ישראל פולס

החרם על הרשימה המשותפת - שלב נוסף בדה-לגיטימציה לח״כים הערבים

p
המחבר
בקצרה
האם דאגה כנה לכבודו של הנשיא המנוח שמעון פרס היא מה שהנחה את ליברמן ונתניהו כשהכריזו על נטישת המליאה בנאומים של חברי הרשימה המשותפת, או שזו פשוט עוד הזדמנות לעשות רווח פוליטי על חשבונם של הח״כים הערבים.

ההצעה הייתה הצעתו של שר הביטחון אביגדור ליברמן, אבל ההוראה הגורפת לחברי הקואליציה להחרים את חברי הרשימה המשותפת בכנסת הייתה של ראש הממשלה בנימין נתניהו. ליברמן, שאינו מסתיר את האג'נדה הפוליטית שלו שלפיה היה מעדיף שלא לראות את חברי הכנסת הערבים בכנסת, טען שההחלטה התקבלה בעקבות העדרותם של הח״כים מהרשימה המשותפת מהלוויתו של הנשיא לשעבר שמעון פרס (30 בספטמבר).

בישיבת ראשי מפלגות הקואליציה (9 באוקטובר) אמר ליברמן כי "חברי הרשימה המשותפת הוכיחו שאין טעם יותר להתדיין איתם או אפילו להתווכח עמם, וכי יש לקבל החלטה מחייבת על החרמת כל ההופעות והנאומים שלהם במליאת הכנסת". נתניהו לא נותר מאחור. אם יש מהלך להחרים חברי כנסת ערבים, הוא לא יכול להשאיר את המגרש לליברמן כדי שיגרוף את כל התהילה בקרב קהל הימין ששותף לתחושות האלה לגבי הרשימה המשותפת. ליברמן היה זה שפעל בכנסת הקודמת להעלאת אחוז החסימה בבחירות. הוא התכוון להעלים את המפלגות הערביות, אבל בסופו של דבר היה זה שהביא לאיחודן לסיעה אחת. כעת גם נתניהו מחפש דרכים לעשות לחברי הכנסת האלה דה-לגיטימציה.

בהוראתו של ראש הממשלה הורה יו"ר הקואליציה, ח״כ דוד ביטן, לחברי הכנסת להיערך לפעולת תגמול להיעדרותם של הח״כים הערבים מהלוויתו של פרס. הוא אף הגדיל לעשות וטען כי בהחלטתם להחרים את האירוע היה מסר של הסתה. "חברי הרשימה המשותפת הבינו שהלוויית פרס היא אירוע בינלאומי שמשתתפים בו נשיאים מכל העולם, והם ראו בזה במה להעברת מסר הסתה נגד ישראל", אמר ביטן.

לאחר שהתברר כי על פי תקנון הכנסת שר אחד בממשלה לפחות חייב לשבת בכל דיון במליאה, הוחלט שהחרם יימשך רק שבוע. ואכן, בפתיחת מושב החורף יצאו כל חברי הקואליציה )מלבד השר לוין) מאולם המליאה עם תחילת נאומו של ח"כ טאלב אבו ערער, שעסק בהצעת אי אמון שהגישה מפלגתו. ליברמן היה מרוצה. לאחר שהתברר כי כל חברי הקואליציה נענו להצעתו, כינה את חברי הכנסת הערבים ״נציגי ארגוני הטרור״. "הכנסת לא יכולה לעבור לסדר היום על החלטת נציגי ארגוני טרור בכנסת להחרים את הלוויית הנשיא התשיעי״, אמר שר הביטחון, ״מדובר בנציגות של ארגוני טרור בכנסת ישראל. הם לא לגיטימיים ולא רצויים כאן. אני מקווה שאותו חרם יימשך עד סוף המושב לפחות מבחינת ישראל ביתנו".

החלטת חברי הרשימה המשותפת להימנע מהשתתפות בהלוויה זכתה לגינויים רבים לא רק בציבור היהודי אלא גם בתוך המגזר הערבי ישראלי. כפי שכתבתי כאן (7 באוקטובר), החלטתם הייתה טעות חמורה שבלטה במיוחד מול השתתפותו של יו"ר הרשות הפלסטינית, אבו מאזן, אשר גילה אומץ לב מדיני ובא לחלוק כבוד אחרון לשותפו לדרך אוסלו. עם זאת, השתתפות בהלוויה ממלכתית היא עדיין זכות ולא חובה. תמוה איך נתניהו וליברמן, שהיו מיריביו הפוליטיים המרים של פרס, מציגים את עצמם כנעלבים הנדרשים להגן על מורשתו של הנשיא לשעבר, ודורשים בשמו מהלכי תגובה או נקמה מחברי הכנסת שלא חלקו לו כבוד אחרון. האם דאגה כנה לכבודו של פרס היא המנחה אותם ואת שאר חברי הקואליציה, או שזו פשוט עוד הזדמנות להפוך את חברי הרשימה המשותפת הערבים ללא לגיטימיים בעיני הציבור היהודי בישראל?

ח"כ הכנסת אחמד טיבי (תע"ל) אומר לאל-מוניטור כי זהו צעד חסר תקדים. טיבי אינו זוכר מקרה בו ראש ממשלה מורה לממשלתו להחרים סיעה שלמה המייצגת מיעוט לאומי רחב, רק בגלל אי השתתפות בהלוויה. "מותר לחלוק על דעתנו. אני מקבל את הביקורת עלינו באהבה ובכבוד ואף יודע ומבין מהיכן היא באה. אבל מכאן ועד חרם פרלמנטרי על סיעה שלמה המרחק רב", הוא אומר. לדבריו, יש ניסיון מתמשך לפגוע בלגיטימציה של הח״כים הערבים: "לצערי, כמו שנתניהו הצליח להפוך את אבו מאזן - המנהיג הפלסטיני הכי פרגמטי שיש - ללא לגיטימי בעיני הציבור הישראלי, כך הוא מנסה לעשות לחברי הרשימה המשותפת״. לטענת טיבי, ראש הממשלה פועל כך כי הוא יודע שהרשימה המשותפת נחוצה לשמאל ולמרכז כדי להפיל את שלטונו ולהחליף את שלטון הימין.

טיבי לא שלם עם ההחלטה להחרים את ההלוויה, אבל הוא אינו אומר זאת במפורש. "אגלה לך סוד״, הוא מספר, ״לא הייתה התייעצות בין כל חברי הסיעות. זה זרם. יש כאלה שקיבלו את ההחלטה ודיבררו אותה, והיו כאלה שהעדיפו לשתוק. אני שייך לאלה שהעדיפו לשתוק. אני התקשרתי למשפחה במהלך השבעה כי הייתי במוסקבה וניחמתי אותם".

טיבי וחברי כנסת ערבים נוספים טוענים כי אינם זוכרים מעולם תקופת הסתה כה פרועה נגדם, ולטענתו ההסתה הזו עלולה להסתיים ברצח. "מגיעים איומים לפגוע ולהרוג ולחסל, ואני אומר כי בסופו של דבר יש סכנה שזה יתרחש. כאשר ראש הממשלה ממשיך להסית נגדנו, נגד הערבים באופן כללי, כל אמירה שלנו מחוץ לקונצנזוס נתפסת כהכרזת מלחמה, כהסתה נגד יהודים, וזה אינו כך. מישהו יכול לפרש את זה בצורה אלימה".

Continue reading this article by registering and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • Archived articles
  • Exclusive events
  • The Week in Review
  • Lobbying newsletter delivered weekly
נמצא ב: knesset, joint list, boycott, benjamin netanyahu, avigdor liberman, arab parties, arab israelis

שלומי אלדר כותב עבור ''ישראל פולס'' של האתר אל-מוניטור. במהלך עשרים השנים האחרונות סיקר את הרשות הפלסטינית ובעיקר את המתרחש ברצועת עזה עבור ערוץ 1 וערוץ 10, בדגש על סיקור עליית כוחו של החמאס. אלדר זכה בפרס סוקולוב לעיתונות. הוא פירסם שני ספרים: ''עזה כמוות'' (2005) בו צפה את ניצחון החמאס בבחירות שנערכו לאחר מכן, וכן ''להכיר את החמאס'' (2012) שזכה בפרס יצחק שדה לספרות צבאית. שני סרטיו הדוקומנטריים "חיים יקרים" (2010) ו"ארץ זרה" (2018) זכו בפרסי אופיר (האוסקר הישראלי) בקטגוריית הסרט התיעודי הטוב ביותר. "חיים יקרים" אף נכלל ברשימה המקוצרת של האוסקר האמריקאי ושודר ברשת HBO. אלדר בעל תואר שני בלימודי מזרח תיכון מהאוניברסיטה העברית.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept