ישראל פולס

האם ועידת פריז הצליחה? תלוי את מי שואלים

p
המחבר
בקצרה
דיפלומט בכיר באיחוד האירופי אמר לאל-מוניטור כי "ההימור של צרפת הצליח, ואני חושב שהם עצמם הופתעו מההצלחה״. ישראל רואה את הדברים אחרת: "צרפת סימנה 'וי' על הוועידה; היא מילאה את הבטחתה בכך שגרמה לה להתקיים״.

פריז. החלטה 2334 של מועצת הביטחון של האו"ם נגד ההתנחלויות מ-23 בדצמבר חוללה שינוי בסדר היום הדיפלומטי-הבינלאומי ומיקדה שוב את תשומת הלב הגלובלית בסכסוך הישראלי-פלסטיני. לצד ועידת פריז לשלום במזרח התיכון (השניה) שהתקיימה לא יותר משלושה שבועות אחר כך, ב-15 בינואר, ברור שהחלטת האו"ם היוותה רק צעד ראשון בשורה של צעדים שמטרתם להחזיר את הנושא לראש סדר היום העולמי. בעת כתיבתו של מאמר זה נוכל למנות ביניהם גם את נאומו של מזכיר המדינה ג'ון קרי ב-28 בדצמבר, המפרט פרמטרים לקידום פתרון שתי המדינות, ואת מועצת שרי החוץ של האיחוד האירופי ב-16 בינואר.

התערבותה של בריטניה במועצת שרי החוץ של האיחוד סיכלה את אימוץ הודעת הסיכום של ועידת פריז, שלפיה פתרון שתי המדינות הוא האפיק הזמין היחידי לשלום ולביטחון לישראלים ולפלסטינים, אבל הדבר לא הפחית מנכונותם של האירופאים לתמוך ולהתקדם עם מסקנות הוועידה.

אבל האם שורת הפעולות הדיפלומטיות האלה קידמה או דווקא סיכלה את התקדמותו של תהליך לקראת פתרון של שתי מדינות? דומה שישראל, ארצות הברית ובריטניה תמימות דעים בעמדה המנוגדת במידה רבה לזו של צרפת ויתר הקהילה הבינלאומית.

כוחות רבים התערבו, בפומבי ומאחורי הקלעים, לאורך שלושת השבועות של הדרמה הזו. דיפלומטים מערביים מעריכים כי אחרי ועידת פריז הראשונה ב-3 ביוני צרפת ניסתה בפועל להפחית ממשקלה של ועידת פריז השנייה (שתוכננה להתקיים לפני סוף השנה), כי העריכה שהעיתוי שלה אינו מוצלח; העולם היה שקוע בנעשה בסוריה, בהתקפות הטרור, במלחמה בדאעש, ובנוסף לכל, העולם היה במצב המתנה לקראת השבעתו של נשיא ארה״ב הנבחר, דונלד טראמפ.

החלטה 2334 ונאומו של מזכיר המדינה קרי שינו את כל זה.

דיפלומט בכיר באיחוד האירופי אמר לאל-מוניטור שלא לייחוס, כי "ההימור של צרפת הצליח, ואני חושב שהם עצמם הופתעו מההצלחה. הם הציבו את הוועידה במוקד תשומת הלב העולמית, הם הצליחו להביא להשתתפותם של 70 צירים מכל רחבי העולם, והם אפילו הצליחו להפיק נוסח המוסכם על כל 70 הנציגים".

ישראל רואה את הדברים אחרת. "הוועידה הזאת לא הייתה צריכה להתקיים", אמרה שגרירת ישראל בצרפת עליזה בן-נון. "צרפת סימנה 'וי' על הוועידה; היא מילאה את הבטחתה בכך שהוועידה אכן התכנסה. אבל כולנו יודעים מהן הנסיבות השוררות עכשיו ואילו שינויים צפויים בארצות הברית, כך שכל האפיזודה הזאת כבר שייכת לעבר".

דיפלומטים ישראלים עקבו בדריכות בשבועות האחרונים אחר הדיונים בין משתתפי הוועידה, שעה שעמלו על ניסוחה של הודעת הסיכום. "הודעת הסיכום לא כוללת שום פרט מנאום הפרמטרים של קרי, היא לא כוללת שום ועדת מעקב, היא לא מתייחסת במישרין לגבולות 4 ביוני 1967. אנו מוסיפים להתנגד לוועידה ולמסקנותיה, אבל כמסמך להתייחסות אותו לא ניתן היה כנראה לסכל, זהו נוסח שאנחנו יכולים לחיות איתו", אמר דיפלומט ישראלי בכיר.

ישראל לא הייתה היחידה שניסתה לשנות את הנוסח הסופי. הוויכוחים בין פקידים רמי דרג מהמדינות המשתתפות נמשכו עד שעות הלילה המאוחרות של מוצאי שבת, ממש לפני פתיחת הוועידה ביום ראשון. אבל קרי עצמו הוא שהטה את הכף, לאחר שדיבר עם ראש הממשלה בנימין נתניהו בבוקר יום ראשון שבו התקיימה הוועידה.

"נכון שקרי ונתניהו דיברו ממש לפני שהנוסח אומץ, ושהנוסח רוכך במידה ניכרת כתוצאה מכך", אומר המקור הישראלי, "אבל היו גם גורמים נוספים. בעיקר התגובה הישראלית הזועמת והקולנית מאוד לאחר החלטה 2334, שבה היו מעורבים הצרפתים עצמם. ההחלטה אכן חיזקה את כל רעיון הוועידה, אבל בעת ובעונה אחת היא גם העמידה את הצרפתים במצב לא נוח בכך שהציגה אותם כמי שעתידים לדחוף את ישראל עד קצה הקו האדום שלה רגע לפני תחילת כהונתו של טראמפ".

דיפלומט צרפתי בכיר הודה בשבוע שעבר כי צרפת דיברה על הוועידה עם מקורבי טראמפ "שהקשיבו לנו" – ניסוח דיפלומטי שפירושו שהרבה לא יצא מן הפגישות הללו.

"ג'ארד קושנר נפגש עם פקידים בריטים בכירים לפני ועידת פריז ופגישת מועצת שרי החוץ האירופים בבריסל", אמר המקור מהאיחוד האירופי. "כמובן, הפגישות הללו השפיעו על החלטתה של בריטניה לסכל את אימוץ המסקנות של ועידת פריז במועצה בבריסל. לא הופתענו במיוחד מעמדתם של הבריטים, שכן הם לא שלחו את שר החוץ שלהם לוועידה והבהירו כי אינם תומכים בה. אבל סיכול של נוסח החלטה בפורום האירופי רם הדרג הזה הוא צעד ברוטלי, מאוד לא אופייני לבריטים. ברור שהם ניסו לרצות את ידידיהם החדשים".

המקור הוסיף כי גם להונגריה ולבולגריה היה חלק בסיכול אימוצו של הנוסח. "ישראל ניסתה לשכנע כמה וכמה גורמים להתנגד לוועידה. הם לא מבינים שעמדה מלוכדת ויציבה של האיחוד האירופי בסופו של דבר משרתת את האינטרס של ישראל. במקום זאת הם מנסים לפלג את חברי האיחוד האירופי".

דיפלומט אירופי אחר אמר לאל-מוניטור כי "יהיו אשר יהיו ההסתייגויות מהנוסח המסכם, וגם אם הגרסה הסופית הייתה פחות פרובוקטיבית מגרסאות שקדמו לה, בשורה התחתונה הקהילה הבינלאומית הבהירה את עמדתה לנוכח הממשל החדש של טראמפ, וזה הישג. צריך לראות את התמונה המלאה, לא רק את הפרטים. שרטטנו את הגבולות שלנו, הצהרנו כי לא נוותר על פתרון שתי המדינות. לא רק אנחנו נצטרך להתמודד עם טראמפ; הממשל של טראמפ, מצדו, יצטרך גם הוא להתמודד עם המציאות הזאת שרוב העולם דוגל בה".

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: donald trump, benjamin netanyahu, john kerry, resolution 2334, israeli settlements, two-state solution, european union, france

רינה בסיסט-ברושנין היא עיתונאית ישראלית, המשמשת ככתבת בינלאומית של קול ישראל, ששרתה בפאריז, בריסל, ניו אורלינס ופרטוריה. היא גם כותבת עבור סוכנות הידיעות האמריקאית JTA, עבור ג'רוזלם פוסט ו-Ynet. בעבר שרתה במשרד החוץ הישראלי בתפקיד סגנית השגריר בקולומביה.

רינה בסיסט-ברושנין שייכת לצוות העריכה של 'ישראל פולס'.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept