ישראל פולס

מדוע נתניהו חושש מאהוד ברק?

p
המחבר
בקצרה
מערכת היחסים שלהם היא אחת המסובכות והמרתקות בפוליטיקה הישראלית, שתחילתה עוד בשנות ה-60' בסיירת מטכ"ל. נתניהו אף פעם לא היה רגוע בכל הנוגע לברק, מפקדו הנערץ לשעבר, שהפך כעת לאנטי-ביבי הבולט היחיד בסביבה וגם נראה כמי שנהנה מזה.

בראיונות שנתן ראש הממשלה בנימין נתניהו בסוף השבוע האחרון [24 בספטמבר] לערוצי הטלוויזיה בישראל, הייתה לו פליטת פה מביכה. כשנשאל מדוע החליט להתקשר למשפחתו של "החייל היורה מחברון" אלאור אזריה, למרות שמדובר בלוחם שעומד לדין באשמת הריגה, השווה נתניהו את השיחה הזו לשיחת טלפון למשפחה שכולה, שאיבדה את בנה החייל בקרב.

נתניהו חטף ביקורת ציבורית ניכרת על האמירה הזו, אבל התגובה הראשונה שפרסמה לשכתו, ביום ראשון בשעה שש וחצי בבוקר, לא הכילה התנצלות אלא הכחשה והתקפת נגד על המבקרים. אלא שאז הפנה מישהו את תשומת לבו של נתניהו לציוץ שצייץ כמה שעות קודם, ממקום שהותו בניו יורק, ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק: "מי שמשווה את אלאור אזריה לגיבורי ישראל וללוחמים נעדרים הוא אדם מבוהל ומבולבל שאיבד את שאריות שיפוטו או שחלילה החליט לנסות ולרסק את ערכי צה"ל. אסור לאפשר זאת. ראש ממשלה מכהן שלא יחזור בו מדבר ההבל המופקר הזה – יישא עמו לתמיד את אות הקלון של מי ששכח מה זה להיות לוחם בצה"ל".

זמן קצר מאוד אחר כך, קצת אחרי שמונה בבוקר, פרסם נתניהו הודעה חדשה, בטון אחר לגמרי: "אני מצטער אם דבריי הובנו שלא כהלכה. בשום אופן לא ביקשתי להשוות את סבלן של משפחות שכולות, סבל שאותו אני מכיר היטב, למצבם של הורים אחרים השרויים במצוקה. אין השוואה ולא יכולה להיות השוואה".

בסביבתו של ברק משוכנעים שנתניהו "התיישר" רק אחרי שקרא את הציוץ החד של מפקדו לשעבר, ושינה טקטיקה: במקום להכחיש או להתנער מאחריות, כדרכו, פשוט התנצל.

מערכת היחסים בין ברק לנתניהו היא אחת המסובכות והמרתקות בפוליטיקה הישראלית. גם כשברק היה שר ביטחון בממשלת נתניהו (2013-2009), יראת הכבוד העמוקה של נתניהו לברק לא עומעמה. נתניהו היה קצין צעיר וזוטר בסיירת מטכ"ל בסוף שנות השישים ותחילת שנות השבעים, כשברק היה המפקד האגדי של הסיירת. זוהי יחידת העילית האולטימטיבית של צה"ל שאנשיה חושלו יחד בפלדה ומפקדה היה תמיד דמות משכמה ומעלה, סוג של "מיועד" לגדולות ונצורות. מפקדי סיירת מטכ"ל רבים הגיעו לחלק העליון של הפירמידה, ואפילו לקצה. במקרה של ברק, אחד ממפקדי הסיירת המיתולוגיים ביותר, הדברים התחדדו עוד יותר: פקודיו סגדו לו, נשבעו בשמו ומיהרו "להתאבד" על משימות שחלק להם.

דוגמה אחת אירעה כשנתניהו חזר פעם בראש הצוות שלו מפעולה מעבר לקווי האויב בסוריה. עם החזרה לגבולות הארץ, יצר קשר עם המפקד ברק, שהורה לו להביא לבסיס היחידה במרכז הארץ סלע מיוחד שניצב כל השנים באחד הצמתים המפורסמים ברמת הגולן. לימים התברר שברק חמד לו לצון ובסך הכל רצה קצת להשתעשע. את נתניהו ואנשי צוותו זה לא שעשע. הם הסתובבו סביב הסלע שעות ארוכות, ניסו להפעיל מנופים ולהמציא פטנטים, אך הוא סירב לזוז ממקומו. נתניהו חזר לבסיס הסיירת ללא הסלע, ולמרות שהפעולה עצמה הצליחה, הוא חש כמי שנכשל כישלון צורב.

ברק היה מעין "אח גדול" לאחים נתניהו. הוא היה מקורב מאוד ליונתן נתניהו, שהיה מפקד סיירת מטכ"ל שנים אחריו ונפל במבצע אנטבה [1976], והיה אפילו מעורב בכמה משברים אישיים שחווה הבכור לבית נתניהו. כמפקד הסיירת, זכה ברק בבית נתניהו לכבוד מלכים. אלה חוויות ורגשות מהסוג שנצרב בנשמתם של בני אדם ולכן, כשחזר בנימין נתניהו לכס ראש הממשלה ב-2009 ומצא את ברק משרת כשר הביטחון שלו, לא היה גבול לסיפוק ולאושר שלו. אחד ממקורביו הגדיר זאת בשיחה עם אל-מוניטור כ"אורגזמה מתמשכת". עכשיו, ביבי היה המפקד.

באותן ארבע שנים, הפך ברק לאיש אמונו הגדול והאינטימי ביותר של נתניהו, למרות שבאו ממפלגות שונות ("העבודה" מול "הליכוד"). כל המזימות הפוליטיות והתעלולים הביטחוניים של אותן שנים נרקמו בין שניהם, כולל מבצע ההונאה הענק בעניין האיראני. אבל נתניהו המשיך לחשוש מברק. אחד ממקורביו מספר לאל-מוניטור שהתמכרותו של נתניהו לסקרים הייתה חריפה במיוחד בכל הקשור לברק. "גם בימים בהם הפופולריות של ברק נשקה לקו האפס, היה ביבי דוחק בסוקריו לבדוק כל הזמן את התמיכה בברק. הוא אף פעם לא היה רגוע כשהיה מדובר במפקדו לשעבר".

ברק פרש מהחיים הפוליטיים בשנת 2013 ונעלם מהמפה. עכשיו הוא חוזר. מי שהיה ראש ממשלה, שר ביטחון ורמטכ"ל, הכריז מלחמה על נתניהו, פקודו ושותפו לשעבר, והוא הולם בו על בסיס יומי: בראיונות טלוויזיוניים ורדיופוניים, ובאמצעות ציוצים תכופים ופוסטים ברשתות החברתיות.

ברק, כבר בן 74, נראה כמי שנולד מחדש. זה מוציא את נתניהו משיווי משקל וטורד את מנוחתו עד מאוד. התמיכה הציבורית בברק עדיין נמוכה מאוד, אבל הבאזז שהוא מייצר מכניס את נתניהו ללחץ. ברק זיהה ואקום והתגנב לתוכו כמו בימים הטובים של הסיירת.

כשיאיר לפיד, המוביל בסקרים, מנסה להציג לציבור גרסה מרוככת ושפויה יותר של נתניהו, וכשיצחק הרצוג, המקרטע, מנסה להידחק לממשלתו של נתניהו, ברק הפך לאנטי-ביבי הבולט היחיד על המפה. בינתיים, נראה שהוא נהנה מכל רגע. נתניהו נהנה קצת פחות.

מה צופן לשניהם העתיד? קשה להאמין שברק ירוץ שוב לכנסת על פלטפורמה כלשהי, אבל עוד יותר קשה להניח שיסרב להצעה של גוף פוליטי להיות מועמד מטעמו לתפקיד שר הביטחון. העיקר, הוא אומר, לשחרר את ישראל מעולו של נתניהו. זה יהיה מץ'-אפ מסקרן במיוחד.

Continue reading this article by registering and get unlimited access to:

  • The award-winning Middle East Lobbying - The Influence Game
  • Archived articles
  • Exclusive events
  • The Week in Review
  • Lobbying newsletter delivered weekly
נמצא ב: yair lapid, isaac herzog, idf, elor azaria, ehud barak, benjamin netanyahu

בן כספית משמש כפרשן של האתר אל-מוניטור, ישראל פולס. הוא עיתונאי בכיר ופרשן פוליטי ומדיני של מספר עיתונים ישראלים, מגיש תוכניות רדיו וטלוויזיה קבועות בנושאים
הקשורים לפוליטיקה ישראלית.

x

The website uses cookies and similar technologies to track browsing behavior for adapting the website to the user, for delivering our services, for market research, and for advertising. Detailed information, including the right to withdraw consent, can be found in our Privacy Policy. To view our Privacy Policy in full, click here. By using our site, you agree to these terms.

Accept