ישראל פולס

נפתלי בנט - משר החינוך לקומיסר החינוך

p
המחבר
בקצרה
יו״ר הבית היהודי מקדם הצעת חוק שתהפוך אותו לצנזור של מערכת החינוך, ותיתן לו את הכוח למנוע כניסתם של ארגונים להרצאות בבתי הספר. המטרה: שתיכוניסטים לא ישמעו על עוולות הכיבוש לפני שירותם בשטחים.

בעיצומה של הסערה סביב המגעים המבחילים בדרך להפוך את ראש הממשלה לצנזור הראשי של אמצעי התקשורת החזק במדינה, פורסם בשולי החדשות ששר החינוך בדרך להתמנות לצנזור הראשי של מערכת החינוך. בהחלטה שהתקבלה פה אחד (ושעברה בכנסת בקריאה טרומית ביום רביעי) החליטה השבוע (8 בינואר) ועדת השרים לחקיקה  כי "שר החינוך יקבע כללים למניעת כל פעילות במוסד חינוך, על ידי כל אדם או גוף חיצוני שפעילותו עומדת בסתירה חמורה ומשמעותית למטרות החינוך הממלכתי".

מיד אחרי המבוא הכללי הזה, מגיע העיקר: השר-קומיסר הוסמך להרחיק מהתלמידים אנשים וגורמים שפעילותם מחוץ לישראל מעוררת ״חשש שחיילי צבא הגנה לישראל יועמדו לדין, בערכאות בינלאומיות ובמדינות זרות, על פעולה שביצעו במסגרת תפקידם". היעד העיקרי הוא ארגון החיילים המשוחררים "שוברים שתיקה", שמתעד ומפרסם עדויות של חיילי צה"ל על פגיעה בזכויות אדם בשטחים הפלסטינים.

בעמוד הפייסבוק שלו מציג בנט סרטונים המחייבים, לדעתו, להגן על נשמותיהם הרכות של ילדי ישראל מפני פעילי הארגון. הסרטונים מציגים ראיונות לתקשורת הזרה שבהם פעילי הארגון מספרים על התעללות בעצירים פלסטינים ועל הפרה סיטונאית של הוראות הפתיחה באש מול אזרחים. הם מוחים על הפצצות בתים שיושביהם חשודים בהסתרת אנשי חמאס ומאשימים את הדרג המדיני שמטיל על חיילי צה"ל לנהל עבורו את הכיבוש.  

בנט אינו מצביע על שקרים ואף לא על אי דיוקים בעדויות של שוברים שתיקה. יש להניח שאילו מצא כאלה, הוא לא היה מעלים אותם מעיני גולשיו. הוא מבקש לשמר את מה שמצוין בדברי ההסבר לחוק החדש: "חיילי צה"ל הם קונצנזוס בחברה הישראלית". דבריו של שר החינוך נכתבו באותו שבוע שבו החברה הישראלית נקרעה במלוא כיעורה סביב הרשעתו (4 בינואר) של חייל שירה למוות במחבל פצוע. מנהיג הבית היהודי מבקש להרחיק מבתי הספר ארגונים כמו "בצלם", שהפיץ את הסרטון אשר תיעד את אלאור אזריה יורה, והביא במידה רבה להרשעתו. לעומת זאת, לפי המחנך מספר אחת, לאזריה מגיעה חנינה מיידית.

את הפוסט שבו קרא לחון את החייל היורה סיים בנט במילים: "המשיכו להאמין בצה"ל ובעומד בראשו ללא פקפוק״. שתי המילים האחרונות, "ללא פקפוק", מבטאות היטב את השקפת עולמו של האיש המסוכן הזה - השקפת עולם שהוא מנחיל לדור הבא של המצביעים, בדרכו לראשות הממשלה. אסור לפקפק ב"טוהר הנשק" של צה"ל; אסור לפקפק בצדקת דרכנו; אסור לפקפק ב"אחדות ירושלים"; אסור לפקפק בכך שהעולם כולו נגדנו. והעיקר: אסור בשום אופן לכבס את הכביסה המלוכלכת מחוץ לבית, כאילו שאם שוברים שתיקה, בצלם ויש דין ייעלמו, מדינות העולם ישלימו עם הכיבוש המתמשך של עם אחר, יעלימו עין מגזל אדמות פרטיות, יתמכו בתוכניתו של בנט לספח 60 אחוזים מהגדה המערבית וישלחו להקות ריקוד לחגיגות היובל ל"איחוד ירושלים".

אך בנט לא לבד. יו"ר יש עתיד, יאיר לפיד, וחבר סיעתו וקצין חינוך ראשי לשעבר, ח״כ אלעזר שטרן, סבורים אף הם שנערים ונערות בני 17, שרבים מהם יישלחו לשרת בשטחים, אינם בשלים לשמוע מה מותר ומה אסור לצבא הכיבוש לעשות. חתימותיהם של לפיד ושטרן מופיעות על הצעת חוק שוברים שתיקה, לצד אלה של חברי מפלגתו של בנט, חברי הכנסת שולי מועלם ובצלאל סמוטריץ'.

מנהל גימנסיה הרצליה, ד"ר זאב דגני, היה בין המנהלים הבודדים שהזמינו את נציגי שוברים שתיקה להרצות בפני תלמידי בית הספר. דגני אמר לאל-מוניטור ביום רביעי (11 בינואר) כי גם אם החוק יעבור, הוא לא יסגור את השערים בפני ארגוני זכויות אדם. ועם זאת, הוא נאנח ואמר: " החוק עבר לפני שעבר. הפסדנו את המערכה. הקולות השפויים דוממים ומפוחדים. הרוח הפשיסטית משתלטת על כל חלקה טובה". דגני הגיע למסקנה העגומה הזאת בעקבות כנס בנושא שוברים שתיקה שבו השתתף השבוע. "כל הסטודנטים שחושבים כמוני חששו לדבר", סיפר, "מי שדיבר היו אלה שחושבים כמו בנט. הדור הצעיר שבוי בידיו, והמורים המפוחדים שותקים".

סקר שנערך עבור "מדד השלום" שמפרסם המכון הישראלי לדמוקרטיה מאשר את האבחנה של המחנך הוותיק. הוא מראה כי ביומיים שלפני מתן פסק הדין במשפט אזריה, 59.5% מהאוכלוסייה היהודית חשבו שעצם העמדתו לדין לא הייתה מוצדקת. 57% היו בדעה שהמשפט התנהל באופן לא הוגן. בקבוצת הגילאים 24-18 הגיע השיעור ל-72 אחוזים.

אחרי שהתיקון לחוק יעבור בכנסת, ארגוני זכויות האדם ישימו את יהבם בבית המשפט העליון. בג"ץ יצטרך להחליט אם מינוי פוליטיקאי מוסמך להשתיק ביקורת ולחסל את הפלורליזם המחשבתי, עולה בקנה אחד עם רוח חוק החינוך הממלכתי. החוק קובע בין השאר כי מערכת החינוך והעומדים בראשה מצווים לחזק את כוח השיפוט והביקורת, לטפח סקרנות אינטלקטואלית, מחשבה עצמאית ומעורבות בחיי החברה הישראלית.

לפני קצת יותר משנה התייצב בנט מאחורי החלטת משרדו להוציא את הספר "גדר חיה" של  דורית רביניאן מתוכנית לימודי החובה בתיכונים. הנימוק היה ש״מערכת החינוך לא צריכה לקדם ערכים שנוגדים את ערכי המדינה". הערך שהספר חותר לקדם, כך טען הפוליטיקאי הקומיסר, הוא נישואי תערובת. הוא חשש שרומן על אהבת  פלסטיני ליהודייה עלול לעודד ילדות יהודיות להתאהב בערבים. מה קרה בעקבות הפסילה? הספר אזל מהחנויות וחזר לראש רשימות רבי המכר. ההוצאה לאור הדפיסה מהדורה חדשה. זה מה שבנט עושה היום לרייטינג של ארגוני זכויות האדם בארץ ובעולם.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: idf, censorship, education minister, education, b'tselem, breaking the silence, israeli politics

עקיבא אלדר הוא בעל טור ב''ישראל-פולס'' של אתר אל-מוניטור. עיתונאי בכיר ופובליציסט לשעבר בעיתון הארץ. שימש בתפקיד הכתב המדיני של הארץ וראש המשרד האמריקאי של העיתון בוושינגטון. ספרו ''אדוני הארץ: המתנחלים ומדינת ישראל'' אותו חיבר יחד עם פרופ' עדית זרטל הפך לרב-מכר בישראל, ותורגם לאנגלית, לגרמנית לערבית ולצרפתית. בשנת 2006 כלל אותו העיתון פיננסיאל טיימס ברשימת הפרשנים המשפיעים ביותר בעולם. הוא זכה בפרס Middle East Award מטעם ארגון - search for common ground – ארגון בינלאומי לקידום שלום ופיוס, על פעלו לקידום השלום במזרח התיכון באמצעות התקשורת אלדר הינו יליד חיפה (1945). הוא השלים לימודי כלכלה, יחסים בינלאומיים ופסיכולוגיה באוניברסיטה העברית.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept