אל-חרירי עצר את המפולת הפוליטית באמצעות תמיכה בעאון לנשיאות

p
המחבר
בקצרה
הצלחתו של סעד אל-חרירי כראש ממשלה תלויה יותר בברית החדשה עם מישל עאון ועם החיזבאללה, ופחות בסעודיה; סקופ של אל-מוניטור חושף טיוטת הצעה של הרוסים לאוטונומיה כורדית בסוריה; ארה״ב מחפשת את הכוח הקרקעי שיבודד את א-רקה.

הברית בין עאון לאל-חרירי יוצרת ״הזדמנות נדירה״

הגנרל מישל עאון, מנהיג הגוש הנוצרי הגדול ביותר בפרלמנט הלבנוני ובן בריתו של החיזבאללה, צפוי להיות מושבע לנשיאות ב-31 באוקטובר, במסגרת ברית שתסמן גם את חזרתו של סעד אל-חרירי - מנהיג מפלגת זרם העתיד - לתפקיד ראש הממשלה של לבנון.

מאז מאי 2014 לבנון מתנהלת ללא נשיא. הברית החדשה מגבירה את הסיכוי לממשל יעיל יותר, ולמרות הפרצופים המוכרים, משקפת גם רענון פוטנציאלי של המפה הפוליטית בלבנון. במונחים אזוריים, החלטתו של אל-חרירי לחתום על הסכם עם עאון וחיזבאללה נתפסת כניצחון לאיראן וכהיחלשות ההשפעה הסעודית.

עלי האשם מדווח: ״הצעד של אל-חרירי עורר מחלוקת בתוך מפלגתו שלו, וכן בקרב בסיס הבוחרים שלו, ואף דרבן כמה חברי פרלמנט מהגוש שלו עצמו להכריז בפומבי שהם מתנגדים להחלטתו של מנהיגם, ושלא יצביעו בעד עאון״.

הדיפלומט הסעודי לשעבר עבדאללה א-שמארי סיפר להאשם: ״זו עדות לתפנית ביחסים עם סעודיה, במיוחד בהנהגה החדשה שבוחנת את הקשרים עם לבנון בהיגיון, ולא מתוך רגש״. א-שמארי הוסיף ואמר, ״אולי זה טוב לאל-חרירי. הגיע הזמן שיקבל החלטות בעצמו, אחרי שנים רבות של התמכרות לכסף הסעודי ולחיים בארמון שלו בריאד; הגיע הזמן שיחזק את מעמדו ויחזור אל ציבור הבוחרים שלו׳.׳

האשם מסביר: ״הדיפלומט הסעודי לשעבר מתייחס למשבר הכלכלי שעומד בפני אל-חרירי, ולמאמצים לשכנע את משפחת המלוכה הסעודית לחלץ אותו מהמשבר הזה. החברה הראשית בבעלותו של אל-חרירי, סעודי אוז׳ה, מתקשה זה חודשים רבים לשלם משכורות לעובדיה, בשל הגירעונות הגדולים שיצר המשבר הכלכלי בסעודיה, וכן בשל יחסיו הרעועים של אל-חרירי עם נסיך הכתר מוחמד בין נאיף״.

לדברי האשם, אל-חרירי ״נקלע לפרשת דרכים: בחירה בהימור פוליטי של הכל או כלום, או שימור הסטטוס קוו מתוך תקווה לשינוי אזורי. אל-חרירי חש שהאדמה בוערת תחתיו בעקבות כמה התפתחויות, שבהן גם הבחירות לרשויות המקומיות שהתקיימו במאי. על פי תוצאות הבחירות, בעיקר בטריפולי, אל-חרירי איבד מהפופולריות שלו למתחרים חדשים מתוך המפלגה שלו עצמו. אשרף ריפי, שר המשפטים שהתפטר מתפקידו - ונץ פוליטי שקשר את עצמו לתנועתו של אל-חרירי, אך לא לסעד אל-חרירי עצמו - היה האיש שרשימתו הביסה את שאר המפלגות שחברו יחדיו בטריפולי. [...] אם אל-חרירי לא יחזור לממשלה כמי שעומד בראשה, ולא יחדש את קשריו עם ציבור הבוחרים, עתידו הפוליטי עלול לספוג מכה אנושה - ומכאן עלה הצורך במכת הלם. ולא משנה אם ההלם חיובי או שלילי; העיקר שירעיד את אמות הסיפים, ישנה את הסטטוס קוו ויפתח פרק חדש. הפרק החדש הזה נתפס כקודר במיוחד בקרב מתנגדיו של אל-חרירי מתוך מפלגתו שלו; אבל אולי הם טועים, אם נניח בצד את ההשפעה הפוליטית שיש לבחירתו של עאון״.

חזרתו של אל-חרירי כראש ממשלה עשויה להיות ״הזדמנות נדירה״, מסכם האשם. ראש הממשלה עדיין מחזיק בעמדת הכוח החזקה ביותר בממשלת לבנון. ״לאחר שנותר ללא פטרונית אזורית (סעודיה), הפוליטיקאי הצעיר מתכוון לנהל את ענייניו עם יריביו בכוחות עצמו, ללא שום נטל. נכון, לפעמים הוא ישקול החלטות תוך שימוש במאזניים אזוריים, אבל יהיה גמיש דיו כדי לבסס לעצמו מוניטין כמדינאי מיומן שבנה את עצמו בכוחות עצמו״, מוסיף האשם.

סוריה דוחה את התוכנית הרוסית לאוטונומיה כורדית

על פי סקופ שפורסם באל-מוניטור, רוסיה ניסתה בחודש שעבר לתווך הסכם להקמת אוטונומיה עבור הכורדים הסורים, אלא שממשלת סוריה דחתה את ההצעה. 

מהמוט בוזראסלן מדווח שמשלחת רוסית הגיעה לסוריה ב-17 בספטמבר עם טיוטה של ״מזכר כוונות בעניין האפשרות שממשלת סוריה תעניק לכורדיסטן הסורית ׳מעמד מיוחד בתוך סוריה׳. על המשלחת הוטלה המשימה למצוא פתרון לסוגיית הכורדים בסוריה, באמצעות הסכמה של כל הצדדים למתווה שגובש במזכר. בפגישה השתתף גם סאלח גדו, המזכיר הכללי של המפלגה הדמוקרטית של הכורדים בסוריה. ״הרוסים הגיעו עם מסמך מוכן, שנטה בבירור לטובתנו. הם רצו להקים בסוריה פדרציה, ולהעניק לכורדים זכויות. אנחנו הסכמנו לכל [התנאים] והצענו גם כמה תוספות״. לדברי גדו, המשלחת מטעם ממשלת סוריה סירבה לקבל את ההסכם, וטענה שהוא מפצל את המדינה ושדמשק לעולם לא תסכים לפתוח במשא ומתן על ממשל אוטונומי״.

בוזראסלן מוסיף: ״כמה מהאישים הפוליטיים באזור תהו מדוע טורקיה שומרת על שתיקה בעניין תמיכתה הגלויה של רוסיה בכורדים. בכיר כורדי נוסף שהיה מעורב בפגישה בחמיימים ציין, ׳כמובן שהטורקים יודעים בדיוק מה קרה בפגישה. יותר מזה, הם יודעים שהמשטר הסורי יסרב לקבל את ההצעה הרוסית להקמת ישות כורדית אוטונומית. אז למה שאנקרה תגיב ותעצבן את מוסקבה, למען איזו אשליה שממילא לא תתגשם?׳״.

סיבה נוספת היא שרוסיה מעניקה עדיפות עליונה לאתחול יחסיה עם טורקיה, גם סביב נושא המדיניות בסוריה. אמברין זמאן כתבה בשבוע שעבר שרוסיה העניקה כנראה ״אור ירוק״ למתקפה הצבאית האחרונה של טורקיה נגד יחידות ההגנה העממיות (YPG), ובתמורה ביקשה את סיועה של אנקרה כדי לסלק מחאלב את לוחמי ג׳בהת אל-נוסרה. גירושם של לוחמי ג׳בהת אל-נוסרה הוא חלק מתוכנית האו״ם להצלת חאלב, כפי שכבר דיווחנו בטור הזה.

התוכנית של ארה״ב ״לבודד״ את א-רקה

במחלקת ההגנה של ארה״ב דנים בפעולה צבאית קרובה שמטרתה ״לבודד״ את העיר הסורית א-רקה, שהפכה לבירת הטריטוריה שכבש ארגון המדינה האיסלאמית.

הפעולה בא-רקה צפויה אמנם להתחיל בעוד מספר ״שבועות״, כך לדברי מזכיר ההגנה האמריקאי אשטון קרטר, אבל עדיין לא ברור אילו ארגונים חמושים יובילו אותה, כפי שמדווחת לורה רוזן

בניגוד למתרחש בעיראק, שם מתאמת ארה״ב עם ממשלת עיראק את האסטרטגיה שלה למלחמה במדינה האיסלאמית, כולל הקרב על מוסול, הרי שבסוריה אין לאמריקאים שותפה דומה.

בארה״ב רואים בכוחות ההגנה של סוריה (SDF) את הכוח היעיל ביותר, אלא שהארגון מורכב ברובו הגדול מלוחמי YPG, ועל כן הוא מהווה קו אדום מבחינתה של טורקיה.

״אנחנו לא זקוקים לארגוני טרור כמו PDY/YPG״, אמר ארדואן לאובמה, בשיחת טלפון שקיים עמו [ב-27 באוקטובר]. ״אמרתי לו, ׳בוא נסלק [את דאעש] ביחד מא-רקה. אנחנו מוכנים לטפל בבעיה הזאת ביחד אתכם׳. הכוח בידינו״. כך מדווחת רוזן.

ייתכן שגם ב-YPG, ממשיכה רוזן וכותבת, לא מעוניינים להקצות כוחות מהטריטוריות שבשליטת הארגון בחלקים אחרים של סוריה, מחשש שיהפכו פגיעים יותר למתקפות מצד הטורקים.

וישנו גם הנושא של ארגוני המורדים הסלפים שנטמעים בקלות בתוך ג׳בהת אל-נוסרה, המסונף לאל-קאעידה בסוריה, וחולקים את אותה מחויבות אלימה לשריעה ממש כמו דאעש. כך קרה גם באדלב וגם בחאלב, כפי שתיעדו היטב בעבר גם ארגון אמנסטי אינטרנשיונל וגם הטור הזה

בהחלט ייתכן שבארה״ב יצטרכו להשלים עם מעורבות רוסית, סורית ואיראנית בא-רקה. בפגישתו במוסקבה ב-28 באוקטובר עם עמיתיו הסורי והאיראני, הבהיר שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב שרוסיה ושותפותיה מודאגות מבריחת טרוריסטים ממוסול לסוריה, וסביר להניח שלא יצפו מן הצד בתוכנית הפעולה בא-רקה שמגבשת הקואליציה בניצוחה של ארה״ב. ״אנחנו רוצים לנקוט פעולה ביחד עם עמיתינו בעיראק, כדי למנוע נהירה המונית של טרוריסטים, של תחמושת ושל כלי-רכב ממוסול לסוריה, שכן זה יוביל להסלמת המצב בסוריה. לדעתנו, חשוב מאוד למנוע זאת, ונדון באפשרות עם ארה״ב ועם חברות נוספות בקואליציה,״ אמר לברוב.

Continue reading this article by registering at no cost and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • מאמרים בארכיון
  • אירועים מיוחדים
  • The Week in Review
  • ניוזלטר שבועי על פעילות הלובי המזרח תיכוני בוואשינגטון
נמצא ב: turkish-kurdish relations, saudi arabia influence in lebanon, saad hariri, raqqa, michel aoun, lebanese presidental elections, lebanese domestic politics, kurds in syria
x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept