האם איראן צריכה לפחד מהנשיאות של טראמפ?

p
המחבר
בקצרה
סנקציות אמריקאיות חדשות עלולות להביא לבידודה של וושינגטון, ולא של טהרן, בזמן שאיראן מגבירה את אחיזתה באזור; החלטתו של אובמה לרדוף את מנהיגי ג'בהת אל-נוסרה עשויה להוות את פריצת הדרך המיוחלת בחאלב.

האיחוד האירופי ובעלות בריתו נותרו מחויבים להסכם עם איראן

הנשיא הנבחר של ארה"ב, דונלנד טראמפ, יעניק עדיפות לסנקציות חדשות ולהגברת הלחץ על איראן, ותוך כדי כך ישקול אם וכיצד צריך הממשל שלו לפתוח מחדש את המשא ומתן על תוכנית הפעולה המשותפת והמקיפה (הסכם הגרעין).

ואולם באירופה ובאסיה נדמה שהמגמה נוטה לכיוון ההפוך, כלומר להפלת המחסומים בפני ניהול עסקים וקשרים עם איראן, ולא להקמת מחסומים חדשים. קשה מאוד לדמיין נסיגה גלובלית מעסקת הגרעין עם איראן, למעט הפרה של איראן עצמה וסירוב למלא אחר התנאים שהתחייבה עליהם בהסכם.

בתקופת הברווז הצולע שבפתח, יש לשער שהסנאט יאמץ שורה של סנקציות על איראן, וכן על מדינות ועל פרטים שתומכים בתוכנית הטילים הבליסטיים של איראן. ג'וליאן פקת דיווח השבוע שוועדת הכללים של הסנאט מגבשת חקיקה שתסכל מכירה של מטוסי בואינג אזרחיים לאיראן, ותאסור על מימון בנקאי לעסקות יצוא ויבוא מול איראן.

יוזמות אלה מאפילות על מה שנתפס כמאמץ מתואם היטב בין הממשל הנכנס של טראמפ לבין הרוב הרפובליקאי בקונגרס, ללחוץ על איראן ולהטיל עליה סנקציות נוספות במטרה לפתוח מחדש את המשא ומתן על הסכם הגרעין, כפי שהבטיח טראמפ לעשות בקמפיין הבחירות שלו. גם אם הילרי קלינטון היתה מנצחת בבחירות, נדמה שקיים קונצנזוס שלפיו חוקים נוספים וסנקציות חדשות היו בלתי-נמנעים, כפי שדווח בוושינגטון פוסט.

קשה לחזות מראש אם הממשל של טראמפ אכן יוכל לאכוף פתיחה מחדש של המשא ומתן על הסכם הגרעין, אלא אם כן תדווח הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית על הפרה כלשהי מצדה של איראן. הנציגה העליונה של האיחוד האירופי לענייני חוץ וביטחון, פדריקה מוגריני, אמרה בראיון לסי-אן-אן ב-9 בנובמבר שתוכנית הפעולה המשותפת "איננה הסכם דו-צדדי בין ארה"ב לבין איראן... אלא הסכם רב-צדדי שבו השתתפנו כולנו... שגובש לידי החלטה במועצת הביטחון של האו"ם, ולמעשה יותר מהחלטה אחת".

באיחוד האירופי מעוניינים להגביר את הנוכחות באיראן. צ'נגיז וארזי כתב שהמחנה השמרני באיראן מבקש אמנם לסבך את המצב ואולי אף להרוס את המאמצים הללו, אך במשרד החוץ של איראן מכירים ביתרונותיה הרבים של נוכחות האיחוד האירופי באיראן, הן כלכלית והן דיפלומטית. גם רוסיה וסין, כמו האיחוד האירופי, חתומות על ההסכם, ושתיהן כבר עומדות בראש התור שממתין לעשות עסקים עם איראן. סיכול של מכירת מטוסי הבואינג יהווה הפסד לחברה האמריקאית, ורווח לאיירבוס האירופית.

בסעודיה, לעומת זאת, יקדמו כנראה בברכה את ממשל טראמפ ויעודדו אותו להגביר את הלחץ על איראן. ברוס ריידל כתב השבוע שבממלכה מאבדים את האחיזה באזור לטובת איראן, כיוון ש"חסרים לה הכלים והאמצעים שפיתחה איראן בעשרות השנים האחרונות כדי להטיל את מלוא כובד משקלה. לסעודיה אין מקבילה למשמרות המהפכה האיסלאמית של איראן, שמספקים יועצים ומומחים לארגונים כמו החיזבאללה והחותים. לסעודיה אין גנרל כדוגמת קאסם סולימאני, מפקד כוח אל-קודס במשמרות המהפכה, שמתהדר בשנים רבות של ניסיון במבצעים חשאיים. לסעודיה יש מנגנוני מודיעין טובים, אבל בשטח אין להם לוחמים מנוסים ולמודי קרבות כמו אנשי משמרות המהפכה. המשטר בריאד נשען תמיד על חוסנו הכלכלי כדי להעצים את שליטתו באזור. עם הצניחה במחירי הדלק, זה נעשה קשה יותר מבעבר. סעודיה ביטלה סיוע צבאי של מיליארדים רבים ללבנון, בעיקר כדי לחסוך כסף. היריבות הזו עולה הון עתק גם לריאד וגם לטהרן, אבל נדמה שהסוף עדיין לא קרוב".

ריידל סיכם ואמר: "איראן לא תפתח הגמוניה אזורית. יש לה אויבים רבים מדי, וגורמים רבים שמצרים את צעדיה. השיעים בעיראק, בסוריה ובלבנון אינם מעוניינים בשליטה איראנית. אבל איראן כן הופכת בהדרגה לשחקנית משפיעה יותר באזור הסהר הפורה, והיא עושה זאת על חשבון סעודיה".

בלבנון, המשמשת לא פעם אבן בוחן למגמות אזוריות, ניתן לראות סימן נוסף לעלייתה של איראן כמעצמה אזורית גם בבחירתו של מישל עאון כנשיא החדש, ובתרומתו לחזרתו של סעד אל-חרירי לראשות הממשלה, שהצריכה שיתוף פעולה דיפלומטי דיסקרטי עם חיזבאללה. עלי האשם דיווח ששר החוץ האיראני מוחמד ג'וואד זריף היה שר החוץ הראשון שבירך את עאון בביקורו בלבנון, ביקור שכלל כנהוג גם פגישות עם המזכיר הכללי של חיזבאללה חסן נסראללה, וגם עם אל-חרירי, עדות לדרך החדשה שבחרה לבנון. אף על פי שהממשלה החדשה בלבנון קיבלה את ברכתה של טהרן, הזהיר האשם וכתב: "המרוץ בין איראן לסוריה ולמועצה לשיתוף פעולה של מדינות המפרץ על השליטה בלבנון מאששת את החששות שהממשלה החדשה תיאלץ לעמוד מול אתגרים אדירים בכל מה שקשור לסכסוכים האזוריים". וכפי שכבר דיווחנו בטור הזה בשבוע שעבר, מטרתו האולטימטיבית של עאון היא להצעיד את לבנון בכיוון עצמאי ולאומני, ולשם כך הוא יצטרך להמשיך ולנווט את דרכו בבטחה בין כל הזרמים האזוריים שמתחת לפני השטח.

אובמה מכריז מלחמה נגד ג'בהת אל-נוסרה

ממשל אובמה הורה לפנטגון לרדוף את ראשי הארגון המסונף לאל-קאעידה בסוריה, מה שמכונה היום החזית לכיבוש סוריה (לשעבר ג'בהת אל-נוסרה), וכך מסתמן שינוי של ממש בסדר העדיפויות שעשוי להניב את פריצת הדרך המיוחלת במדיניות ארה"ב בסוריה, כולל סופו של המצור על חאלב.

אדם אנטוס מהוושינגטון פוסט כתב: "בכירי ממשל שתמכו בשינוי המדיניות אמרו שממשל אובמה כבר לא מסוגל לשאת את מה שאחד מהם כינה 'עסקה עם השטן', עסקה שלפיה ארה"ב נמנעה מלפעול נגד ג'בהת אל-נוסרה משום שהארגון היה פופולרי בקרב הסורים באזורים שנשלטו בידי המורדים, ואף קידם את המטרה האמריקאית של הגברת הלחץ על אסד. ברוסיה האשימו את ארה"ב בהגנה על ג'בהת אל-נוסרה, וביום חמישי אף חזר במוסקבה שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב על אותה האשמה. 'לא ייתכן שהנשיא היה רוצה שהארגון הזה יירש את המדינה אם אסד ייפול בסופו של דבר', אמר בכיר בממשל האמריקאי. 'זו לא אופוזיציה סורית לגיטימית. זה ארגון אל-קאעידה'".

המדיניות החדשה הזאת, שעל פי הוושינגטון פוסט עשויה להתגבר גם בתקופתו של טראמפ, מוכיחה את צדקתו של מזכיר המדינה ג'ון קרי, שפעל רבות כדי לגבש עסקה עם רוסיה, כולל שיתוף פעולה צבאי נגד ג'בהת אל-נוסרה. גם אנחנו, כמו קרי, סברנו שהטיעון של הממשל נגד שיתוף פעולה עם רוסיה במלחמה באל-קאעידה ״דפוק לגמרי״, ובניגוד לערוצי תקשורת רבים, גם נמנענו תמיד בטור הזה מהשימוש במילה "מורדים" לתיאור ארגונים כמו ג'בהת אל-נוסרה ושותפיו הג'יהדיסטים, כדוגמת אחראר א-שאם, רק משום שהם נלחמים באסד.

השינוי בסדר העדיפויות של ארה"ב עשוי להוביל להבנה נרחבת יותר של התפקיד שממלא ג'בהת אל-נוסרה בחאלב. התוכנית שגיבשו באו"ם כדי להציל את חאלב כוללת סילוק מוחלט של לוחמי ג'בהת אל-נוסרה מהעיר, ולא את הכלתם. שליח האו"ם בסוריה סטפן דה מיסטורה אמר באוקטובר שאלף לוחמים של ג'בהת אל-נוסרה מחזיקים בחאלב "בת ערובה", ושהוא עצמו מוכן ללוות אותם אל מחוץ לעיר, אם רק יסכימו לעזוב.

סיום המצור על חאלב, ותבוסתו של ג'בהת אל-נוסרה, דחופים היום עוד יותר מתמיד. יאן אגלנד, יועצו המיוחד של דה מיסטורה, הזהיר השבוע מפני רעב המוני לקראת בואו של חורף "קטלני". סיוע הומניטרי אפשרי אך ורק אם יושג הסכם בין ארה"ב לרוסיה. ובנייה של אינטרס משותף שיוביל לתבוסתו של הארגון המסונף לאל-קאעידה היא ללא ספק התחלה טובה.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: sanctions on iran, michel aoun, lebanese politics, jabhat al-nusra, jcpoa, donald trump, aleppo
x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept