ישראל פולס

זה רק עניין של זמן עד שפוליטיקאים יעשו ראיון קבלה לשופטים

p
המחבר
בקצרה
הקו האדום כבר נחצה. כל הסימנים מראים שהאווירה הפוליטית והציבורית בישראל כבר בשלה לצמצום ופגיעה בסמכויותיו של בג״ץ מול הפוליטיקאים. המאבק של הנשיאה נאור הוא רק מקרב מאסף.

חודשים ספורים לאחר הקמתה של ממשלת נתניהו השלישית, באוקטובר 2013, הגישו חברי הכנסת איילת שקד מהבית היהודי ויריב לוין מהליכוד סדרה של יוזמות חקיקה אשר נועדו לצמצם את כוחו של בית המשפט העליון ולמגר את מגמת האקטיביזם השיפוטי. באמצעות חבילת החוקים ביקשו שקד ולוין לטלטל את מערכת המשפט הישראלית כדי לעשות בה שינוי משמעותי. החוקים הללו כללו שינוי בהרכב הוועדה לבחירת שופטים, הגבלת סמכות בג"ץ לפסול חוקים, חקיקה מחדש של חוקים שבג״ץ פסל, והעברת הסמכות לבחור את נשיא בית המשפט העליון לכנסת, במקום השיטה הנהוגה כיום - הענקת התפקיד לוותיק מבין שופטי העליון המכהנים.

עבור ח״כ לוין, הצעדים האלה המשיכו פעילות ענפה שלו, במאבקו לצמצום כוחו של בג"ץ ה״שמאלני״ לדעתו. עוד ב-2011 הוא ניסה לקדם חוק שיחייב עריכת שימוע לשופטים בכנסת לפני מינויים לעליון. יוזמות החקיקה מ-2011 ו-2013 לא צלחו, אבל רוחן נותרה מרחפת מעל הכנסת ומערכת המשפט.

מה שהתחיל כיוזמות חקיקה שנראו תחילה שוליות ופופוליסטיות, וגררו התנגדות חריפה גם מבכירי ליכוד כמו דן מרידור ובני בגין, הפך עם הזמן לאג'נדה מרכזית. זה קרה לא רק בגלל שלוין הפך מחבר כנסת לשר ומכיון ששקד מונתה לשרת המשפטים ויו"ר הוועדה לבחירת שופטים, אלא בעיקר בשל התרת הרסן בשלל תחומים במערכת הפוליטית. בקואליציה אין מי שמחזיק כעת בתקן "מגן שלטון החוק". אמנם יו״ר כולנו, שר האוצר משה כחלון, התחייב לנהוג כך, אך העדר מעורבותו בתהליכים האלה מלמד שהוא לא יהיה האיש שיעצור את הצונאמי שכבר הגיע לפתחו של בג"ץ.

באוקטובר האחרון ניסתה השרה שקד לקדם חוק שישלול משופטי העליון את זכות הווטו במינוי שופטים. הניסיון הזה הוביל לוויכוח חריף בינה לבין נשיאת בית המשפט העליון, השופטת מרים נאור, שבמכתב לשקד האשימה אותה ב״הנחת אקדח על השולחן.״

הרקע הזה נחוץ להבנת העימות בין נאור לבין חבר הוועדה לבחירת שופטים, ח"כ רוברט אילטוב מישראל ביתנו, שנחשף בעיתון ידיעות אחרונות ביום רביעי (14 בדצמבר).

העימות פרץ לאחר שאילטוב דרש שיתאפשר לפוליטיקאים החברים בוועדה למינוי שופטים להיפגש עם שופטים טרם מינויים, כדי "לא להיות חותמת גומי". נאור זעמה והבהירה שזהו קו אדום מבחינתה ושהיא לא תיתן לכך יד: "אני חייבת להגן על השופטים מפני פוליטיזציה". בישיבת העימות הזה נכחה גם השרה שקד, שעל פי התבטאויותיה ניכר שהיא מעניקה רוח גבית לאילטוב.

סביר להניח שדבריה החריפים של נאור נאמרו גם על רקע נוכחותה בדיון של נציגת הכנסת השנייה בוועדה, ח״כ נורית קורן מהליכוד. בספטמבר האחרון סיירה קורן בשכונת נתיב האבות בגוש עציון, בעקבות החלטת בג״ץ להרוס שם כמה מבנים לא חוקיים. בשיחה עם פעילי ליכוד במקום התרברבה חברת הכנסת שבקרוב הליכוד ישנה את הרכב השופטים בבג״ץ כך שיתאים להשקפת עולמה של המפלגה: "בשנה הקרובה אנחנו מחליפים חמישה תקנים בבית המשפט העליון. צריך לבחור שופט אחד ערבי, ואמרו לי שצריך אחד מזרחי. אמרתי 'תשכחו אחד מזרחי - כי מבחינתי יהיו אנשים מהשקפת העולם שלנו'. עד עכשיו מינו אנשים מהשקפת העולם שלהם - עכשיו יהיו משלנו".

האמירות הבלתי מרוסנות האלה, חסרות הכבוד המינימלי לרשות השופטת מצד חברת הוועדה לבחירת שופטים, הן לא פחות ממזעזעות, בלי קשר להשקפה פוליטית. אבל דברי קורן לא נאמרו בחלל ריק, אלא כחלק מהאווירה הכללית בימין בעקבות כמה פסיקות של בג״ץ על פינוי בתים בגדה. יו"ר הבית היהודי, השר נפתלי בנט, הגדיר את פסק דין על נתיב האבות כ״חמור מאוד״, ובמקרה אחר ב-2015, חברו לסיעה, ח"כ מוטי יוגב, הציע לשלוח דחפור כדי להרוס את בית המשפט.

ההתנפלות על הנשיאה נאור, שגדלה וחיה בסביבה ימנית, מעלה תחושות לא נוחות. אמה של נאור הייתה חברת אצ״ל. בעלה, פרופ' אריה נאור, הוא בנם של שני חברי אצ"ל ושירת כמזכיר הממשלה בתקופת מנחם בגין, והוא אף ניסה להתמודד על מקום ברשימת הליכוד. אם היא סדין אדום עבור הימין - אז מי יעבור את מבחן קורן ואילטוב?

העימות בין נאור לאילטוב, בגיבוייה של שקד ובקריאות העידוד של קורן, חושף עד כמה רחוק הגיע הניכור בין הימין למערכת המשפט. כל זה משולב באווירה הכללית של הסתה נגד השמאל, אותה מוביל ראש הממשלה בנימין נתניהו ושותפים לה שריו הבכירים. לפי אווירה זו, אם השמאלנים בוגדים - אז שופטי בג״ץ הם משתפי הפעולה שלהם. כפי שהסביר בנט לאחר בג"ץ עיר האבות: ״גופי שמאל קיצוני שהתייאשו מלשכנע את העם בצורך להקים מדינת פלסטין ביהודה ושומרון פנו למסלול עוקף-ציבור, ומנצלים את מערכת המשפט ככלי לכפיית מדיניות המיעוט על הרוב…כאשר בג״ץ נותן לכך יד הוא מכרסם באמון הציבור בו״.

טענות על "כנופיית שלטון החוק", כמיעוט אליטיסטי שלקח לעצמו כוח לא פרופורציונלי בניהול המדינה, ועל חוסר איזון בהרכב השופטים של בג"ץ, אינן חדשות. השמעתן על ידי משפטנים בכירים, כמו שר המשפטים לשעבר, דניאל פרידמן, היא חשובה. בגרסתה המנומקת הטענה הזאת מאתגרת את השיטה ומשפרת אותה. מה שהשתנה לאחרונה זה הטון האגרסיבי וחוסר הכבוד והממלכתיות של הפוליטיקאים הבכירים ביותר כלפי ההנהגה המשפטית. אין לישראל חוקה. בג"ץ הוא מוסד שמוכר בעולם כסמל לחוסנה של הדמוקרטיה הישראלית ולהגנה על מיעוטים בלי שיקולים פוליטיים, אולם כעת ברור שהקו האדום כבר נחצה. כל הסימנים מראים שהאווירה הפוליטית והציבורית כבר בשלה לצמצום ופגיעה בסמכויותיו של בג''ץ מול הפוליטיקאים. המאבק של הנשיאה נאור הוא לא יותר מקרב מאסף.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: supreme court, right-wing, naftali bennett, likud, leftists, knesset, habayit hayehudi, ayelet shaked

מזל מועלם היא פרשנית באתר אל-מוניטור לנושאים פוליטיים, וחברתיים פנים ישראליים.

בין השנים 2011-2003 היא שימשה ככתבת הפוליטית של עיתון הארץ, ולאחר מכן הצטרפה למעריב, ככתבת הפוליטית הבכירה וכבעלת טור פוליטי שבועי. במקביל מזל מועלם מגישה תוכנית טלוויזיה שבועית בנושאים חברתיים בערוץ הכנסת.

מזל מועלם היא ילידת מגדל העמק, והחלה את הקריירה העיתונאית שלה במהלך שירותה הצבאי ככתבת במחנה.
היא בעלת תואר שני בלימודי בטחון (במסגרת החוג למדעי המדינה) מאוניברסיטת תל אביב.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept