האם מורשת השלום של פרס יורדת לטמיון?

p
המחבר
בקצרה
עקיבא אלדר ודאוד כותאב מהרהרים במורשתו של הנשיא לשעבר שמעון פרס, שלדברי אלדר ״נטע מעט תקווה״ לשלום; הסקופ בעניין הסרת הסנקציות מעל הבנקים של איראן נזקף לזכותו של אל-מוניטור.

אלדר מייחס לפרס תרומה אדירה להפיכתה של ישראל למעצמה צבאית אזורית, למובילה בתחום ההיי-טק וגם ל״אי של יציבות בלבו של ים מזרח תיכוני סוער״. פרס היה האדריכל של הסכמי אוסלו עם הפלסטינים, שבזכותם קיבל את פרס נובל לשלום ביחד עם יצחק רבין ויאסר ערפאת, ושבעקבותיהם נחתם גם הסכם השלום עם ירדן ב-1994.

למרות ההישגים הרבים, ״פרס לא זכה לתרגם את העוצמה הזאת לשלום״, כותב אלדר. ״המשא ומתן שניהל עם נשיא סוריה חאפז אל-אסד ב-1996, לאחר רצח רבין, הגיע למבוי סתום. [ראש הממשלה] אריאל שרון היה זה שהוביל את צה״ל ואת המתנחלים אל מחוץ לגבולות רצועת עזה. שני ראשי ממשלה, אהוד ברק ואהוד אולמרט, היו קרובים הרבה יותר ממנו להסכם קבע עם הצד הפלסטיני״.

אלדר מצר על כך שמאמצי השלום האחרונים של פרס ״הסתיימו במפח נפש״, כשאת שנותיו הארונות העביר חתן פרס נובל לשלום כמליץ יושר של נתניהו, או ״כמסביר הבינלאומי של ממשלות הימין״.

אין זה מפתיע שהתגובה הפלסטינית למותו של פרס לא השתוותה לשבחים שהרעיפו מנהיגי העולם בהספדים שנשאו בעקבות מותו של הנשיא וראש הממשלה לשעבר. 

דאוד כותאב מדווח השבוע על אווירה ״קרה כקרח״ במסדרונות השלטון הפלסטיניים, לאחר שהנשיא אבו מאזן פרסם דברי תנחומים על מותו של פרס.

״הביקורת הבולטת ביותר שהושמעה נגד פרס - כמו גם נגד ראשי אש״ף, כולל אבו מאזן עצמו - היא שהסכמי אוסלו לא טיפלו בסוגיית ההתנחלויות, ואפילו לא כללו הקפאה של הבנייה בהתנחלויות״, כותב כותאב. ״מנהיגים מקומיים טענו לא פעם שראשי אש״ף היו להוטים לזכות בהכרה מישראל, ועל כן קיבלו את דרישתם של הישראלים לדחות את הדיון בסוגיית ההתנחלויות. על פי מקור בכיר בלשכתו של ראש הממשלה, ששוחח עם אל-מוניטור בעילום שם, מספר ההתנחלויות והמתנחלים שילש את עצמו מאז 1993, ובכך הפך את כינונה של מדינה פלסטינית עצמאית למשימה קשה עוד יותר״.

״אף שהפלסטינים לא שמחו לשמוע את דברי התנחומים של אבו מאזן, כולל מחויבותו רבת השנים של פרס לנושא השלום, כמה פעילים ופקידים פלסטינים עמם שוחח אל-מוניטור הביעו רחשי כבוד ליריבם הוותיק״, מוסיף כותאב.

״יחסי האהבה-שנאה הללו בין הפלסטינים למנהיג הישראלי המנוח משקפים את מורכבותו של אדם שהעולם רואה בו משכין שלום, שעה שהפלסטינים עצמם עומדים על כך שהיה אמנם פטריוט ישראלי, אך בה בעת גם נשא באחריות לא מעטה למצוקה שבה שרויים הפלסטינים כיום״.

עבור ישראלים רבים, כותב אלדר, ״פרס היה הפנים היפות, הרציניות, הסובלניות והתרבותיות של ישראל. הוא זקף את קומתם של מיליוני יהודים בעולם. הוא נטע מעט תקווה בלבם של שוחרי שלום בקרב הפלסטינים ובעולם, אשר בשבוע שעבר (22 בספטמבר) צפו באו״ם במנהיג ישראלי שהתמחה בהפצת פחד וזריעת מדון. האיש שמרח במשך שנים שכבות בלתי נדלות של איפור על פניה המתכערות של ישראל, הלך מבלי שוב״.

״צוואתו של פרס״, מסכם אלדר, ״מחייבת תיקון של המעשה האומלל בשטחים הכבושים שהוא היה אחד משותפיו. המנהיגים שיבואו ביום שישי ללוות אותו בדרכו האחרונה אינם יכולים לצאת ידי חובתם בדברי הלל לחזונו של פרס ובהבטחות חלולות ללכת בדרכו. הדרך הזאת עוברת דרך החלטות קשות נגד הכיבוש שמאיים להוריד לטמיון את מפעל חייו״.
אל-מוניטור חושף את העסקה האמריקאית בעניין הבנקים של איראן

כתבה של וול סטריט ג'ורנל מ-29 בספטמבר, שבה נטען כי בארצות הברית הסכימו להסיר את הסנקציות של האו״ם מעל שני הבנקים הגדולים של איראן, בעתוי שחופף לחילופי אסירים בינואר, עוררה זעם בקרב חברי קונגרס רפובליקאים, כפי שדיווח The Hill.

באותו עיתון צוין גם שאת הסיפור חשף לראשונה אל-מוניטור. בטור שלה מיום 19 בינואר, כתבה לורה רוזן ״בשני ערוצי השיחות הנפרדים עם האיראנים - בנושא הגרעין ובעניין שחרורם ההומניטרי של אזרחים עצורים - דרשה איראן להסיר את הסנקציות של מועצת הביטחון על הבנקים שלה״.

ב-17 בינואר הסירה מועצת הביטחון של האו״ם מרשימת הסנקציות שלה את Bank Sepah ואת Bank Sepah International. ארה״ב לא הביעה התנגדות כלשהי. ״הצעד הקטן שעשה האו״ם כמעט מתחת לרדאר הושלם בזמן שחמישה אמריקאים שוחררו מהכלא האיראני ב-16 בינואר, ומזכיר המדינה האמריקאי ג'ון קרי נפגש בווינה עם שר החוץ האיראני מוחמד ג'וואד זריף ועם הנציגה העליונה של האיחוד האירופי לענייני חוץ וביטחון, פדריקה מוגריני, כדי להכריז על יישומו של הסכם הגרעין ההיסטורי עם איראן. כחלק מאותו הסכם לשחרורם של האמריקאים העצורים באיראן, הסכימה ארה״ב לחנון שבעה איראנים שהואשמו בהפרות ייצוא ולהסיר את הדגלונים האדומים של אינטרפול בדרישה להסגיר 14 איראנים נוספים שהואשמו גם הם בעבירות דומות״, דיווחה אז רוזן.

מקור בכיר בממשל סיפר לרוזן שההחלטה האמריקאית לא להתנגד להסרת הסנקציות מהבנקים של איראן התקבלה בשיחות הגרעין ״כצעד בונה אמון וכמחווה של רצון טוב״, אלא שלא ניתן היה ליישם אותה עד לסיומן של שיחות הגרעין ביולי 2014.

נמצא ב: yitzhak rabin, shimon peres, sanctions on iran, plo, oslo accord, nuclear talks, nuclear negotiations, banks
x

Cookies help us deliver our services. By using them you accept our use of cookies. Learn more... X