK נמצא בראש הפירמידה.

לכורדים בסוריה מנהלים גם יחסים מורכבים מאוד עם הנהגת כורדיסטן העיראקית. 

"מסעוד ברזאני, נשיא כורדיסטאן העיראקית ומנהיג המפלגה הדמוקרטית של כורדיסטאן (KDP), שעליה מבוססת מקבילתה הסורית, זוכה לפופולריות רבה ברוז'אבה - במיוחד בדריק ובאזור, שם מתנופף בגאון הדגל הצהוב של KDP מעל כפרים שלמים", מדווחת זמאן. "מוחמד יוסוף, שמנהל חנות קטנה לממכר אביזרים לטלפונים הניידים, סיפר שהוא מוכר כיסויי טלפון עם תמונתו של ברזאני במספר הדומה לזה של כיסויים עם תמונתו של אג'לאן. ברזאני חב את הפופולריות שלו בעיקר לאביו, הלוחם הכורדי האגדי מולא מוסטפא ברזאני, שהיה מהדמויות הבולטות במאבקם של הכורדים לעצמאות. אבל ידידותו של ברזאני עם טורקיה והעוינות שלו כלפי PYD החלו לפעור סדקים בתדמית שיש לו באזור. ובכל זאת, ברזאני נמצא במגעים עם ארה"ב, כדי שילחצו על מנהיגי רוז'אבה להכניס שוב לאזור כ-3,000 מלוחמי KDP הסורית, שאותם הוא הכשיר וצייד בנשק. לדברי ברזאני, המטרה היא לאחד את הכורדים. המבקרים טוענים בתגובה שזה רק יערער את המונופול של PYD, ויפעל לטובתו שלו. בממשל רוז'אבה אומרים שיאפשרו לכוחות KDP בסוריה להיכנס שוב למחוז, ובלבד שיסכימו לציית להוראות הממשל. אבל זה לא יקרה".

הדיווח הבלעדי של זמאן הוא חלק מהסיקור המקיף ביותר של המזרח התיכון שמציע אל-מוניטור. כל משוב יתקבל בברכה, כתמיד; כתבו לכתובת contactus@al-monitor.com.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: russian influence in syria, autonomy, is, abdullah ocalan, kurdistan workers party, ypg, kurds, rojava
x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept