היה משהו נטול מודעות או חיבור לרוח הזמן באופן שבו בני משפחתו וחבריו של נשיא המדינה לשעבר והאנס המורשע, משה קצב, חגגו את שחרורו מהכלא ביום רביעי (21 בדצמבר). קצב התקבל בעירו קריית מלאכי בזרי פרחים, בסוכריות שהושלכו לעברו, בשירה ובריקודים. זה היה מפגן שמחה מנותק לגמרי מהתמורות העצומות שחלו בשנתיים האחרונות ביחסה של החברה הישראלית לתקיפות מיניות. תומכי קצב בחרו להתעלם מכך שתקופת מעצרו קוצרה, אך הוא שוחרר בתנאים מגבילים ומשפילים. בין השאר נאסר עליו לעסוק בתפקיד בו ימצא ביחסי מרות עם נשים.
קצב השתחרר אל מדינה שונה מזו שהייתה כשנכנס לפני חמש שנים בשערי כלא מעשיהו ברמלה. חגיגה כזאת לכבודו של אנס, שעשויה לפגוע בקורבנות מעשיו, יכולה בקלות בימינו אנו להפוך למחאה ציבורית נגדו ברשת, ואולי אף לפגוע בתנאי שחרורו המוקדם.