הררי מילים נשפכו על נפלאותיו של "הציר הסוני" בו חברות מדינות ערב פרגמטיות, המקיימות, כל אחת בנפרד, רומן חשאי מחוץ לנישואים עם ישראל. הברית הזו הייתה אמורה לייצר את אותו "תהליך אזורי" עליו מפנטזים בנימין נתניהו, אביגדור ליברמן ואפילו יאיר לפיד. היא מתודלקת במפגשים חשאיים של כולם עם כולם, במודיעין איכותי מאוד שעובר מיד ליד ובשיתופי פעולה שונים ומשונים מתחת לרדאר התקשורתי.
עם זאת, את הסחורה האמיתית, תהליך שלום אזורי אמיתי, הציר הסוני לא סיפק וספק אם יספק אי פעם, ללא התקדמות אמיתית במסלול הישראלי-פלסטיני. במזרח התיכון ארוחת החינם היחידה אפשרית רק אם אתה-עצמך משמש כמנה עיקרית, ונתניהו יודע זאת היטב. אלא שעכשיו, גם המעט שהושג עד כה במגעים החשאיים השונים, נמצא בסכנה.
