אשליית הפופוליסטים: אזריה האמין שרגב וחזן יצילו אותו

כמו בכל שלבי פרשת הירי בחברון, גם בסוגיית החנינה משפחת אזריה היא לא יותר מכלי משחק של פוליטיקאים מהימין שרוצים לגזור קופון על חשבונם. כתבה: מזל מועלם

al-monitor .

נושאים מכוסים

sharon gal, naftali bennett, miri regev, israeli occupation, idf, elor azaria, benjamin netanyahu, avigdor liberman

ינו 5, 2017

פרשת החייל היורה מחברון אלאור אזריה הייתה הזרז למינויו של אביגדור ליברמן לשר הביטחון בחודש מאי האחרון. קודמו בתפקיד, הרמטכ״ל לשעבר משה יעלון, פרש בשל עימות עם ראש הממשלה בנושא. יעלון נקט קו ביקורתי נוקשה נגד אזריה. הוא כינה אותו ״חייל שסרח״ זמן קצר לאחר האירוע, ושילם ועל כך מאוחר יותר בכסאו.

טרם מינויו המפתיע, יו"ר ישראל ביתנו הספיק לתפוס את הובלת המאבק הציבורי למען זיכויו של אזריה. הוא הופיע בדיונים בבית הדין הצבאי, שמר על קשר עם משפחתו והביע ביטחון שהוא יימצא זכאי. כניסתו אל לשכת שר הביטחון בקריה הרחיקה את ליברמן ממעורבות בסוגיה, עד שביום רביעי (4 בינואר), לאחר הרשעתו של אזריה בבית הדין הצבאי בהריגה, הוא השלים מהפך ולבש את דמותו של מנהיג אחראי שנותן גב לצבא ולמפקדיו. ליברמן אף הגדיר פוליטיקאים מהימין שהביעו תמיכה באזריה כחבורה פופוליסטית שרק מנסה לגזור קופון פוליטי על חשבונו של החייל.

אפשר כמובן לבוא חשבון עם שר הביטחון על היותו פוליטיקאי ציני לא פחות מהשרים נפתלי בנט ומירי רגב, שמתחו ביקורת על החלטת בית הדין וקראו לחון את אזריה. אבל דווקא העובדה שליברמן הוא שר הביטחון של מדינת ישראל ביום שבו הורשע אזריה, הופכת את אמירותיו ואת הגיבוי שהעניק לצה״ל למשמעותיים ואפקטיביים הרבה יותר, וכך גם את יכולתו להרגיע את האווירה הציבורית הלוהטת.

בראיון לגלי צה"ל בבוקר שלאחר ההרשעה שידר ליברמן מנהיגות ותפס את מקומו של ראש הממשלה כמבוגר האחראי. ליברמן נזף בפוליטיקאים הקוראים לחנינה, בראשם נפתלי בנט, ואמר כי הוא מצפה מהם "להתאפק או לשתוק, ולתת למערכת הביטחון לנהל את האירוע בצורה שקטה, אחראית ובשיקול דעת".

בהמשך תקע שר הביטחון סיכה בבלון החנינה כשהסביר בתמציתיות כי מדובר בזריית חול בעיניהם של אזריה ובני משפחתו, וכי לקריאותיהם של הפוליטיקאים אין באמת יכולת להשפיע על גזר הדין. "אני חושב שכדאי ששר החינוך יידע לפחות לקרוא את החוק, והחוק מאוד ברור. כל הסיסמאות שאנחנו כרגע שומעים הן סיסמאות למען עצמן, לא למען אלאור אזריה", סיכם.

ליברמן אמנם מיקד את התקפתו בבנט, כמטרה קלה ומועדפת בשלב זה של של הקריירה הפוליטית שלו שבה הוא נאבק על קולות מהימין, אבל קשה להתעלם מכך שדבריו כוונו גם כלפי ראש הממשלה. לנתניהו היה צורך בכמעט תשע שעות מרגע פרסום פסק הדין, עד שהצליח לפרסם פוסט תגובה שכולו מלאכת מחשבת פוליטית במטרה שלא להפקיר את האלקטורט הימני לבנט. לצד גיבוי מתבקש ומדוד לצה"ל ולרמטכ"ל המאוים הוא הביע אמפתיה עם החייל ומשפחתו, וקינח בתמיכתו במתן חנינה. נתניהו לא המתין לגזר הדין כפי שראוי לעשות במדינה מתוקנת, ובכך העניק רוח גבית לאספסוף מימין. אותו אספסוף אשר איומיו יאלצו כעת את שופטי בית הדין להסתובב עם אבטחה צמודה.

לשרת התרבות מירי רגב לקח הרבה פחות זמן כדי לגבש דעה על פסק הדין. לפי מהירות תגובותיה ברור שכלל לא קראה את הכרעת הדין המפורטת. רגב הצהירה, כצפוי, שתפעל למתן חנינה לאזריה, כי ״כך לא מתנהגים לחייל של כולנו. מדובר במשפט שלא היה צריך להתחיל".

בנט היה קצר ונחרץ וכיוון ישירות אל ליברמן: ״אני מצפה משר הביטחון שיהיה נאמן לאינספור הבטחותיו ויביא לחנינה לאלאור אזריה".

פרשת אלאור אזריה הפכה מהרגע הראשון לפרשה פוליטית, בעיקר בשל השימוש שחברי כנסת מהימין עשו בה לצרכיהם. הם מראש הכריזו כי אינם מקבלים את סמכותה של הפרקליטות הצבאית, וקבעו כי מדובר במשפט ראווה.

השר לשעבר יעלון תיאר זאת בדיוק רב החודש, כשעקץ את נתניהו על כך שבתחילה יצא נגד הכשל המוסרי של אזריה, אך שינה את עמדתו ברגע שהבין לאן הרוח הציבורית נושבת. "הפוליטיקאים זיהו את הפרשה כהזדמנות. הכריזו פתאום שהחייל גיבור והתחילו להפיץ כל מיני שמועות. בהתחלה נגד ראש הממשלה, נגדי ונגד הרמטכ"ל. אחר כך, לצערי, רה"מ עבר צד והחליט לחבק את המשפחה והחייל. זהו עניינו, לא ענייני. אני החלטתי לתת גב למפקדים ונותרתי לבד במלחמה זו. לכל הדרג הפיקודי היה ברור שזה מעשה שלא ייעשה. המפקדים הם שצריכים לקבוע את נהלי פתיחת באש ולא פוליטיקאים כמו חזן וליברמן".

משפחת אזריה היא בשר מבשרו של אותו ימין מתלהם שהפך את המשפט של החייל לסוגיה פוליטית לאומית. בזמן מבצע צוק איתן בקיץ 2014, צ׳רלי אזריה, אביו של החייל, כתב בפייסבוק: ״כהנא הצדיק צדק״, ואמו אושרה הוסיפה: ״מוות לכל מי שפוגע ביהודים. מספיק להיות אנושיים. אם צריך - גם נשים וילדים להרוג". לכן קל להבין מדוע הם נתלו באמירותיהם של מירי רגב, אורן חזן ושרון גל, והאמינו להבטחות השווא שלהם שתקום תנועת המונים אשר תביא לזיכויו של בנם.

אבל ההמונים, מתברר, נשארו בבית, העצרת שארגן שרון גל בכיכר רבין התגלתה ככשלון מהדהד, והוא עצמו התפוגג לצרותיו האישיות. אזריה נותר לבדו במערכה, בדרך לריצוי עונש מאסר.

כפי שהסביר ליברמן, נפתלי בנט ומירי רגב אינם יכולים להשפיע על מתן חנינה. החוק קובע באופן ברור כי בכל הנוגע למשפט הצבאי, הסמכות לחון היא בידי אלוף פיקוד המרכז או הרמטכ"ל, ולא בידי הכנסת.

לכן, כמו כל שלבי הפרשה, גם סוגיית החנינה הפכה למצג שווא של פוליטיקאים שדואגים קודם כל לעצמם

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:
  • מאמרים בארכיון
  • The Week in Review
  • אירועים מיוחדים
  • הזמנות רק בהזמנה

מאמרים מומלצים

כשביבי נתניהו הפך לשמעון פרס
בן כספית | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
הנקמה המתוקה של הרשימה המשותפת בנתניהו
שלומי אלדר | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
השמאל הציוני אינו צפוי להיעלם
יוסי ביילין | | מרץ 7, 2020
נתניהו לא כשיר לקבל על עצמו את מלאכת הרכבת הממשלה
עקיבא אלדר | הבחירות בישראל | מרץ 5, 2020
כמו ב-1996, ברית המקופחים התייצבה מאחורי נתניהו
מזל מועלם | הבחירות בישראל | מרץ 4, 2020

Featured Video

יותר מ ישראל פולס

al-monitor
הבחירות השלישיות רק הגבירו את הכאוס הפוליטי
מזל מועלם | | מרץ 6, 2020
al-monitor
כשביבי נתניהו הפך לשמעון פרס
בן כספית | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
al-monitor
הנקמה המתוקה של הרשימה המשותפת בנתניהו
שלומי אלדר | הבחירות בישראל | מרץ 6, 2020
al-monitor
השמאל הציוני אינו צפוי להיעלם
יוסי ביילין | | מרץ 7, 2020